• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

מאת סי ג'יי דוהרטי

הביקורת של lichi

תמונה של lichi
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

מאת סי ג'יי דוהרטי

הביקורת של lichi

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של lichi
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2013
סדרה:תיכון לילה #2
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
עמיתוש!!! XD
לפני 13 שנים

“ספר מדהים.. אני מחכה כבר לספר הבא בסדרה.. לדעתי זה ספר ממש מומלץ לכול מי שאוהב ספרים מסוג זה! התיאור”

39/46
ביקורות על תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור
הבאה
ניזנייקה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 שנים•1 דקות קריאה

אלי נרדפת על ידי מישהו, והיא נהיית חשדנית כלפי כולם, במקביל היא מתחילה להתאמן בכיתת הלילה ומגלה סודות על משפחתה ועל עצמה, האם כדאי לה לבטוח בקרטר, החבר שלה, או בסילבן, בעל עבר משותף ולא כל כך טוב איתה?
הספר השני בסידרה טוב מהראשון,
אך הוא עדיין משעמם מעט, העלילה מתחילה להתחמם ונהיית מעניינת יותר ויותר עד שלבסוף היא מתפוצצת לגמרי,
הספר סוחף ומעניין ופותר הרבה שאלות שעלו בספר הראשון,
דירוג שלי? 3 וחצי-4 מתוך 5
מותאם לאוהבי אקשן רומנטיקה בעיקר

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של lichi

lichi

חברה מזה 10 שנים
8 ביקורות•17 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תרגום (נוער)•ספרות מתורגמת•מקור (נוער)
תמונה של lichi
lichi
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות8
לייקים שקיבלה17
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
תרגום (נוער)4ספרות מתורגמת1מקור (נוער)1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של lichi

פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

פרסי ג'קסון הוא ילד שתמיד מסתבך בצרות, אבל כל הצרות שבעולם לא הכינו אותו למה שחיכה לו בטיול השנתי של כתה ו' שבמהלכו הוא אייד את המורה השנואה לחשבון, גברת דודס, רגע לאחר שזו הצמיחה כנפיים ומלתעות וניסתה לקרוע אותו לגזרים. וזה לא הכול: מרגע זה מתחילים לרדוף אחריו שלל יצורים מהמיתולוגיה היוונית, כולם להוטים לחסל אותו והכול בגלל סוד מעברו: פרסי הוא בנו של אל יווני!
והוא אינו בן האלים היחיד: ישנם עוד ילדים כמוהו, בניהם של אלים מהמיתולוגיה היוונית...

אהבתי כל רגע... קראתי את כל הסדרה ולא התאכזבתי לרגע.. הפכתי לאוהדת פרסי ג'קסון שרופה... אפשר בקלות להתחבר לגיבור הסדרה פרסי ולמעשיו (איוד מורים, הריגת מפלצות ועוד) כשאת הכל הוא עושה בחן ובשנינות האופיינית לו.
אני ממליצה לכולם לקרוא את סדרת הספרים המדהימה הזו ולעקוב אחרי הסיפור של פרסי וחברתו *** המהממים,
הספר מלא מתח ודמיון, מצחיק ומהנה ומלמד רבות על המיתולוגיה היוונית,
ממש ואני חוזרת על זה ממש מומלץ!

לאלו שסיימו את הסדרה.. יש עוד סדרת המשך גיבורי האולימפוס והיא אפילו טובה מהראשונה
דירוג שלי? 100000000000000000000000....
לאוהבי מתח הרפתקאות ופנטזיה..


נהנתי מכל רגע

לפני 9 שנים•
★★★★★
•lichi
מבחן קבלה

מבחן קבלה

נאוה מקמל-עתיר

חייה של סול, נערה בת חמש עשרה המתגורר בשכונת עוני בתל אביב, משתנים בעקבות מבחן קבלה להצגה חדשה שאליו היא ניגשת. היא עוברת חווית קשות שמלמדות אותה הרבה על עצמה ועל הכוח שבתוכה, הוא לצלוח את חייה הקשים וגם לעזור לאלה שחייהם קשים משלה, על רקע החרם שהיא עוברת והקשיים היא מתחילה ליצור את אהבתה הראשונה,
ההצגה שאליה התכוננה מתחילה. לכבות את האור , המסך עולה, ניפגש כשיידלקו האורות מחדש.

במקור קראתי אותו כחלק ממשימת קריאה אבל ישר נשאבתי לעלילה היפה, מאוד אהבתי את הספר, כשאני אוהבת ספר או חלקים ממנו, אני קוראת אותם שוב, הגעתי למצב שקראתי אותו חלק שלוש פעמים, העלילה מסופרת מנקודת המבט של כמה מהדמיות אך המעניינות שבהן הן של סול ושל מישהו שתפגוש בהמשך,
העלילה מוגשת בצורה מצחיקה ורצינית ומדברת על נושאים קשים בלי לגרום לך לסגור את הספר כי הוא "כבד לך" מדי, פשוט כיף לקרוא אותו ולשקוע בסיפור,

הציון שלי לספר: 4.5 נקודות
מתאים לאוהבי רומנטיקה ומתח אבל אני ממליצה לכולם

לפני 9 שנים•lichi
פור

פור

ורוניקה רות

אז קראתי את פור, לאור היותי מעריצת הסדרה מפוצלים וספרייה התרגשתי מאוד על אף הביקורות הלא מפרגנות לספר,

הספר מסופר מנקודת המבט של פור (טוביאס)
שנתיים לפני שביאטריס פריור עשתה את הבחירה שלה, בנו של מנהיג הקרבה עצמית, בן השש עשרה, עשה את אותה הבחירה. המעבר של טוביאס לפלג אומץ לב הוא הזדמנות להתחיל מחדש. כאן לא יקראו לו בשם שקיבל מהוריו. כאן יוכל להתרחק מאביו האלים,
טוביאס, המצויד כעת בשמו החדש, פור, מגלה בהיותו טירון כי הוא זוכה להצלחה בקרב אומץ לב.
שנתיים לאחר מכן, בהיותו כבר מדריך טירונים, הוא מגלה דבר נורא, ברור לפור כי עליו לפעול, אך מסלול פעולתו עדיין אינו ברור לו. טריס - הטירונית הראשונה אשר קופצת לתוך הבור עתידה לשנות את כל מה שתכנן וחשב. יחד איתה, פור מרגיש שהוא מתחיל להירפא מין העבר, יחד איתה, יתכן שפור יוכל לחזור ולהיות טוביאס.

