ביקורת ספרותית על בחברה טובה מאת זהר מנשס
ספר טוב

---

בחברה טובה – בסופו של דבר כולנו אנשים גם המנהלים הבכירים ביותר

זהר הוא אכן איש שהזירה העסקית מוכרת לו היטב, במיוחד תחום הלוגיסטיקה שהוא תחום העיסוק של דיה החברה המתוארת בספר.
כאיש עסקים מה מקום הקריאה והכתיבה בחייך?
"תמיד כתבתי, מספר זהר, אפשר להגיד שהייתי הכתבן בצבא, בטקסים ובמשפחה. אהבתי ללקרוא כילד וכנער ואחד הספרים שהשפיעו עלי ביותר היה אורי סיפורו של הילד המושבניק מספרה של אסתר שטרייט וורצל. כבן לניצולי שואה הספר ממש הסעיר אותי. עם זאת הייתי לאיש חיל הים בצבא, למדתי ניהול ועסקתי כמו בחברה שבספר דיה בלוגיסטיקה ובניהול.
איך הגיע הספר לחייך?
בשנת 2009 הייתי מנכ"ל של חברה גדולה, אלו היו שנים קשות למשק, ב-2008 קרסה הבורסה האמריקאית והמשבר היכה גלים בעולם. ראיתי את הקלות המטורפת שבה מנהלים מנצלים את המצב כדי לפטר בקלות עובדים ותיקים. אני הייתי מנכ"ל חברת לוגיסטיקה גדולה והשתדלתי לא לפטר עובדים ככל האפשר. לאחר כמה שנים הרגשתי שעברתי כל כך הרבה דברים ושיהיה מעניין להעלות את זה על הכתב. רציתי לספר בין היתר את הסיפור של מוטי (הדמות האהובה עלי בספר ש.ל) אדם מבוגר שמפוטר כתוצאה מהמשבר, ואת סיפוריהם של המנהלים."
כמה מילים על מסע הכתיבה, ומסתבר שצריך פה לא מעט אומץ
הבנתי שאני צריך ללמוד והצטרפתי ל"סדנאות הבית" סדנאות הכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי. באחד מהתרגילים כתבתי על מנכ"ל שעומד בפני הצורך לפטר עובד. אשכול נבו אהב מאוד את הטקסט ואת הזירה העסקית שהוא קורה בה.
וכך המשכתי לעוד שתי סדנאות ובמסע עם הספר. הרגשתי שקיבלתי ארגז כלים. המשכתי לכתוב את הספר אבל הרגשתי שהוא לא אמיץ מספיק, שלא עברתי אל מעבר לקווי האויב, הייתי שבוי בצרה הגדולה של כותבים בעיקר כותבים מתחילים שהיא "מה יגידו".
החלטתי לעזוב אותו למשך חצי שנה. באותה תקופה קראתי את ספרה של הסופרת המוערכת יעל הדיה עדן המספר על חיי כמה משפחות במושב. הרגשתי שבספר שלה יש את האומץ שהרגשתי שחסר לי בספרי.
נפגשתי ובעקבות הפגישה הקמתי קבוצה אינטימית איתה ועם עוד כחמישה אנשים. אחד הרעיונות שקיבלתי כתוצאה מכך היה לנוע בין הזמנים. הבנתי שהאדם הוא למעשה תבנית נוף זכרונותיו, ושפחדתי לכתוב על דברים מסוימים. אפשר לומר שבעקבות התובנות החדשות התחלתי לכתוב את הספר מחדש.
הבנתי שסופר צריך לא רק לדעת לכתוב אלא בעיקר למחוק, ושאני יודע לספר סיפור אבל צריך עזרה בכתיבה. החלטתי לפנות לעורכת – עליזה רז מלצר והיא הפכה לשותפה שלי בכתיבה. בתום התהליך התחלנו לשלוח את כתב היד להוצאות השונות. הספר התקבל ופורסם בהוצאת פרדס המשובחת.
אני מאושר מכך שנתתי לעצמי את הזמן, השתחררתי מהפחד מ"מה יגידו".
למה בחרת במבנה הזה? מעין רשומון יש נקודות מבט של כמה דמויות
המטרה שלי הייתה לכתוב על עולם העסקים, היה לי חשוב להבהיר שלכל מנהל יש את סגנון הניהול שלו המושפע מחייו.לכן רציתי להציג כמה דמויות שונות, ביניהם - ריבה מנהלת כוח האדם הקשוחה והקרה, שלאט לאט אנו לומדים להכיר ולהבין אותה, להבין שיש סיבה להתנהגות שלה.
רונית למשל, קבלה בתחילת הספר החלטה מעניינת המובילה למעשה את העלילה.
תומר המנהל הבכיר שנוטש וננטש, ומסתתר מאחורי חומה רגשית.
כולם נמצאים במעין גאות ושפל בחייהם. אי אפשר לנצח את הגאות, אתה בעצם מוצא את עצמך נלחם כנגד עצמך.
איפה אפשר למצוא אותך בספר?
זהר רואה את עצמו בכל הדמויות המגוונות בספר, גם במנהלים הבכירים, גברי האלפא, גם בנשים וגם בחן, המתבגרת המקסימה שגם לה יש תפקיד חשוב בספר.
זכרונות הילדות, היחסים עם ההורים, החיכוכים העסקים הכול נובע ממעיין החיים שלו.
ממעיין החיים הזה הצליח זהר ליצור יצירה מרתקת, צבעונית, מרגשת ובעיקר מפגישה אותנו עם עולם לא מוכר – עולם העסקים. זהר מפשיל את הווילון רק כדי שנגלה שגם בעולם בסופו של דבר הכול זה אנשים.
ספר ביכורים מומלץ, כתוב ביד בוטחת, אני כבר מחכה לספר הבא, ייקח כמה שיקח.

» ביקורות נוספות של עורכת ספרים - שלומית ליקה
» ביקורות נוספות על בחברה טובה