ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 בנובמבר, 2016
ע"י יסמין
ע"י יסמין
ספר קשה מאוד לקריאה, מכמה היבטים:
ראשית, יש קושי נפשי לקרוא את סיפורו האישי של מחבר הספר (פול קלניתי) , אשר גילה בשנת התמחותו האחרונה כרופא נוירוכירורג שהוא עצמו הפך למטופל וחלה בסוג ממאיר ואלים של סרטן. מאדם צעיר ונמרץ, בעל יכולות גבוהות ועתיד מזהיר בתור רופא או חוקר, הוא הפך במהירות לשבר כלי ודעך תוך כדי מודעות למצבו.
שנית, קוממה אותו העובדה, שחצי שנה לפני שקיבל את האבחון הסופי של מחלתו, ידע פול שהוא חולה בסרטן. הוא סבל מכאבים עזים וירידה במשקל, אך למרות זאת הוא סבל בשקט, התעלם מהתסמינים ולא מיהר להיבדק. הוא לא נלחם על זכותו לבצע בדיקת MRI, אלא הסתפק בצילומי רנטגן בלבד. היה לי קשה להבין את התכחשותו ואת התעלמותו מהבעיה. אולי הוא יכול היה לחיות זמן רב יותר, אילו אובן בשלב מוקדם יותר.
שלישית, הספר ברובו כתוב בצורה משעממת- החל מסיפור ילדותו ועד לתיאורים הרבים של יחסו למקצוע הרפואה.
רביעית- הספר משלב הרהורים פילוסופים משמימים וגם משפטים ומונחים לא מובנים שקשורים לעולם הרפואה, ללא הסברים פשוטים ונהירים לכל.
למרות זאת, בסיום קריאת הספר חשתי הערכה לדמותו של פול. גם כאשר סבל מכאבים קשים, הוא התעקש להמשיך לעבוד. הוא ניסה בכל תקופת מחלתו למצוא משמעות לחייו או לידיעה שמותו קרוב.
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
