החלש ביותר מבין שלל ספרי המתח/בלש הסקנדינביים שקראתי (ויש הרבה כאלו). בקסטרום הוא הבלש האחרון שהייתי רוצה שיהיה ממונה על חקירה כלשהי - גזען, שקרן, מטרידן מינית, לוקח שוחד שתיין ואין לו שום הברקה שעושה אותו לבלש מצליח במיוחד. מעבר לכך הספר כתוב כך שאין בו מתח מיוחד מעבר לדעת באמת מי רצח את לינדה (הדבר היחיד שנתן לי איזה מוטיבציה לגמור את הספר הזה על 586!!! עמודיו).
כמות בקבוקי הבירה בספר זה מתקרבת למספר עמודי הספר. משהו מאוד מעצבן בכתיבה הוא ההגיגים של בקסטרום. כמעט בכל פעם שהוא מדבר אנחנו צריכים גם לסבול את מה הוא גם חושב מעבר למה שהוא אומר.
הדף האחורי של הספר (מה שבדרך כלל קובע לא מעט האם לקרוא) הוא מבחינתי הדף הכי קריא - ההמלצה שבו האומרת "ספר מתח מסחרר, ריאליסטי ומלא הומור שחור.. ומפגיש אותנו עם הבלש הכי שנון, פרובוקטיבי ומעצבן בסביבה..." היא ההברקה של כותב המלצה זו ויש בה אמת רק לגבי "המעצבן בסביבה".
ראו הוזהרתם!!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
