ביקורת ספרותית על בחיי - קורות חייו של צבר מצוי מאת פוצ'ו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 4 במרץ, 2017
ע"י האח הגדול


זהו סיפורו של ליצן עצוב, שבסוף המופע מוריד את האיפור. אז מתגלות כל הצלקות והחריטות שהחיים השאירו, והוא מדבר עליהם בלי כחל וסרק. בכנות, בלי מיתוסים והפרזות, והקסים אותי בפשטות הישירה והשורשית שלו.

החלק הראשון של הספר, נחמד ונוסטלגי, עם כמה צחוקים שובביים. אלה הם סיפורי תל אביב של פעם, שאותי תמיד מקסימים בהיכרותי אותה. החלק השני, על אף החיוך החבוי בו, קשה ועצוב. החלק השני הוא בעצם "ימי צקלג" בעטיפה "רכה" . את "ימי צקלג" הצלחתי לקרוא קצת, ולא הגעתי אפילו לעמוד המאה. היה לי קשה עם עוד סיפור של יריות ומוות. והנה הסופר פוצ'ו הצליח "להשחיל" לי את הסיפור האמיתי, בדרכו המחוייכת במידת מה, בלי ששמתי לב. בדיעבד הבנתי שאלה הסיפורים שאבא שלי ניסה לא לספר לי, על אותם ימים קשים ואחרים.

אני ממליץ לכל מי שטייל בתל נגילה וגבעת חוליקאת, שבנגב (אצלי מדובר לרב בטיולי אופניים של יום הזכרון) או אפילו סתם בשמורת פורה לקרוא את הספר עד סופו. ואז לטייל עוד פעם.

הספר מסתיים בהערה שזהו חלק ראשון. ובכן, חלק שני לא הודפס אבל קיים באינטרנט , בצורה לא ערוכה, אבל עדיין מעניינת. חלק שלישי אפילו החל להתפרסם בפורמט אינטרנטי, אבל עדיין בתהליך. פוצ'ו עדיין חי וכותב.

כאמור - אני מאוד ממליץ.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 11 חודשים)
לא רוצה להידחף {אבל כן} https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=981594
חמדת (לפני 11 חודשים)
כשאתה נוסע מסוף כביש 6 דרומה ישנו שלט :מאחז .שם הם נלחמו מול המצרים. היום זה רק גבעות ועץ בודד
האח הגדול (לפני 11 חודשים)
רבותיי - כבוד ! שלחתי לפוצ'ו , בכבודו ובעצמיותו , את הקישור לכאן.
להתנהג יפה , אני מבקש
דני בר (לפני 11 חודשים)
לא קראתי את הספר הזה, אבל בילדותי הייתי מכור לספריו של פוצו, ועודני כזה.
הספרים שלו הם תמצית הצבריות והישראליות של התקופה של טרם מדינה, ובעיניי הם ספרים אלמותיים: חבורה שכזאת, איה הגינגית, יוסל'ה איך זה קרה, אולי תרדו שם.
פשוט ספרים נפלאים, זכים, מלאי תום ושובי לב...ואם מישהו חושב שהגזמתי בהשתפכות כאן- הוא צודק!! אבל זה מה שפוצ'ו מוציא ממני.
מוזר לי שהוא לא זכה בפרס ישראל.
לי יניני (לפני 11 חודשים)
כל ליצן הוא עצוב בפנימיותו. להיות ליצן זה אחד המשחקים הכי קשים בקולנוע. כשכתבת כאן על הליצן קפץ לי לראש הסרט הצרפתי שהוקרן בבתי הקולנוע לפני למעלה משנה בשם "מסייה שוקולה".
בסרט היו שני שחקנים ליצנים שחור ולבן ושניהם היו מאוד עצובים בחייהם האישיים.
אגב הליצן הלבן מגולם נהדר על ידי נכדו של צ'רלי צפלין-ג'יימס תיירי. והשחקן השחור (מסייה שוקולה) מגולם על ידי עומר סי מהסרט שובר הקופות "מחוברים לחיים".





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