ביקורת ספרותית על בחברה טובה מאת זהר מנשס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 בדצמבר, 2016
ע"י סיגלית


חברת דייה היתה חברה כושלת לפתרונות לוגיסטיים. היא היתה כושלת עד שתומר אולסן לקח אותה לידיו ונתמנה למנכ”ל שלה. החברה הזו לא נמכרה לחברה מצליחה ממנה רק בגלל שהיא היתה הבייבי של יו”ר הדירקטוריון שלה ונקראה על שמה של ביתו המתה. תומר אולסן לא הגיע לבד, הוא הביא איתו את רונית ומינה אותה להיות המשנה למנכ”ל, סמנכ”ל פיתוח עסקים – יד ימינו. יחד הם חיברו חזון והצעידו את החברה קדימה והלאה לשיא ההצלחה כשהם מצרפים אליהם אנשי מכירות, כספים ולוגיסטיקה מובחרים ומצליחים שהגיעו מחברות מצליחות אחרות.

עשר שנים החברה מתנהלת היטב, ממריאה מעלה מעלה ומשרתת מגוון לקוחות מרוצים ומגוון עובדים מרוצים עם הטבות של חברת הייטק מצליחה . כל זמן שהצמד תומר ורונית צועד קדימה. הם תומכים זה בזה ברמה של חברי נפש ושותפים עסקיים במידה שווה עד שהחיים של רונית מקבלים תפנית טראומתית שגורמת לה לפרוש לדרך אחרת. הפרישה שלה היא הטריגר שמפעיל את כל הסגל הבכיר של החברה במרוץ אחר התפקיד הנכסף , אבל הטריגר הזה הוא רק השכבה העליונה והוא חושף מתחתיו את הטריגר האמיתי של כל אחת מהדמויות, אותו טריגר שנעוץ בילדות של כל אחד ואחת מהן, בדרך שהובילה אותם להיות באותה נקודה שבה הם נמצאים באותו רגע בו הם מתמודדים על תפקידה של רונית.

יש בספר הזה חברה שיכולה להיות כמעט כל אחת מהחברות בה אני הייתי מועסקת בעבר וכל אחד/ת מאיתנו. הוא מספר על הפרטים שמרכיבים את המכלול שמרכיב חברה שמעסיקה אנשים. רובם ככולם נאמנים לבאר ממנה הם שותים. כולם בלי יוצא מן הכלל נאמנים קודם כל ובעיקר לעצמם כאשר קידום או משבר עומדים על הפרק וחברויות מסוג כזה או אחר עומדות במבחן המציאות.

הסיפור כולו מתרחש במשך שלושה ימים בלבד. שלושה ימים שבהם חייהם של אלפי עובדים עומדים להשתנות או שלא. אין אדם או עובד שאין לו תחליף גם אם אתה מנכ”ל של חברה מצליחה.

גילוי נאות: קיבלתי את הספר מהסופר דרך מועדון הקוראות של סלונה. לא יכולתי להניח אותו מהיד. הסיפור של כל אחת מהדמויות כבש אותי. של כל אחת מהן באותה מידה בין אם זה הסיפור של הביצ’ית שלא רואה ממטר על מי היא דורכת כדי להתקדם ומורחת את שמה על מצגות ותחקירים שלא היא הכינה כמו גם הסיפור של כובש הלבבות או של העובד המסור שסותם את הפה ונותן לביצ’ית לטפס מעלה בעודה דורכת על ראשו ואלה רק חלק מהדמויות.

הפרקים בספר קצרים. את חלקו קראתי מחוץ לבית בעודי ממתינה שבן זוגי יסיים את עבודתנו וזה חשוב כי יותר מפעם אחת מצאתי את עצמי יושבת על ספסל בצל מתרגשת מסיפורה של דמות זו ואחרת וכובשת את דמעותי כדי שעוברים ושבים לא יחשבו שקרה לי משהו. אני חושבת שאחת הסיבות שהיה לי קל כ”כ לקרוא את הספר הזה היא דווקא העכשוויות שלו. סיבה אחרת היא שעבדתי במקומות בעבר ויכולתי לדמיין לעצמי למי דומות הדמויות בספר במקומות שעבדתי בהם. היה לי קשה להפרד מהספר הזה בתום הקריאה.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