מדובר בספר אתנחתאי.
סיפורו של סוחר אלמוגים פשוט שעובר טלטלות קטנות במהלך החיים שלו, כשהאהבה העיקרית שלו היא לאלמוגים ולים.
עד העמודים האחרונים של הספר (הקצר) רות רק מתאר בדרך יפה את ההיקשרות שלו לאלמוגים, ואפילו את המפגש הראשון שלו עם הים. רק לקראת הסוף, סוחר האלמוגים נכנע לפיתויי השטן, ומתחיל להתעסק גם עם אלמוגים מלאכותיים.

אין פה יותר מדי, אבל הקצת הזה יפה. אין פה תיאורי עומק או גישה פסיכולוגית ומיוחדת, וגם פואנטה ניכרת אין מי יודע מה, סתם סיפור יפה שאולי קרה באמת, וכתוב טוב.

נ"ב, ידעתם שאלמוגים זה דבר כלכך יפה? רק עכשיו נחשפתי לצורה האלמוגית והאדומה שרות תיאר אותה בתשוקה, והוא באמת צודק, מעניין לראות כזה במציאות.

נובלה נוספת שבמסווה של סיפור יפה מביעה ביקורת נוקבת על החברה המודרנית אל מול עולם העבר שנחרב.

הספר נכתב ב-1938 שנה לפני מותו של רות מאלכוהוליזם וכשאוסטריה מסופחת לגרמניה במסגרת האנשלוס וכשרוחות מלחמת העולם ה-II באופק. רות מתבונן בנוסטלגיה על זמנים עברו, זמנים שגיבור הסיפור פיצ'ניק ראה כבוד ומעמד בעבודתו כסוחר אלמוגים ישר והגון. זמנים שעברו עם הופעתו של צעיר צ'כי המביא את הקידמה ואת העולם החדש ומוכר אלמוגים מזוייפים ויפים יותר במחיר זול הרבה יותר מהמקוריים.

פיצ'ניק שכולם קראו לו סוחר האלמוגים שהייתה לו פרנסה בשפע וכבוד על שום יושרתו וכנותו מתפתה לרכוש אלמוגים מזוייפים ולערבב אותם עם האלמוגים המקוריים שלו.
הוא מוכר אלמוגים מזוייפים שנראים אף יפים יותר מהמקוריים במחיר של אלמוגים מקוריים, ובכך נופל קורבן לטכנולוגיה שבאה מהעולם החדש והופך מאדם בעל כבוד ויושרה לאדם שקרן ונבזה. לאחר שתרמיתו מתגלת הוא מאבד את לקוחותיו ופרנסתו. מוסר השכל תהיה ישר והגון אז יכבדו ויעריכו אותך, תתפתה לגזול ולרמות תפסיד את הכבוד והערכה של כל הסובבים אותך.

כתיבה פשוטה ולא מאתגרת לקריאה, ללא שומנים מיותרים ועם הרבה רגש ורעיונות מוסר.

הסיפור שלפנינו, קצר וקצבי, של רות האוסטרי, מספר את סיפורו של אחד ניסן פיצ'ניק.
פיצ'ניק גר בעיירה קטנה ברוסיה, איש בור שלא קורא ולא כותב, אך מומחה גדול באלמוגים, ללא ביקור אחד בים וללא יציאה אחד מעיירתו.
רבים מתושבי הסביבה היו באים אליו לקנות שרשראות אלמוגים לקישוט ולמזל. ברכה ראה בעסקיו, כעשר חורזות חרוזים העסיק ואלה עבדו עד שקיעת החמה יום יום, כל עוד יש דרישה לעבודתן.
יום אחד פיצ'ניק החליט קצת לחקור בן של אחד מלקוחותיו, ימאי במקצועו, על הים, מראהו, המצאותם של האלמוגים וכך הלאה. פיצ'ניק באמצע שנות הארבעים לחייו והימאי בחור כבן עשרים ושתיים. חקירות אלה הביאו עליו מראות שונים, געגועים ורצונות שמעולם לא חש בהם. אלא שבמקום להגיע לים שמע על סוחר אלמוגים שפתח חנות אלמוגים בעיירה סמוכה והוא מוכר אותם בזול, מה גם שיפים הם עד מאוד.
מה סוד הדבר? האם יגיע פיצ'ניק לים בסופו של דבר? מה יעלה בגורל עסקיו?
זיקית הביאה לנו ספרון קטן זה כאחת הפנינות הספרותיות מעולם הספרות האירופאי, למרות שמדובר באלמוגים. חביב.