אהבתי מאוד את הספר והתחברתי לכך שסופר מנקודת מבטו של פור. זה שינה לי רבות את נקודת החשיבה על פור. כמובן שאני התאהבתי בספר.
למרות זאת, אני רוצה להעיר על משהוא בספר, לכל אלו שלא קראו את הסדרה "מפוצלים", הספר כולל חלקים מהספר הראשון בסדרה ולא יהיה מובן להם.
לסיום למרות שהספר מהמם, הוא אכזב אותי קצת כי לא כלל חלקים שרציתי לקרוא איך פור יגיב בהם,

הספר מתאים לקוראי ומעריצי הסדרה בלבד,
דירוג שלי? 4.5 כוכבים ויותר.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•lichi
תיכון לילה 4 - המאבק

תיכון לילה 4 - המאבק

סי ג'יי דוהרטי

אחרי חדשים של בריחה ממחבוא למחבוא, אלי חוזרת לקימֶריה, אבל היא לא משלה את עצמה שהיא בטוה, לא כשנתניאל קרוב כל כך להשיג את כל מה שהוא רוצה, הדבר היחיד שהוא צריך הוא, לרוע מזלה, אותה. כל צד רוצה בה, והיא יודעת שנתניאל לא יבחל בשום אמצעי כדי להעביר אותה לצד שלו.
חבריה ניצבים דרוכים לצדה, הם מוכנים אפילו למות למענה. אבל איך תוכל לחיות אם משהו יקרה לאחד מהם?

הספר מלא מתח ורומנטיקה, אלי נקרעת שוב בין סילבן לקרטר, מה שמעייף אחרי שבחשו בזה כל הספר השני והשלישי, אבל בכל זאת אתה נמלא צפייה לגבי בחירתה, הספר טוב, יש בו הרבה מתח והרפתקאות, אבל שוב, כמו בשלישי, הוא ספר לכיף, מי שקרה אותי בטח מבין, הוא לא ספר בעל חכמה כזו או אחרת, מי שמחפש ספר שיסעיר את מחשבתו או יענה על שאלות פילוסופיות: לא הכתובת, מי שמחפש ספר כיפי לקריאה עם שוקו\קפה, בכיף!
דירוג שלי: 4-4.5 מתוך 5

לפני 9 שנים•
★★★★★
•lichi
החור שברעש - עטיפה חדשה

החור שברעש - עטיפה חדשה

פטריק נס

"בעיר פרנטיסטאון יש רעש תמידי של מחשבות. בתוך ענן המילים והתמונות גדל טוד יואיט, נער יחיד בעיר של גברים. עד שיום אחד טוד מגלה אי של שקט, חור שמישהו פרץ ברעש. טוד נמשך אל השקט האמיתי, המסוכן. הוא לא מצפה למצוא בו יצור שראה רק בזיכרונותיהם של המבוגרים. התגלית המפתיעה הופכת עד מהרה לאיום גדול, וטוד נאלץ לברוח מהמזימות האפלות של בני עירו. מכל מה שהכיר. מעצמו."

אהבתי את הספר כי הסופרת הצליחה לכתוב מנקודת המבט של גיבורי הספר: טוד יואיט וויולה, היא כתבה מנקודת מבט של בני נוער ועשתה זאת באופן מצוין,היא הצליחה להעביר לנו הקוראים את רגשותיהם ולהזדהות עם סיפורם, אהבתי גם את הרעיון שהציג הסיפור, שיש עולם חדש; שאפשר לשמוע מחשבות, הספר כתוב באופן כייפי ומצחיק ועם זאת רציני ומעניין
אני ממליצה על הספר הזה לכל מי שאוהב פנטזיה ומדרגת אותו 4.5 מתוך 5.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•lichi
תיכון לילה 3 - רסיסים

תיכון לילה 3 - רסיסים

סי ג'יי דוהרטי

אלי בטראומה אחרי שהחברה הכי טובה שלה מתה מול עיניה (אי אפשר להאשים אותה) ומחליטה לכעוס על כולם, היא מחליטה לצאת למסע נקמה בעקבות הרוצחים אך מרגישה שכולם נגדה, היא מרגישה שזו ההזדמנות האחרונה שלה לגלות את סודותיה של קימריה, והיא לא מתכוונת לפספס אותה!..
הספר השלישי מלא אקשן וסוחף,
מה אני אגיד! סוף סוף האקשן שלו חיכיתי ב2 הספרים הראשונים!
ספר מותח ומסעיר שכיף לקרוא! מסוג הספרים שאתה קורה רק כדי לקרוא ולהיסחף לאקשן, אני לא אגיד שעולות בו שאלות או שהוא מעורר חשיבה, אך הוא מעניין ומותח
וזה גם טוב! ממליצה לקרוא ולהנות!
דירוג שלי? 4- 4 וחצי.
מתאים לחובבי מתח ואקשן אבל לא לאקשן בלי סוף!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•lichi
תיכון לילה

תיכון לילה

סי ג'יי דוהרטי

תיכון לילה מספר על נערה בת 16 שמרגישה שהחיים שלה דפוקים לגמרי, אבל זה משתנה כאשר היא מגיעה לפנימייה היוקרתית והמסתורית "אקדמיית קימרייה"
היא לא יודעת שחייה ישתנו לעד מרגע היכנסה בשער הפנימייה.
הספר הראשון בסדרה הוא ספר בנוני,
הוא מרגיש כמו הכנה לסדרה מאשר כמו ספר, אין בו הרבה אקשן אך הוא מעניין מאוד, אני ממליצה לקרוא את הסדרה כולה ולא להתייאש ממנו, גם עם אתם רגילים להרבה יותר אקשן, שווה לחכות בשביל הספרים הבאים.
הדירוג שלי עליו? 3 וחצי מתוך 5.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•lichi

ביקורות נוספות על "תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור"

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

אנשים מאשימים הרבה דברים בבעיות עודף המשקל.
אבל
objection!!!!!! (תודה מורפיקס)
אלה ספרים! ספרים מדכאים, אכזריים, שוברי לבבות, שגורמים לכם לרצות לאכול המון שוקולד.
ואני, סיימתי לבד חבילה שלמה של שוקולד לבן בצהריים האלו ממש בגלל הספר, וזה לא קורה בדרך כלל!!!!!
אז בגלל זה, ישר אחרי בית ספר, הלכתי לקנות שוקולד.
רוצים לגלות למה? תקראו בהמשך.

