ביקורת ספרותית על אמונה שאינה מגיעה לעיקר - במה נבחנת יהדות מאת מנחם קלנר
ספר מעולה

---

אולי לא כולם יודעים אבל שלוש עשרה העיקרים שאומרים יהודים רבים כל יום אחרי התפילה ("אני מאמין"), אינם אמונות שמופיעות בתנ"ך, וגם לא במשנה או בתלמוד, בוודאי לא כהוראה חיובית "על כל יהודי להאמין ש...". את י"ג העיקרים העלה על הכתב ככללים מוגדרים ומגדירים לא אחר מאשר הרמב"ם במאה ה-12. הרבה יותר יותר מאלף שנה אחרי שנחתם התנ"ך.
אם כן, כאשר מנחם קלנר רוצה לטעון כי היהדות מאז ומעולם, בוודאי זו המקראית, אבל גם זו שהתקיימה לאורך השנים, לא הגדירה את הזהות שלה על ידי דוגמות כאלו או אחרות, הוא צריך להתמודד מול הרמב"ם בכבודו ובעצמו.

הטענה העיקרית של קלנר היא שלא תמצאו במקרא לעולם את הצירוף "להאמין ש..." רק את הצירוף "להאמין ב...". ההבדל הוא תהומי, להאמין שמשהו הוא כך וכך, זו אמונה קוגנטיבית על דבר הנושא, או לא נושא, אמת כזו או אחרת. לעומת זאת להאמין במשהו, זו אמירה המבטאת יחס של אמון בין המאמין ובין מושא האמונה. אדם יכול להאמין שלעשן זה דבר נורא, אך לא תהיה לכך כל השפעה על התנהגותו. לעומת זאת אמונה במשהו או במישהו זו אמונה הנושאת בחובה קשר שהוא עמוק הרבה יותר. לטענתו, התורה לא באה רק ללמד את המאמין היגדים מסוימים על אלוהים. האמונה שאותה המקרא רוצה להנחיל היא האמונה באלוהים, כלומר, הביטחון וההישענות עליו, וקיום מעשים המביעים את הביטחון המוצק באל. בוודאי שהנחות היסוד קיימות, אך הם התשתית בלבד. אין חיוב במקרא להכיר את האל מהבחינה הפילוסופית כדי לאהוב אותו ולהישען עליו.

קלנר טורח להסביר מדוע הרמב"ם והוגים אחרים, נאלצו לכמת את היהדות לדוגמות, היה זה בעיקר בשל הצורך להתמודד ולהגדיר את היהדות אל מול הנוצרים, המוסלמים והקראים. וגם כפועל יוצא של הלכי הרוח התרבותיים-פילוסופיים של אותם ימים.

הערה אחרונה: אמנם נכון הוא שהרמב"ם קובע "דוגמות" ליהדות, אך אין אלו דוגמות במובן הנוצרי התובעות אמונה גם כאשר זו אינה עומדת בכלי התבונה הרציונליים. להיפך, הרמב"ם בהיותו מופת לרציונליות, טוען כי הדוגמות מחייבות לא מפני שהתורה מחייבת אותם, אלא פשוט מפני שהם אמת לאמיתה, אמת שניתן לאמת אותה בכלים תבוניים. אם להשתמש בלשונו של קלנר הרמב"ם מציג "דוגמות ללא דוגמטיות".

הספר כתוב בבהירות, בשטף וללא אריכות טרחנית (תורף הספר, ללא הקדמה והערות השוליים, אינו עולה על 100 עמודים). ולמי שמכיר קצת את הגות ימי הביניים, יש בו לא מעט חומר למחשבה.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על אמונה שאינה מגיעה לעיקר - במה נבחנת יהדות