הכמיהה אל הים מעבירה את ניסן על דעתו, שמו הטוב, אשתו הכעורה, כאין וכאפס לאומת אלמוגיו העדינים האדומים המעטרים נשות איכרית, הכמיהה אל הים בו שוכן הלוויתן השומר על האלמוגים. ניסן מה הוא מכיר, כל חייו חי בפנים היבשת רחוק מהים מחוז חפצו. , אלמוגיו היקרים משוש חייו, הרי ילדים אשתו העקרה לא הביאה לו. רק אל הים ליבו נוהה, ניסן סוחר האלמוגים היהודי פוגש חבר ימאי ואז גמלה בליבו מחשבה, אל הים אל אודסה, שם חברו אל הספינה עולה. בגד ניסן בערכיו עזב את אלמוגיו, את אשתו מאחוריו את כפרו הקטן ונסע ברכבת אל הים. חזר אל כפרו וגמלה החלטה בליבו, אל מעבר לים, מאס באשתו ובעיסוקו, נסע אל מעבר לים אך אל מחוז חפצו אבל, האוניה עוף החול טבעה ואל אלמוגיו והלוויתן הגיע, אל ביתו.

בניגוד לביקורות הרבות והחיוביות שנכתבו פה באתר אודות הספר ,אני הרגשתי כי העלילה תפורה תפרים גסים .ספר בינוני לחלוטין.

מעולה. במילה אחת לרוץ.

הספר זמין בהאזנה , (אורכו שעה וחצי). הכניסה וההתחברות לספר ארכה לי מעט זמן. אך משהתחברתי. מעולה.

יוזף רות הינו בין הסופרים אשר השפיעו על שטפן צוויג.

אומן. תיאורי הדמות הראשית, יחסיו עם דמויות המשנה ועיסוקו, חוויה.

הסיפור נכנס לי לתוך הלב, מומלץ מאוד.

הנובלה השלישית בסדרת מיני זיקית.
נובלה מהנה ומעניינת.

זהו ספרו הראשון של יוזף רות שאני קוראת. הוא כתב 16 רומנים ו - 19 סיפורים קצרים ונובלות.
בשנים האחרונות יצאו לאור בעברית "יהודים נודדים" ו - "אגדת השתיין הגדול".
רות נחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה גרמנית במאה ה - 20.

הלוויתן מספר על ניסן פיצ'ניק, יהודי סוחר אלמוגים, מפרוגרודי שבאוקראינה, עיירה קטנה ונידחת.
פיצ'ניק מוכר אלמוגים אמיתיים למחייתו לעשירים ולעניים - "הוא חי במחיצת האלמוגים יומם ולילה, קיץ וחורף".
הוא מעסיק מספר חורזות והעסק שלו משגשג ופורח.
"הייתה לו תיאוריה מיוחדת על האלמוגים. לדעתו הם היו, כאמור, חיות ים, ורק מתוך צניעות נבונה התחזו לעצים ולצמחים כדי שלא יתקפו ויטרפו אותם הכרישים. כמיהתם של האלמוגים ... לשרת את תכלית קיומם האמיתית: תכשיט של איכרות יפות. רק כאן, על צווארה החטוב והצחור של האישה, קרוב לעורק החי, ללב הנשי, רק כאן הם קמים לתחייה, זוכים בזוהר וביופי..."
פיצ'ניק שנולד וחי כל חייו בלב ליבה של היבשה, נכסף אל הים.
הוא נשא את כיסופיו בסתר ליבו, כפי שהים נושא את האלמוגים.
אבל פיצ'ניק מעולם לא עזב את פרוגרודי ומעולם לא היה בים.
יום אחד הוא מחליט להצטרף למכר לאודסה ומגלה לראשונה את הים. כאשר שב לביתו מגלה שבעיירה השכנה קם לא מתחרה, עסק למכירת אלמוגים מזוייפים.
פיצ'ניק שכל חייו מכר אלמוגים אמיתיים וש"מולדתו היחידה היתה קרקעית האוקיינוס" נאלץ להחליט באם למכור אלמוגים אמיתיים או מזוייפים.