אז את הספר קיבלתי מאפי. אבל בגדול, אני הכרתי את תיכון לילה 2 להרבה קוראים.
יום אחד נכנסתי לקניון אחרי בית ספר בגלל שהייתי צריכה לקנות לחם. לא יכולתי לעצור בעצמי מלעצור בסטימצקי.
ושם הוא היה.
ואני הסתכלתי עליו.
אני: _
ספר: ״אני חתיך״
אני: _
ספר: ״אולי תיקחי אותי, תקראי אותי, ותתכרבלי איתי בלילות?״
אני: @______@ מתעלפת
אבל לא היה לי כסף. וזה היה מאוד נורא.
אז במקום התקשרתי לרואן.
אני: רואןןןןןןןןןןןן!!
רואן: אנג'!!!!!!!!!!!!
אני: רואןןןןןןןןןן, הייתי בסטימצקי ליד הבית שלי ונחשי איזה ספר ראיתי!
רואן: איזההההההה?
אני: כיתת לילה 2 - הממ, תיכון לילה?
רואן: מ-מה? לא הבנתי.
ואז לקח הרבה הרבה זמן להסביר לה איזה ספר זה.
אבל שהיא הבינה...
רואן: אעאעאעאעאעאעאע!!! וקנית אותו??
אני: לא =.=
על המחסור בכסך שהיה לי בכיתי יחסית הרבה. אבל למה אני אומרת שהכרתי את הספר לרוב הקוראים?
את הספר הכרתי להיימיטץ' - עמיתוש מהאתר. אבל אני אמשיך לקרוא לה היימיטץ' כי זה מגניב.
סיפרתי עליה בביקורת על אשמת הכוכבים (ספר מושלם). אז היא קנתה את תיכון לילה 2, כתבה ביקורת, כנראה גרמה לקוראת שכתבה את הביקורת אחריה גם לכתוב ביקורת.
והכל?
בזכותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
:D

ועכשיו
ספויילרים
אז בספר הקודם כולם מאושרים.
הכל בסדר לכאורה. וקרטר ואלי ביחד. וקרטר כזה חמדמד וסילבן חוטף מכות וכאלה דברים.
ויאייייייייייייי.
ועכשיו?
הסיבה שקניתי שוקולד לבן.
קרטר ואלי נפרדו!!
ואני שואלת: למה?!?!
למה להיות מרושעת?! גברת סופרת, אני אחטיף לך מכות, נשבעת!!
איך העזת?!
יכלת לעשות כל כך הרבה דברים עם העלילה, אבל למה, למה, למה קרטר?! למה?!
הפרדת בין אחד הזוגות שבעדיפות הכי גדולה שלי בעולם הספרים, לעזאזל! הם היו כל כך מושלמים ביחד! ועכשיו בא לי לרצוח במכות את הדמות הראשית!!
ואת, אלי, למה?! הוא היה כל כך חמוד! והוא אהב אותך, והוא מושלם וחתיך ומושלם!!
לעזאזל!!
ואני אעשה סימני קריאה עד שאני אתעלף! כלומר, שוב!

מתעלפת

אז עכשיו, אחרי שהתעשתתי והפסקתי עם הסימני קריאה, אני אפרט.
הסופרת, באכזריות ניכרת, פשוט מחליטה להפריד בין הזוג האהוב עלי, ובגלל זה גם אתם אמורים לבכות.
והפרידה הזאת הייתה נוראה ומאוד מבלבלת. אבל השאלה היא איך אפשר?!
וגם למה?!
אבל הכתיבה הייתה כל כך טובה שרציתי לקחת חבית של גלידה ולבכות מול הספר.
אבל לא היה לי כסף לחבית גלידה.
אז קניתי שוקולד לבן.
ואכלתי יותר מידי.
וקיבלתי קלקול קיבה.
אני תובעת את הסופרת הזאת.
תובעת!!!!!!!!!!!!!!

ועוד משהו שמחרפן - איך לעזאזל אלי יכולה להתאהב במישהו שאנס אותה? אוקיי, הוא ניסה לכפר על זה כבר מאז הקיץ, אבל איך היא מסוגלת לשכוח? פשוט לא היגיון!
קראתי על מקרי אונס. שמתי לב לבנות שלא יכולות לשכוח את זה גם אחרי שנים. הרבה מאוד שנים.
זה הרס להן את החיים.
ואיך אלי מסוגלת לרצות ככה בן אדם שאמור להשאיר צלקות לכל החיים? ורק אחרי קיץ קצר!
זה פשוט עקום ולא בסדר.

בנוסף לסיפור אלי-סילבן-קרטר, הסיפור מתחיל להתפשט למקומות הזויים ולא מובנים. ופשוט אי אפשר להבין את המניע של נתיאל. שלא לדבר על לפגוש את הבחור.
לסיפור רק נוספים עוד ועוד חוטים לא פתורים ואני מרגישה אבודה כשאני קוראת את הספר. למרות שהוא יודע לשאוב אותי טוב טוב.
אבל שוב נחיתה בספר שני של טרילוגייה.
כמה מתאים.

הספר הזה מראה על אי אמון בבנים, אי אמון בדמות ראשית, אי אמון בסופרת כלשהי שמספרת על משולשי אהבה, ואי אמון באנושות.
ויותר מכל?
אי אמון בשוקולד לבן שחצי נמס.
אבל הוא היה עדיין טעים. אז אני מרוצה. בערך.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

לפני שאתחיל לדבר על הספר, לפני שאספר לכם כהרגלי איך השגתי את הספר, אני רוצה לומר משפט אחד שלדעתי מתמצת פחות-או-יותר את דעתי על הספר:
אני שונא את סי ג'יי דוהרטי.
אני שונא את אלי הסתומה,
אני שונא את ג'ו המטומטמת,
אני שונא את קייטי גלימור הכלבה,
אני שונא את סילבן הצרפתי(ואני לא אומר את זה בתור דבר טוב)
אני שונא כל דמות ארורה בספר המחורבן הזה, חוץ מאשר את קרטר, רייצ'ל וזואי.
למה? בקרוב תבינו. אם לא ספיילרו לכם, ואתם לא רוצים להרוס לעצמכם- תעצרו כאן, כי אני לא אשלוט בעצמי.
אם ספיילרו לכם וכבר לא אכפת לכם, תקראו. אבל, לא משנה מה תבינו ממה שאני אכתוב פה, זה לא יסביר לכם אפילו טיפה כמה זה מעצבן עד שתקראו את הספר עצמו.
הסיבות שאני שונא את סי ג'יי-
בגלל שהיא עשתה את אלי כל כך סתומה,
בגלל מה שהיא עשתה לג'ו,
בגלל מה שהיא עשתה לחברות בין קרטר ואלי,
בגלל מה שהיא עשתה לקרטר,
ובגלל שאני כל כך רוצה לשנוא את הספר, אבל אני לא יכול כי הוא כתוב בצורה פשוט מושלמת =.=
אז בואו נחזור להתחלה.

