חכו נא עוד רגע, חכו נא בשקט
זו עדיין לא המדינה בצלמכם ודמותכם.
אתם כבר קרובים, אפשר כבר לראות אותה מבצבצת מרחוק.
המדינה בה אפשר יהיה לירות כדור בראש.
ואחר כך לא יהיה מי שיעז לשאול שאלות.
חכו בזהירות, המסך יורד
על מדינה שהוקמה בידי אנשים שבעטו באלוהים, שהבינו שהאמונה בו
היא שגרמה ליהודים לשבת ולשפשף במשך אלפיים שנים בציפייה שהוא יעשה משהו.
והנה, הם חוזרים אל ועל אותה השגיאה.
הלילה איננו רק חושך על דרך.
הלילה יורד לאט על הצוקים הנישאים שהם בית המשפט העליון עליו יעלו הדחפורים
על צה"ל והרמטכ"ל שלו שרבין מחכה לו ועל התקשורת שמעיזה לצלם יהודים טובים
שרק רוצים להציל את """"""הילד של כולנו"""", עושים שפטים במי שמעיז לעמוד מולם.
חכו נא עוד הרף, עיצמו העיניים
ואז כבר אפשר ממש לדמיין את המדינה שתהיה פה בעוד שניים-שלושה עשורים.
חכו עוד שנייה – זאת ולא יותר.
כי זמנכם בא, עוד מעט יוסרו השיקוצים החילוניים האחרונים מן הדרך ותיסלל
הדרך החדשה, המובילה ממדינת ישראל למדינת יהודה.
חכו נא עוד רגע, היא כבר מסיימת.
את תפקידה ההיסטורי, את הנסיון שלה לחיות חיים שיש בהם משהו מעבר
לדם ואש.
רק רגע וסוף והאורות כבים
ובמקומם יעלו אורות אחרים, אורות של אש, של מדורת שנאה וגזענות, של
אלימות כדרך חיים.
(תודה לתרצה אתר על המילים המחרידות בדיוקן)
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
