ביקורת ספרותית על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 מאת סוזן קולינס
הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 בדצמבר, 2016
ע"י PrettyLittleLiar


*ספוילרים*

היום החלטתי לשתות מים כי אני צמאה,
היום החלטתי לשמוע מוזיקה כי זה כיף,
היום החלטתי לצפות בפרקים של שקרניות קטנות ויפות כי אני מכורה
היום החלטתי לשבת ולכתוב את הביקורת הזאת כי התחשק לי


אבל אתה לא מחליט על עצמך בפאנם, הקפיטול מחליט עליך.
אתה חייב לציית, כי אין לך שום סיבה הגיונית ואת האומץ לקום ולצאת נגד השליטים.
יש האומרים שיש אלוהים בשמיים, בפאנם יאמרו לך שאין שמיים.
יש האומרים שהשמיים הם לא הגבול , בפאנם תמיד יסתכלו על הקרקע.
יש האומרים שיש כוכבים נופלים, בפאנם יאמרו לך שהכוכבים היחידים שנופלים הם יהיו ב"משחקי הרעב".

משחקי הרעב הוא משחק מזוויע בין 24 נערות ונערים (2 נערים מכל מחוז , 12 מחוזות) שנבחרים על ידי אישה ששמה אפי טרינקט , קשה להאמין איך יכול להיות שהגורל שלך נמצא בידיים של מישהו (או מישהי..) ואתה רק צריך לציית .

לשמחתי (או שלא..) , קיבלתי טיול לפאנם אחרי ששכנעתי את סוזן קולינס שאני מתה לראות איך החיים הולכים שם. היא הראתה לי מפה עם 12 מחוזות ולכל אחד סמל אחר , לא ידעתי מה כדאי - אך ידי הימינית ירדה ונגעה במחוז 12 .

לאחר כמה שעות של טיסה, הגעתי למחוז 12 והספקתי לרדת עם ההולכים ל"טקס האסיף" , בו לוקחים מכל מחוז 2 נערים - נער ונערה, שילחמו עד הסוף המר. אפי עמדה שם, אישה מגונדרת שנראית כמו האנשים האלו שאתה כל כך רוצה לדקור אותם כי הם נראים מושלמים מדי. הפתק נפתח "פרימרוז אוורדין" , קולה נשמע בין כל העומדים ובין כל חיילי הקפיטול. מתברר שזאת הייתה הילדה שעמדה לידי, עיניה היפות הסתכלו על הסביבה . מיד יצאתי מהשורות ועמדתי לבד, צמתי החומה נשרה על כתפי הימינית : "אני מתנדבת" אמרתי בקול מריר . עליתי אל הבמה , "מה שמך?" אפי שאלה אותי .. אך אני עניתי בקול חלוש: "קטניס אוורדין" .

עלה איתי עוד נער , בן האופים . פיטה מלארק, התאפקתי לא לצחוק כי זה נשמע כמו פיתה- והוא בן אופים.

היינו במשחקי הרעב ועברו עלינו חוויות קשות, אך בסוף ניצחנו את הכל - ביחד. חזרנו הביתה ברכבת למחוז 12 , הוא שאל אותי אם אני רוצה ללכת איתו - אבל הדבר היחיד שרציתי לעשות באותו הרגע היה ללכת לסוזן קולינס ולהגיד לה עד כמה אני אוהבת את העולם שהיא יצרה, על כמה אני מרחמת על האנשים בטקס האסיף ועד כמה אני רוצה לנקום בקפיטול. רציתי להגיד לה מילה אחת - תודה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חננה אמיתית (לפני 7 שנים)
ביקורת מעולה!את כותבת מדהים!
PrettyLittleLiar (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
זה בעיקרון לא מרצונם האישי, אלא קטניס התנדבה כדי להציל את אחותה ממוות בטוח. את לא יודעת אם קטניס באמת רצתה להתמודד או שלא ,פיטה התנדב למען קטניס. זה מעין שרשרת כזאת שהתחילה מקריאת שמה של פרים בטקס האסיף. לולא פרים הייתה נבחרת , קטניס לא הייתה מתנדבת , פיטה לא היה מתנדב ואז לא היה את הרומן הזה
האופה בתלתלים (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
נהדר!
תולעת ספרים (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
רק שהם יבחרו להתמודד בתכנית מרצונם האישי. יחי ההבדל הקטן
-^^- (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
מקסים! אגב, את יודעת שמסתבר שמשחקי הרעב לא כל כך רחוקים כפי שחשבנו? ברוסיה יפיקו תוכנית ריאליטי שתשלח 15 משתתפים לסיביר והם יצטרכו לשרוד את תנאי מזג האוויר והחיות הטורפות שם? פשוט נחרדתי ששמעתי על כך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