***

ביום חמישי האחרון אמא שלי אמרה שאני ואחים שלי נצא ליום כיף.
משמע- אני משתעמם למוות בעוד האחים הקטנים שלי מתלוננים שהם רעבים/צמאים/משועממים, ורצים לכל מקום ומקפצים בלי סוף כמו חבורת קופים עליזה.
עליזה מדי.
אחרי הליכה למאפיה כדי לגלות שאין שם בורקסים שאנחנו יכולים לקנות, הליכה למאפיה הבאה בתור, קניית מנעולים(לכו תבינו..) לאחים שלי מהכסף שלהם וקניית אוזניות בשבילי(סוף סוף!), הגענו סוף-סוף לסטימצקי.
אז אני נכנס לחנות עם אחים שלי. אחרי שצעקתי עשר פעמים על אחי לא לגעת בכלום כי הוא הורס כל דבר שני בעולם, ואחרי שאחותי כמעט הפילה ארון ספרים שלם(כישרון=.=) שעצרתי ברגע האחרון, ראיתי פתאום את הספר תיכון לילה 2.
אני ישר חטפתי אותו, ולקחתי עוד ספר(מזימות מדוזה), ניגשתי לדלפק וקניתי אותם. אחרי הרבה איחולי חג כשר ושמח יצאתי מהחנות, והתכוננתי לחזור הביתה.
חזרתי הביתה.
פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא.
בהתחלה חשבתי- 'אני כל כך רוצה לקרוא את זה!' אבל ידעתי שאלי וקרטר ייפרדו, אז קצת חששתי להמשיך לקרוא. רציתי שהם יישארו זוג כמה שיותר זמן.
אחר כך- 'ואוו זה כתוב טוב'
ואז הספר נפל לי בפעם הראשונה.
במקרה, ואני מדגיש- במקרה, הוא נפל על העמוד שבוכתוב על ההלוויה של ג'ו.
מחשבה ראשונה- the hell.
מחשבה שניה- 'אוקיי.. אני אמשיך כאילו לא ראיתי כלום.'
המשכתי לקרוא. בעוד הזדמנות הוא נפל לי שוב, ושוב ושוב. הספר הזה ממש אוהב את הרצפה!
כל פעם קראתי איזה חצי עמוד. רוב הפעמים לא גיליתי משהו חשוב, אבל אחרי הפעם השלישית גיליתי שקרטר נהיה חבר של ג'ולס, ובפעם החמישית גיליתי שאלי שוב סומכת על סילבן.
בפעם האחרונה שציינתי, במקום the hell יצא לי מהו קצת יותר גס, שגם מאוד מתאים לסילבן.

אבל עכשיו אני אעבור לספר עצמו-
הוא מתחיל בצורה דרמטית למדי, ודי מגניבה. אלי בורחת, מישהו מציל אותה, והיא מגיעה לבית של רייצ'ל.
היא חוזרת לקימריה, הלימודים ממשיכים, ובשיחה שלה עם איזבל הקוראים מגלים שלוסינדה היא סבתא של אלי. ולא סתם סבתא. היא הראש של כל ארגון העל, וכו' וכו' וכו'.
אלי מתחילה ללמוד בכיתת הלילה, ובהתחלה היא לא מצליחה טוב במיוחד.
אבל כמובן שסילבן הנחמד בא לעזור לה.
הו, סילבן הנחמד, החתיך, הטוב, החמוד, הכל כך @#$%#%%&*!!!!!
באמת שאני שונא אותו.
והטמטום- אלי סומכת עליו.
כאילו, הבנאדם אנס אותך! ואת סומכת עליו?
והחלק העוד יותר מטומטם- היא לא סומכת על קרטר.
היא מקבלת מכתבים מכריסטופר, ובמקום לספר לו, היא מספרת לסילבן.
היא רצה עם סילבן לפגוש את כריס, וגם גייב מצטרף לחגיגה.
ואז קרטר זורק אותה.
האמת? זה לא היה מפתיע אותי גם לולא ספיילרו לי את הספר. גם אני הייתי נוהג כמוהו. אולי לא הייתי מגיב לגמרי כמוהו, אבל אותו רעיון.
במסיבה מטומטמת אלי מתנשקת עם בת.
ג'ו שונאת אותה.
ג'ו חוזרת להיות חברה שלה.
נשף, כולם מתרגשים.
לוסינדה באה לנשף.
קרטר יוצא עם ג'ולס לנשף.
אלי וסילבן מתנשקים.
הנשף משתבש.
לא, זאת הייתה אזעקת שווא, מצטערים.
תוך כדי שאלי וזואי סורקות את השטח באחד ממשמרות הלילה שלהם, אלי רואה את ג'ו מתה וחוטפים אותה,
אלי מוצאת את עצמה לבסוף בבית חולים אחרי שהיא גרמה לתאונה, וסילבן בא לבקר אותה.
קרטר גם בא לבקר אותה.
ולבסוף הספר נגמר באותה מילה כמו הקודם- "תמיד".(את הרעיון הזה דווקא אהבתי.)
ואוו.. זה היה יסודי, לא?

עכשיו, אתם מבינים למה אני כל כך שונא את הספר?
או שבעצם אני רוצה לשנוא, אבל לא מצליח.
ולמה? בגלל שהוא כתוב בצורה פשוט מושלמת. הכתיבה שנונה, סוחפת, מרגשת ויפה. לכן, הורדתי מהציון רק כוכב אחד. אילולא זאת, הוא היה מקבל 3.
לכן אני רוצה לרצוח את סי ג'יי.
היא הפרידה את אחת הזוגות המועדפות עלי בכל עולם הספרות, היא עשתה צרות לדמות האהובה עלי בספר(קרטר) והספר לא מספק מספיק מידע על נתניאל/לוסינדה/מה לעזאזל הם רוצים מהחיים?!

המליצו לי לאכול שוקולד אחרי שאגמור את הספר. בעיה- נגמר השוקולד בבית.
אני יודע, כמה עצוב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•The dark dragon
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

כווווווווווווווולכם, או רובכם, חייבים להודות שלפעמים שווה לקרוא ספרים גרועים כדי לכסח, לקטול, לרמוס, ולהרעיל את הסופרים שלהם אחר כך. אנשים, אלימות או נמות, זה המוטו.
אוקיי, קראתי את הספר הזה לפניי משהו כמו חודש, ואחריי הקריאה החלטתי לא לכתוב עליו ביקורת -_- אבל פשוט יש לי חשק לקטול ספר D:
נתחיל מזה שהלכתי לסטימצקי, והבטתי בספר 'תיכון לילה' , כמו שחברתי החמדמדה אנג'ל נוהגת לומר- שכשאתה מסתכל על ספר בחנות ספרים, והוא כל כך חתיך! אז פשוט יש לך חשק למזמז אותו, אבל אתה מרגיש פדופיל. ככה הרגשתי.
הספר הוא סבבה והכל... הוא די נחמד.
אבל הדמויות בו כל כך מטומטמות!
אני יכולה לדרג את כל הדמויות מהמטומטם ביותר לפחות מטומטם!

