ביקורת ספרותית על בחברה טובה מאת זהר מנשס
ספר טוב

---

גילוי נאות: את ספר הביכורים "בחברה טובה" קבלתי ישירות מזהר מנשס עם הקדשה מרגשת. תודה!

כל היצירה משתרעת על פני שלושה ימים החל מ-18.10.2009 עד 20.10.2009.

הבוקר של ה-18.10.2009 מתחיל בדמותה של רונית במקלחת בתוך בועת הרהורים:

עמוד 9: "היא ידעה שהרגע הזה הגיע. היא לא תוכל למשוך עוד את האפוקליפסה הצפויה ברגע שתיכנס אליו ותגיד את מה שהיא חייבת..."

למי ומה רונית אמורה להגיד?

רונית הולכת להגיש את התפטרותה מחברת "דייה".

רונית נולדה ג'ינג'ית, ויום אחד שחזרה מבית הספר היא שמעה את דליה השכנה אומרת לרוחה: "היא לא יפה"..."אבל הפנים שלה, לא יודעת מעניינות נכון?" מאז, רונית החליטה למצוא שיטה לעלות על כל "היפות" וגם על כל "המעניינות". שעות הייתה יושבת מול המראה ובוחנת את פניה. אולי היא בינתיים כבר יותר מעניינת... 

מאז אותה שיחה רונית התבלטה בכל דבר: בבית הספר, בצבא ואת לימודי המשפטים באוניברסיטה, סיימה בהצטיינות יתרה. בסיום לימודיה פנה אליה אחד מעורכי הדין הבכירים בתחום המשפט, וגייס אותה למשרדו לתקופת ההתמחות, עד שתומר אולסן "חטף" אותה.

כל העלילה מתרכזת באנשים של חברת "דייה", בניהולו של המנכ"ל תומר אולסן. הרי לא לחינם הספר נקרא "בחברה טובה", שלאחר קריאתו יקבל משמעויות נוספות.

זהר מנשס מתמקד בדמויות, מקלף אותן, חושף מערכות יחסים מורכבות, בינן לבין עצמן ובין עברן ובנוסף, מסיט את הפרגוד ונותן לקורא הצצה לחייהם הפרטיים.

רונית הייתה יד ימינו של תומר. עזיבתה הפתאומית ונטישת הספינה, מרעידה את עמודי התווך של החברה וגורמת לטלטלה.

זהר מנשס בכתיבתו מרחף מעל הדמויות, ומערטל אותן בפני הקורא בכפפות מנתחים.

הדמויות הן ססגוניות, מיוחדות ושונות אחת מהשנייה, ולכל דמות יש עולם פנימי, מזוודה ודבשת.

אני ראיתי את הדמויות כגלגלי הרכבת שעליה זהר הושיב את הקורא.

מי הן אותן דמויות בקווים כללים מבלי לחשוף את העלילה:

-תומר אולסן, מנכ"ל "דייה" כבר עשר שנים. כריזמטי, מצליח ומסוג המנהלים של "כאן ועכשיו" ולא איש של פרטים. רואה הכול בגדול, ולעיתים לא רואה ממטר את המראה שלפניו. הוא מקבל לידיו חברה קטנה, לא מוכרת על סף התאבדות, והופך אותה לידועה ומשגשגת עד ש... קיבל את הבום באוקטובר 2009.

-רונית-זו הדמות שאיתה זהר מנשס מתחיל את יצירתו. בלעדיה תומר אולסן לא זז. היא נישאה לארנסטו הספרדי-יהודי.
עוצמת חלומו של ארנסטו התפוגגה, והחלום הציוני התפורר מול עיניו. הוא לא הצליח למצוא עבודה, ומיום ליום דעך. השפה והניתוק מהחברה, הקשו עליו, וכל אלה ביחד הובילו את ארנסטו להחלטה, להשאיר את רונית עם דוידי-בנם המשותף בארץ, ולחזור לארץ הולדתו-ספרד.

-ריבה-נשואה לאסף פלוס שלושה ילדים. סמנכ"לית כספים ב"דייה" עם "עבר". אבל... השטן בהתגלמותו ולא אוסיף יותר.

-גיא-מנהל מחלקת הלוגיסטיקה. נשוי ליעל, מלכת יופי לשעבר ולהם שני ילדים: דין ותום.

-מיקי-מנכ"ל פיתוח עסקים, נשוי לדגנית פלוס שתי בנות. עמוד 162: "שילוב של נחש קטלני ונחש חנק"...

-מוטי-חשב החברה, נשוי פלוס 3 ילדים. מוותיקי החברה. עבד תחת שרביטה של ריבה. איש משפחה צנוע. מותק של אדם. אהבתי אותו.

אהבתי גם את שרה ושמשון שאינם קשורים לחברת "דייה", אך חיבקו את תומר אולסן באחת מתחנות חייו.

כל הכתיבה של זהר מנשס משולבת בכתיבה עכשווית עם הבזקים לעבר.

קשת דמויות מציאותיות ואנושיות, ואפילו אחת מהן, הזכירה לי דמות שאני הכרתי במסגרת עבודתי בעבר.

זהר מסיע את הקורא ברכבת הרים של חיי חברת "דייה".

אני מודה, שלא פעם מצאתי את עצמי, עוצרת את הקריאה, ומהרהרת במיוחד על סיפורי החיים של הדמויות.

באחד הקטעים משולבת אגדה על חתול וכלב... אגדה מקסימה. עכשיו לפחות גם אני יודעת למה הכלב שלי תמיד נובח על חתולים.

אודה על האמת, שדבר אחד כן הפריע לי, "הכתיבה בגושים" וללא פסקאות. אישית אני מעדיפה "כתיבה מאווררת" עם פסקאות. לדעתי זה טוב לנראות, הקצב ומהווה פסק זמן לעיניים.

למרות זאת, העלילה "בחברה טובה" לא טובה! טובה מאוד!!!

זה סיפור כחול לבן מרתק, מעניין על פצעי חיים, ומשברים שמעצבים את האנושות.

אי אפשר להניח את הספר הזה מהיד וקשה להאמין ש-350 עמודים מאכלסים שלושה ימים.

והסוף... איזה סוף... "Surprise"...

אהבתי את הכריכה יש לה משמעות, כשתקראו תבינו.

מאחלת קריאה נעימה, ברור לכם שיש כאן המלצה חמה. נכון?
ביג לייק!
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על בחברה טובה