ממליצה בחום!
קראתי בנשימה ונהניתי.

כדי להעיד על ספר שהוא פנינה ספרותית אין צורך בהכברה במילים ,לפעמים מספיקים מספר עמודים כדי ליצור יצירה שאינה מהעולם הזה.
ספרון זה עונה בדיוק רב על ההגדרה.
גיבור ספרון זה הוא ניסן פיצ'ניק סוחר אלמוגים מעיירת פרוגרודי שבאוקראינה ,יוזף אינו סוחר רגיל ,הוא סוחר באלמוגים אמיתיים ויחסו אל האלמוגים אינו של סוחר ורכושו ,הוא מרגיש בתוך תוכו שהאלמוגים האלה הם למעשה חיות שהיעוד שלהן הוא להיות ענודים על צאוורה של אישה.
ניסן פיצ'ניק מתייחס בצורה מיוחדת אל אלמוגיו,הוא מכיר כל אלמוג ואלמוג , מלטפם בעדינות ומפקח על העבודה של הנשים החורזות אותן לתוצאה הסופית- מחרוזת יפה ועדינה בצבע אדום .
כל אנשי העיירה מכירים את סוחר האלמוגים הקשיש וחסר הילדים ,למעשה, עד כדי כך הם מעריכים את עבודתו שמבחינתם אין סוחר מלבדו, המילה סוחר אלמוגים שגורה בפיהם עד שרבים מהם שוכחים את שמו האמיתי.
מלבד האלמוגים הכה יקרים אל ליבו לניסן פיצ'ניק תשוקה נסתרת אל הים אך מה הפלא ? מעולם הסוחר שלנו לא יצא את גבולות עיירתו ואינו יודע כיצד נראה הים ,המקום היחיד שמאפשר לו סיכוי קלוש לראות כיצד נראה הים היא ביצה מבעבעת וסרוחה בעיירתו .
למראית עין נראה כי הסוחר חיי חיים שלווים ונעימים בעיירתו גם אם לא בעושר רב ואכן הדבר הוא כך עד שיום אחד מגיע אל העיירה אדם אחר שגורם לסוחר האלמוגים להתחבט עם שאלות רבות שמעולם לא חלחלו אל מוחו,האם יבגוד במהות חייו ?
הספרון נוגע ללב שנגמע בלגימה אחת , לא יכולתי לעזוב אותו משתי ידיי , נהנתי מכל דבר ,מתיאורי האלמוגים השונים,האווירה של הספר , הרגשתי שותפה לרגשותיו של ניסן פיצ'ניק עד כדי כך שהופתעתי יחד איתו , כאבתי יחד איתו ואפילו כעסתי עליו כאשר עשה דבר שלא תאם את ציפיותיי.
ספרון ששווה את זמנכם , אני לא מפרטת הרבה מאחר והספרון גם ככה קצר וכל מילה נוספת תהווה ספויילר חמור.
המלצתי אליכם : תקראו , הספר לא יגזול הרבה מזמנכם. הוא בהחלט שווה זאת.

תמהתי קלות מדוע לא התחברתי לסיפורו הקצר של רות. היו בו מספר חידודים שנונים, כמה תיאורים יפים ומבנהו האלגורי העביר מסר - או, ליתר דיוק, אבחנה אתית מן הסוג הדרוש לנובלה קצרה מעין זו. אולם היכן הסתתר הרגש, היכן אותה עוצמה שקטה? אף כי נכרו מספר הזדמנויות בידיו של רות לפנות למשעולי עלילה שטווה, הסיפור אינו מתמיד דיי הצורך באף אחד מהם. כל אותן הזדמנויות בלתי ממומשות לפצוח בטיולים המסקרנים של עולמות הבדיון, כמו נזנחות על סף השביל - חרף העובדה שבלב נחרטת תמונתו הנצחית של הים הנכסף. לפחות בכל האמור בספר זה, רות, כגיבורו, הינו סוחר שלא יצא מעירו; סופר שלא חווה את מחוזות הרגש העז. לצערי סיימתי את הקריאה עם הטעם המר, אותו גם תיארה חמדת לפני, שבסיפור שהלך שבי אחר התבנית והצורה; מכר את נשמתו לשטני פס היצור, וטבע - עת ניסה להקשיב, לבסוף, למשאת נפשו.