אזהרת ספויילרים
נתחיל בדמות הכי מטומטמת:

אלי- למה את כל כך מטומטמת?!?!?!?! איך את יכולה לסמוך על בן אדם שאנס אותך? ויותר גרוע מזה- איך את יכולה להתאהב בו?? O_O
חוץ מזה- הקטע עם זואי ממש מפגר... את שונאת אותה כל כך רק כי היא דרכה לך על הרגל? O.O


ג'ו- את האמנת לאוייבת שלך, אבל לא לחברה הכי טובה שלך! וכנ"ל לגביי גייב, הוא בגד בך! למה לעזאזל סמכת עליו?? את פשוט מטומטמת, ג'ו, מ-ט-ו-מ-ט-מ-ת! אבל המוות שלך היה כל כך עצוב :( זה היה כל כך עצוב!!

סילבן- תקראו שיחה עם חברתי הקוראת החמדמדה- אנג'ל:

אני: פשוט... תמות, סילבן, תמות!
אנג'י:תלך לעשות את הדבר ההוא שכל כך מתאים לך לעשות כי הרי אתה אנס!! תמות!!!
אני: תתפגר! בבקשה! תעשה טובה לאנושות ותיעלם מכאן... יא חתיכת מניאק! תתפגר!!
אנג'י: לא מפתיע שלצרפתים יש סטיגמה של לוזרים, יא אפס!!!!!


גייב- עוד שיחה שלי עם אנג'ל:

אנג'י: גייב, עם האופל המגניב שלו. נחשו מה, הוא אפילו לא מגניב!!! תמות גייב, תמות!! אבל קודם תהרוג את החבר שלך הצרפתי האידיוט, בבקשה!! אם אתה כבר מת, תעשה עוד טובה לאנושות!! מוות לצרפתים!!
אני: we hate you !!
אנג'י: die gave!!
אני: you're stuuuuuuuuuuupid

(דרך אגב- אנג'ל מאוד מתנצלת בפניי צרפתיי האתר)



אבל אתם יודעים מי באמת הכי הכי הכי מטומטם?! או יותר נכון- מטומטמת?
הסופרת!! שימו לב לכל מה שהיא עשתה:
1.היא הפרידה בין אלי לקרטר.
2.היא הפרידה בין אלי לקרטר.
3.היא הפרידה בין אלי לקרטר.
4.היא הכניסה את סילבן לספר.
5.חיסלה את ג'ו, אבל לאאאאאאאאאאא, הצרפתי נשאר!!!
6. היא העלימה את האמון של אנג'ל בבני אנוש.
7.היא גרמה לאנג'ל לחשוב שוב על לאכול שוקולד חצי נמס.
8. לגרום לאנג'ל לחשוב שוב זה כבר חטא.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פַּיוֹקַה (כיפס)
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

אחד הספרים הטובים שקראתי השנה !!!!
הסדרה מאוד מעניינת ויפה אני ממש אהבתי את הספר.
לא הנחתי אותו מהידיים וממש אהבתי את אלי קרטר וסילבן
העלילה מסופרת ממש יפה זה לא צפוי וגם לא מאכזב

בקיצור


ממליצה בחום לקרוא :)

לפני 10 שנים•
★★★★★
•ליאור
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

יש הרבה דרכים לאבד את השפיות. דרכים רבות ומוזרות מאוד. התסמין הראשון לאיבוד השפיות הוא דיבור לחפצים דוממים. התסמין השני הוא כשהחפצים הדוממים עונים לך בחזרה. ככה מצאתי את עצמי מאבדת את השפיות, באשמתו של ספר מזורגג (אין לי מושג מה המילה הזאת אומרת, אבל אני די בטוחה שהיא מקבילה ל'ארור' ול'מקולל')ומעולה לגמרי.
ישבתי לי לתומי בחדרי, וקיללתי בשקט כל מורה ומורה שהחליטה שכיתות מדעיות לא צריכות להנות מהטבה הקרויה ''חופשת פסח'' ולכן המציאה עבודות יצירתיות במיוחד שאפשר להצליח לעשות אותן באמצעות הרבה כישרון וערמומיות, וכמובן המרכיב הסודי-מנה נדיבה של קללות בשפה זרה.
באותו הזמן הספר הלבן המפתה נח בשקט על שולחני, שולח לי מסרים תת-הכרתיים ברוב חוצפתו. כשהשיטות הזדוניות שלו עבדו והצליחו להסיח את דעתי מעבודה מוזרה בספרות ופניתי להסתכל אליו, הוא השתתק. משכתי בכתפיי והמשכתי לקרוא סיפור על ילדה שחוותה ''השפלות'' בילדותה, והן היו קטנות מכדי שתהיה להן חשיבות. אחר כך הספר התחיל לדבר.
''מרי....''
''שקט, אני מנסה לעבוד פה!''
''אני יותר מעניין מסיפור על ילדה חדשה בכיתה שהכריחו ילד אחר מהכיתה שלה להזמין אותה למשחק מחניים וזה השפיל אותה נורא רק כי כולם הסתכלו עליה. תעזבי את הסיפור הזה, אז מה אם את צריכה להגיש עליו עבודה בעוד יומיים. תקראי אותי, תקראי אותי. תקראי אותי!!''
''לא תצליח להפיל אותי בפח, ספר!!''
אבל הו, הספר הארור הצליח. תלשתי דף פוליו מקלסר ביולוגיה, כתבתי עליו כמה תשובות, וכמובן שבשאלה הארורה מכל, זאת שמבקשת להביא מקרה אישי של משהו שקרה לך, כתבתי משהו דיכאוני ביותר (משהו על חברה דיכאונית שחותכת עם תוכניות התאבדות). לא חשבתי שזה ישפיע לי על הציון בצורה כלשהי, פשוט תיארתי לעצמי שיהיה משעשע לראות את הבעת הפנים של המורה כשהיא תקרא את זה.
אחרי שסיימתי לחרטט משהו דיכאוני ועמוק על דף פוליו שדחפתי לתוך שקית ניילון, לקחתי את הספר המפתה, שעכשיו שכב בתמימות מעושה, מחכה שאפתח אותו.

