ביקורת ספרותית על הסעודה הסודית מאת חאווייר סיירה
ספר לא משהו

---

איך זה שתמונה אחת מייצרת קונספירציות רבות כל כך ?

רומנים היסטוריים עשויים להעניק לי עונג, בעיקר אלה המתחקים אחרי יצירות אמנות אמתיות. הסוגה הזאת הנדירה יחסית, היא שילוב מנצח בין שני תחומי עניין אהובים עלי, היסטוריה ואמנות, באמצעותם ניתן לתאר תקופה באופן מוחשי, בעידן שלפני המצלמה, או לפענח סמלים המוצפנים ביצירה, ודרכם להציג היסטוריה חלופית, המנסה לעתים להוכיח את קיומם של מסדרים חשאים נרדפים, כאלה שהמידע שהם שומרים בחשאיות, עלול עד היום לערער את יסודות האמונה הנוצרית.

כך היא היצירה, הסעודה האחרונה, המצוירת על קיר במנזר הדומיניקני, סנטה מריה דלה גרציה במילאנו, יצירתו הידועה ביותר של לאונרדו דה וינצ'י, המתארת את הסדר האחרון שערך ישו עם שליחיו, זמן מה, לפני שהוסגר לרומאים וניצלב. היצירה הזאת היא תמונת מחזור, המתארת את מערך הכוחות הגלויים והסמויים של ישו ושליחיו, את פטרוס, שעומד לתפוס את מקומו של ישו, את יוחנן שיושב מימינו כתלמידו האהוב, לו מיוחסת הבשורה על פי יוחנן , ואת יהודה איש קריות, שעוד רגע יחצה את הקווים ויסגיר את ישו לרומאים.

דה וינצ'י, היה ידוע כמי שכתב בכתב סתרים מוצפן, וגם הטמין סמלים ביצירותיו, מה שיוצר כר נרחב לפרשנויות, חלקן מרתקות, המשמשות כבסיס לקונספירציות מעניינות, ואחרות הזויות המנותקות מהאמת ההיסטורית. על כן העיסוק ביצירותיו של דה וינצ'י, מהווה פוטנציאל לרומן היסטורי מרתק.

הסופר האמריקאי דן בראון, בספרו, צופן דה וינצ'י, ניסה להציג היסטוריה חלופית לנצרות ולתקופת הרנסנס, המבוססת על פרשנות הסעודה האחרונה. התייחסותו של חאווייר סיירה גם הוא לסעודה האחרונה, באמצעות סיפרו הסעודה הסודית, עשוי להוות מצד אחד, מחזור של החומרים בהם עסק בראון באופן לא משכנע, אך מצד שני, פוטנציאל להצגת גישה ופרשנות שונה לסעודה האחרונה.

הבשורה על פי דן בראון

בראון טוען שהדמות בתמונת הסעודה האחרונה, היושבת מימנו של ישו, היא לא יוחנן, אלא מריה מגדלנה, שנשאה ברחמה את צאצאו של ישו, והייתה אהובה עליו. הסבר לדמות הצללים של מגדלנה היא ניסיונה של הכנסייה להסתיר את מעמדה האמתי בכדי לא לפגוע במעמדו של פטרוס, יורשו של ישו. התאוריה של בראון, נתמכת בפרשנות סמלים הקיימים בסעודה האחרונה, כמו צורת האות- V, שנוצרת במרווח שבין ישו למגדלנה, אות שייצגה נשיות, ואילו היפוכה של האות, גבריות. גם הבגדים של ישו ומגדלנה הם בצבעים הפוכים, ישו לובש כתונת אדומה וגלימה כחולה, ואילו מגדלנה, כתונת כחולה וגלימה אדומה, סמל לאיחוד בין גבר לאישה באמצעות נשואים. ישו ומריה יוצרים יחד את האות M, פירושם בצרפתית ואנגלית נשואים, או גם סמל לשם מגדלנה. אין ספק שפירוש הסמלים מרתק בפני עצמו.

הבשורה על פי חאווייר סיירה

סיירה מנסה לספר סיפור המתרחש בעת ציורה היצירה על ידי לאונרדו דה וינצ´י, שטיפס על פיגומי הענק וניסה לשמור את היצירה נעולה בפני הכמרים. מה שעורר את חשדותיהם לקיומה של קנוניה, בפרט שבתמונה חסרים הסמלים המסורתיים, ההילה הזהובה המרחפת מעל ראשי הקדושים. האם לאונרדו דה וינצ'י, מתייחס אליהם כאנשים בשר ודם ? בתמונתו חסרים גם סמלים מובהקים אחרים, כמו גביע הקודש והלחם. בידו של פטרוס פגיון, האם הוא הבוגד, האם יעקב היורש האמתי ? שמועות על התמונה המוזרה מגיעות לאפיפיור, השולח מומחה לצפנים, המתייחס ליצירה ככתב חידה ומנסה למצוא בה יסודות לכפירה, כמו שימוש בסמלי מגיה שחורה.

במילאנו מתהווים תהליכים תרבותיים ופוליטיים המאיימים על כוחה של הכנסייה. במקביל מתרחשות רציחות מסתוריות, האם הן מהוות חלק מקנוניה הקשורה ביצירה ?

האין בשורה של חאווייר סיירה

סיירה נקט בגישה, תפס את המרובה, בניסיונו לתאר סמלים, וגישות נוספות לנצרות, בדרך כמעט אקדמית השוזרת בספר מונחים לטיניים. בכך הוא הפך את הספר למייגע, כהרצאה טרחנית. הרצון לחבר בין תשתית היסטורית ואמנותית לעלילת מותחן היסטורי קולח ומאוזן במרכביו, לא עולה יפה, התוצאה ספר משעמם, המהווה החמצה גדולה. במקום שבראון הצליח בסיפור העלילה, סיירה נכשל, הוא אומנם הרבה יותר אמין ויסודי מבראון, אבל זה לא מספיק למותחן היסטורי.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ניתוח הסמלים בסעודה האחרונה - https://youtu.be/J5t91VaiBYY

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על הסעודה הסודית