ביקורת ספרותית על ולו שתי נשים - HE HAD TWO WIVES - רומנים תנ"כיים #3 מאת חוה עציוני-הלוי
ספר בסדר

---

שני השלישים הראשונים של הספר הזה נהדרים. הניב המקראי כתוב היטב, אינו מקשה על הקריאה ומוסיף קסם שהולם את הנושא. הסיפור של חנה ופנינה אמין ומעניין, עם דמויות נשים חזקות אשר מקבלות קול שהתנ"ך לא נותן להם. ללא ספק יש בתנ"ך לקונה משמעותית בנושא של שתי הנשים האלו, והסיפור שמספרת המחברת יכול היה להיות מה שבאמת קרא. או שלא, אבל זה לא משנה כל עוד זה משעשע.

עם זאת, מצאתי את השליש האחרון, ההתמודדות עם שמואל, מופרך לחלוטין. אני רוצה להדגיש שלמרות שאני דתי, אני לא מאמין גדול בקיומו של מה שמכונה "חילול השם". התנ"ך מתאר נביאים ואנשים קדושים כבני אדם שעושים טעויות ויש להם תשוקות ותאווה. אני לא רואה שום דבר רע בזה ולמשל מאוד אהבתי את הספרים של יוכי ברנדס. אבל בידיון מקראי חייב להתבסס על הטקסט או שהוא הופך להיות סתם בדיון. מצאתי את החלק הזה של הספר חסר בסיס כמעט לחלוטין. הוא גם לא מתחבר לשני השלישים הראשונים של הספר ונראה כאילו הסופרת כתבה אותו בזמן אחר והחליטה כלאחר יד לצרפו.

סיכומו של דבר, עדיין נהניתי מהספר ואני ממליץ עליו לאוהבי הז'אנר.

» ביקורות נוספות של Muhandes
» ביקורות נוספות על ולו שתי נשים - HE HAD TWO WIVES - רומנים תנ"כיים #3