אז פתחתי אותו, בתחושה שאני עושה טעות איומה ואצטער על כך אחר כך, כשאאלץ להכין את כל העבודות בדקה התשעים. אבל, אוי, זה ספר כזה טוב! בדרך כלל, זה טבעי שהספר הראשון יותר טוב. מדהים כמה קל להדרדר בכתיבת ספרי המשך לסדרה, כמה קל להרוס סדרה שלמה בגלל ספר המשך לא מוצלח, כמה קל לאבד את זה. לעיתים נדירות ספרי ההמשך טובים מקודמהם. אבל הוכחה חיה, זה יכול לקרות! לספר הקודם בסדרה נתתי 4 כוכבים. לספר הזה, אני חושבת שמגיע לפחות 6. (אם רק היה ציון כזה)
הדבר שהכי הפריע לי בספר הקודם הוא התרככות האישיות של אלי, והעובדה שתמיד צריך להציל אותה ולהגן עליה. בספר הזה, אלי אחרת לגמרי בקטע הזה, היא יכולה להגן על עצמה, להלחם, והיא לא זקוקה לחבורת חתיכים שיילחמו בשבילה.
אם כבר מדברים על חתיכים. בטח שמתם לב בביקורות קודמות שהדבר שהכי מחרפן בספר הזה הוא הפרידה של קרטר ואלי.
אוףף, כל כך מבאס!!!

למההה אלייייייייייייייייי!! למההה!! למה לא יכולת לסמוך על החבר שלך?!?!?!? הוא פאקינגג אהב אותך, מטומטמת!!!!!!!! אבל לאאאא, היית חייבת לשקר לו!!!
אם רק היית מדברת איתו, ולא עם סילבןן!! אוף, אלי, למה את כזה בן אדם מטומטם!!!!!!!
אוףףףףףףףף!!!
רלחיעחלריחהקינרכטצוחהעטקירכטוהעקריגכעורקעקורעכה $^&%^%@#^$Y%T$^E%&$#^#%$%@$%#&^)(_)&^%$^&)&^%$%^&

וכמו ששמתם לב, הפרידה בין אלי וקרטר לא השפיעה הרבה על הקוראים מבחינה רגשית. אגב, מה שאני הכי לא מבינה, זה למה אלי כל הזמן מחליפה בין קרטר לסילבן. בהתחלה היא הייתה עם סילבן. אחר כך היא זרקה אותו, ולמה? כי הוא ניסה לאנוס אותה. אני באמת היחידה שרואה שהוא לא ניסה לאנוס אותה? הוא רק נישק אותה בצורה חושנית. הוא לא ניסה להפשיט אותה, או להשכיב אותה, או משהו בסגנון. רק אני רואה את זה ככה?!
אחר כך, אחרי שאלי כמעט נאנסה, היא ישר עברה לקרטר. ואז, בספר השני, היא שוב עוברת לסילבן. אז הוא התנצל והוא ממש השתנה ופתאום הוא נהיה חמוד, ואלי ישר נופלת ברשת שלו. ואחר כך, כנראה היא וסילבן שוב ייפרדו, והיא תהיה שוב עם קרטר. זה מחרפן! למה שהיא לא תבחר אחד, את זה שהיא אוהבת באמת, ותהיה איתו ורק איתו? משולש האהבה הזה שונה קצת מהאחרים, בדרך כלל במשולשי אהבה אפשר לדעת כמעט בוודאות את מי הדמות תבחר. (קליירי בחרה בג'ייס, בלה בחרה באדוארד, קטניס בחרה בפיטה. וואוו, איזו הפתעה!! אנשים ממש לא צפויים!!!) אבל בתיכון לילה זה לא ככה. כל אחד מהבנים חמוד וטוב בדרכו שלו, אין העדפות ברורות. זה ממש נחמד וזה מוסיף, אבל זה טוב כל עוד אלי לא יוצאת עם אף אחד מהם ולא מחליפה בנים כמו גרביים. (ציפור קטנה לחשה לי שעומדים להיות 5 ספרים בסדרה, במקום שזו תהיה טרילוגיה. אם במשך 5 ספרים שלמים אלי עומדת להחליף בין קרטר וסילבן, אני עלולה לאבד את שאריות השפיות המועטות שנותרו לי.)
היא אומרת שקרטר חונק אותה, לא נותן לה לנשום, וסילבן אנס אותה (למרות שלדעתי, הוא סך הכל נישק אותה בחושניות רבה מדיי. אבל נעזוב את זה עכשיו) אבל כל אחד מהם טוב, ומושלם, וחתיך, וחכם בדרך הייחודית לו. מצד אחד, אפשר להבין למה אלי לא בוחרת באחד מהם. אבל מצד שני, הפרידות האלה הן משהו קשה לכל הקוראים!

כמעט שחכתי לדבר על העלילה והכתיבה, שהיו מצויינות. אף רגע משעמם. אף מילה מיותרת. בלי תיאוריים משעממים ומייגעים שגורמים לך לרצות לדלג עלהם. המתח נשמר לאורך כל הספר, והספר מצליח לרתק אותך בצורה שזה פשוט מדהים. קראתי כל הזמן 'רק עוד פרק אחד ואני ממשיכה את שיעורי הבית\הולכת לישון, אני פשוט חייבת לדעת מה קרה' בין העבודות ושיעורי הבית, ולפני השינה בשירותים בשעת לילה מוזרה. לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו.
והעלילה נותרה פתוחה. עוד לא יודעים מי המרגל של נתניאל. כמה מתוחכם מצידה של הסופרת! הרי ברור שנקנה את הספר הבא בסדה על השניה שגומרים להדפיס את העותק הראשון כדי לדעת מה יקרה לאלי וקרטר, וכדי לגלות מי המרגל. אני אישית חושדת שזה קרטר או סילבן. או אולי אלי! אולי בעצם אלי היא סוכנת של נתניאל שעברה שטיפת מח ונשלחה לקימריה תוך כדי שהיא חושבת שהיא רק ילדה תמימה, ובעצם היא נשלחה לשם כדי לאסוף מידע, ואחר כך הם יאספו אותה, יחזירו לה את הזיכרון והיא תספר להם הכל על קימריה? לא, בעצם, המרגל מספר לנתניאל הכל על אלי, אז אין מצב שאלי בעצמה עושה את זה.. או שאולי כן?
אבל בעצם, יותר הגיוני שזה יהיה קרטר או סילבן.

אבל אוייש, הספר הזה פשוט טוב! באחת הביקורות אמרתי שהעלילה, הכתיבה, הרעיון והדמויות הם כמו סריג ביחד, קשורים אחד בשני ויחד יוצרים ספר. אם אחד מהם גרוע- זה הורס את כל הספר! אבל כאן זה בדיוק הפוך. הכל מושלם כל כך, נהניתי מכל רגע של קריאה. הספר מדהים. פשוט מדהים. חובה קריאה.

אגב, אנג'ל צדקה. אי אפשר לקרוא את הספר בלי לאכול שוקולד בכמות סיטונאית ולרסן בכל הכח את הרצון לבכות.
בווווהווו!!!

אבל, באמת שזה ספר מדהים. מגיע לו 6 כוכבים מתוך 5. אולי אפילו 7.
אני לא ממליצה לכם לקרוא אותו, אני אומרת שאתם פשוט חייבים לקרוא אותו. עכשיו! חייבים!!
יום אחד אני אשתלט על העולם, ואכריח את כולם לקרוא את תיכון לילה, ומי שלא יעשה את זה יגורש. עד אז אני פשוט אקווה שהביקורת שלי שיכנעה אותכם שזה ספר טוב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

קניית הספר לא הייתה בדיוק דילמה, אבל הייתה לי התלבטות רגעית.
הספר הראשון בבירור לא היה טוב עד כדי כך שפשוט ארוץ לחנויות בשביל תיכון לילה 2, אבל ההלם דיבר מפי. לא ציפיתי שהספר השני יגיע כל כך מהר, אם בכלל.
ראיתי ביקורת בסימניה, והמוח שלי הצליח למלמל לעצמו שהוא לא יודע... אולי כדאי... רק כדי לדעת איך זה ממשיך. ניסיתי להיאבק בו, אבל הטענה הזאת הספיקה לי (יחד עם המבצע) כדי לקנות את הספר.
אז סידרתי לעצמי את סדר הקריאה:
ארטמיס פאול.
תיכון לילה.
אות אתנה.
מלאך מכני.

אם קראתם את הביקורת שלי על מלאך מכני, תדעו שלא הצלחתי לשמור על הסדר, והוא הפך לזה:
ארטמיס פאול.
אות אתנה
חצי מתיכון לילה= יאוש= קריאה של מלאך מכני.
תיכון לילה.

~כאן מתחילים הספויילרים. תצפו להרבה מהם.~
התייאשת די במהירות מהספר, ובחצי הראשון לא הצלחתי להפסיק לגלגל עיניים.
אלי, למה את כל כך מטומטמת?
את שונאת את זואי על ההתחלה כי היא דרכה לך על הרגל ולא ביקשה סליחה?
את מתאהבת בבחור שניסה לאנוס אותך?
את סולחת לג'ו- פשוט ככה?
איך זה שכל כך מפריע לך לשקר, אם לפני שהגעת לקימריה עשית את זה כל הזמן?
ולמה לעזאזל את לא סומכת על קרטר? זה לא מה שאמרת בשנה הקודמת שלך בקימריה!
סילבן, תפסיק לאהוב את אלי! היה עדיף אם גייב היה הורג אותך. למה אתה צרפתי? זה כל כך... הא. אני שונאת את סילבן עד עמקי נשמתי, ואני אפילו לא מצליחה לתאר למה.
קרטר... טוב, עליו אין לי תלונות. רוב המקרים הם באשמתה של אלי וסילבן האידיוט הגמור.

אוקיי. עכשיו הגיע הזמן לכעוס על שאר חלקי הספר.
אז הספר מתחיל באלי רצה, בורחת, מנסה להישאר בחיים. יופי, זה טוב. ההתחלה טובה למרות שאלי מעצבנת. עד שהיא קופצת למכונית הכל בסדר, ואז היא מעמידה פני מסכנה עם חיים נוראיים לאורך שאר הספר. אולי זה נכון, אבל דמות נורמלית לא תזכיר כל משפט שני שההורים שלה נוראיים ושרוצים להרוג אותה. היא מתבכיינת כל הזמן, ובמקום להגיד לקרטר מה מפריע לה היא פשוט רצה אל סילבן ה... עזבו. הוא לא חשוב עכשיו.
רוב הדמויות לא ריאליות במיוחד או שמודבקת עליהן תווית ברורה.
רייצ'ל- החכמה.
ג'ו- המצחיקה והיפה.
סילבן- החתיך הצרפתי.
זואי- הקטנה והקשוחה.
בשביל אלי צריך להמציא מושג חדש כדי שיהיה הגיוני לתאר אותה. וקרטר... לדעתי הוא הדמות שהייתה בנויה בדרך הטובה ביותר, למרות שהזוגיות עם אלי הפכה אותו לקצת יותר... הממ... קיטשי? לא יודעת.

אוקיי, אני מצטערת על השנאה שלי כלפי הספר. אני יכולה פשוט לשבת ולצחוק עליו במשך שעות, אבל זה לא יהיה הוגן כלפי האנשים שכן נהנו מהספר. אז עכשיו אני אתייחס לדברים שכן אהבתי!
השיר עם העורבים. אני תמיד אוהבת ספרים שמתחילים בציטוט או שיר או כל דבר דומה, ואהבתי את איך שהסופרת הצליחה להכניס את הרעיון של השיר לתוך הספר.
הסוף. הרבה אקשן, הרבה פציעות ובן אדם מת אחד. חייבים להעריך את זה. הכתיבה בסוף והרעיון היה די טוב, וכשאלי התהלכה עם קרטר במרפאה היה קשה לא לאהוב את הקטע. זה נתן לי תקווה לגבי זה שסילבן ימות ואלי וקרטר יחזרו להיות ביחד.
הנשף. אם זה לא היה סילבן שנישק אותה אולי הייתי יכולה לאהוב את הנשף יותר, אבל גם כשזה היה סילבן אהבתי את הנשיקה. השיחה עם לוסינדה הייתה די טובה, בערך כמו שציפיתי ודי מספקת, אבל אני לא אוהבת את לוסינדה. מה הבעיה בצביעת שיער? זאת ההחלטה של אלי איך להיראות ואיך להתנהג, והיא פשוט מנסה להכתיב לה מה לעשות. לא פלא שכריסטופר החליט להצטרף לצד הרשע. חוץ מזה, שמעתי שיש להם עוגיות.

לבסוף, אני חייבת לסיים בקשר לכריכה: תמצאו מישהו אחר שיעצב אותה.

תודה שהקשבתם לחפירה, ונתראה בביקורת הבאה.
מייטי♣

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מגדת העתידות
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

לפעמים אני חושבת שאנשים לא מעריכים כראוי את הדבר הזה שנקרא "כתיבת ביקורת".
ברצינות! אני לומדת בכיתה שאף אחד שם לא מתעניין בספרים! (חוץ מילדה אחת שקוראת ספרים ממש שונים ממה שאני קוראת...)
אז בגלל זה, כשהייתי מסיימת ספר טוב לא היה לי למי להגיד:
"אתה לא מבין איזה ספר טוב קראתי!"
אבל כאן אני יכולה לחפור כאוות נפשי על הספר! (אז אולי באמת כדאי שאני יפסיק לחפור על זה ויתחיל לחפור על הספר...)
טוב, אז...אהה, ויש טיפה ספויילרים...
אז כשהיה הקטע הזה שקרטר אמר לה לא להתקרב יותר לסילבן ממש התעצבנתי. עם כל הכבוד לקרטר אני חושבת שיש לאלי את הזכות להחליט בעצמה עם מי היא תסתובב! הוא מגונן עליה באופן ממש מרגיז!
ובקשר לפרידה שלה מקרטר - אני חושבת שאנג'ל ביטאה באופן מושלם את הרגשתי, כל מילה מיותרת...
גם לא ממש התלהבתי כשאלי התחילה לשקר לכולם, זה מובן מאליו שמתישהו הכל יתפוצץ לה בפנים...
ועכשיו בקשר לדמויות: אין על הדמות של זואי, למרות שבהתחלה היא הייתה טיפה מעצבנת, אני מתה על הדמות שלה!
והדמות של ניקול, אני פשוט מטורפת עליה! (טוב, מה שעזר לי עוד יותר לחבב אותה זה היה כשהיא גילתה שהיא וסילבן לא זוג - זה היה מושלם!)
ומה שעיצבן אותי זה שעוד לא גילו מי הבוגד! (למרות שאני חושדת בג'רי, המורה הזה ובג'ולס...)
את הספר קראתי עד שעה אחת בלילה ואז פשוט הכרחתי את עצמי לישון כדי שישאר לי כמה עמודים לקרוא מחר...לסיכום - ספר מעולה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קטניס
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

היה הייתה נערה ממוצעת, אשר סיימה את שעות הלימודים המייגעות.
נערה זו בילתה את שעותיה האחרונות עם כול מכשירי הטכנולוגיה שלה.
ללא מוזיקה, ללא אתרים, ללא אף דבר מלבד ספרים שקראה רבות.
לפני שהמכשפה הרעה, חובבת שיעורי הבית, תגזול ותיקח ממנה הכול.
עקב אי הכנת ש"ב בלשון. הו, הנערה האומללה תנצל את שעות חייה.
החליטה הנערה שתזהיר אנשים אחרים ותחלוק את הידע שאספה לה.

-
אז אולי הגזמתי בתיאור של אמא שלי (סתם לא. זה מתאים לה.), אבל זה תיאור המתאים ביותר לגברת דוהרטי. ובין כה וכה, הספר הראשון בסדרה גרם לי ספק עוול, ספק גיחוך. אבל כול עוד רייצ'ל נמצאת בין החיים, אמשיך לקרוא. גם בביקורת הקודמת, התלוננתי על השמות חסרי הסדר, שבאמת מכאיבים לי בעיניים. אז הגיעו שעתנו לסבב שמות חביב שיתאר לכם הכול.

סילבן, הו שלום, הבאת איתך חברה, מתחיל להתקרב לאלי, בשבילך הכול טוב. יופי, תיחנק.
ג'ו חביבתי, אני רואה שהחלטת לשחק עם כולם, לשנוא ואז לחזור לאהוב, חברה טובה שכמוך.
קרטר קרטר, אני לא יודעת מה יהיה הסוף איתך. תפסיק להיות בן חמש ותסמוך על אלי כבר.

הקטע עם הנשיקה של אלי ושל חברה של סילבן היה דוחה, מיותר, וללא כול ספק הרס הרבה מהספר. זה לא שיש לי משהו נגד לסביות, אבל זה עדיין לא התאים. וגם הנשף, מצד אחד מותח, מצד שני משעמם. אזעקת שווא. היא מגיעה לביה"ח. ושכחתי לציין, ג'ו מתה. מעניין לדעת מה יכתבו לה על הקבר. אם בכלל. רגע רגע, לפני שאתם מסיימים את הביקורת, שכחתי את זה. קרטר יוצא לנשף עם ג'ולס, שתמיד הייתה עוינת כלפיה. והם לא יותר מצמד קשישים לדעתי. ומצד שני, תמיד נראה כאילו קרטר עושה 'דווקא'. הוא מנסה להרגיז מישהו. וכנראה שזה אותי, כי אני כבר מקבלת בחילה מכול הקיטשיות והטיפשות הזאת.

אל תקנו. אל תשאילו בספרייה. תבקשו מחברים לספר לכם, כי זה באמת לא שווה את זה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Wings
תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור

סי ג'יי דוהרטי

קודם כל, לפני הכל, אני רוצה לצרוח.
למה?!?!?!?! אני לא אספיילר (ככה אומרים את זה?) כלום, אבל זה לא מונע ממני לכתוב את שורות הפתיחה האלו.
מפגרת!!!!!!!!!!!!! אלי המפגרת!!! הייתי רוצחת אותך, אבל אני רוצה המשך!!!
נשימה עמוקה
אני אתחיל מההתחלה.
אז... איך זה באמת התחיל? בקריאה הנרגשת של חברה שלי: "יצא תיכון לילה 2!!!", בהחלטה לצאת לחנות ולצוד לי עותק, או כשהתיישבתי עם הספר ביד והתחלתי לקרוא?
הוני- רוז באה איתי לחנות... קניתי 2 ספרים במבצע של 1+1 מתנה. את הספר הזה, ואת מלאך מכני, שגם הוא- אגב, פשוט ספר מדהים. קסנדרה קלייר, יחד עם ריק ריירדן, צריכה להיכבל למקלדת של מחשב ולהמשיך להקליד ספרים לנצח, כי לי לעולם לא יימאס.
דרך אגב. אם כבר מזכירים את מלאך מכני. למה הוא לא מופיע במאגר?!?!?!
בכל אופן, התיישבתי עם הספר ביד והתחלתי לקרוא. למען האמת, לא ממש הצלחתי בהתחלה לקרוא קריאה רצופה. אחי הקטן קרא לי כל רגע שאעזור לו לפתור תרגילים בחשבון.
סלחו לי על חוסר הסבלנות, אבל בכל פעם שחזרתי לספר הייתי יותר עצבנית ופחות מרוכזת. מתסכל כשכל פעם ילד מקפיץ אותך בצעקות מהספה כדי שתעזרי לו להמיר שברים פשוטים לעשרוניים, לא?
אבל בסופו של דבר הסיוט נגמר, והוא ריתק אותי.
למרות שרתחתי מזעם והגיבורים עיצבנו אותי נורא, הוא פשוט כתוב כל כך יפה שלא יכולתי להפסיק.
ואני עדיין רוצה לקרוא אותו שוב!!! אבל קודם כל- צריך להתאושש מהפעם הראשונה.
מחכה להמשך!!!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ג'ן
3.0
3.0
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 9 שנים

“עדיין לא ברור המניע. קצת יותר אקשן מהספר הקודם.”