ביקורת ספרותית על נסטרן מאת רחל גבריאל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 באוקטובר, 2016
ע"י מירה רוזנפלד


נסטרן / רחל גבריאל
"ורד. זהו התרגום בעברית לשם הפרח נסטרן " (עמוד 381)
בבואי לכתוב סקירה לספר המושלם הזה, חוששני שמא כל מילה שאכתוב עליו רק תפחית מעוצמתו של הספר.
על כן, אפתח ואומר שמדובר בספר מופלא, הגורם לכל נים ונים בגוף להתעורר למקרא המילים. הכתוב חודר את העור כמו חץ שננעץ ישר אל תוך הלב. רומן עוצר נשימה, מרגש ומרטיט לב.
על מיטת חוליה, מבשרת אמה של שרה לביתה על תיבת מכתבים המצויה במחסן בחצר ביתם ומשביעה אותה לפתוח אותם רק לאחר השלושים למותה. שרה מסכימה, תוך שהיא אינה יודעת איזו תיבת פנדורה היא עתידה לפתוח.
לצרור המכתבים מצורף פתק ובו מילה אחת בודדה. בבחשיד – סליחה.
המכתבים חושפים את חייה הטראגיים של נסטרן.
נסטרן – ילדה צעירה, ביתם של נג'ין ואליהו, אנשים טובים וצנועים נאלצת להינשא בעל כורחה למשה רזין, צורף עשיר מהעיירה משהד באיראן, רק בשל עושרו וכוחו הרב בקהילה. רזין הטיל עליה את אימתו ואיים עליה ועל חייה אימה באם תסרב להצעת הנישואין שלו.
בלית ברירה נאלצה להשלים עם מר גורלה ולהסכים להצעתו.
""פעם הייתי אחת מכם, אך הימים המאושרים הללו נגמרו בשבילי", מלמלה. גם אם תכסה את עיניה ותאטום את אוזניה מלראות ומלשמוע, לא ישוב האושר לשכון בלבה. היא חשה כיצד גופה מתרוקן מהנשמה שחייתה בו, לעולם לא תחזור לשחק עם חברותיה. חלפו הימים שבהם השתובבה עמן".(עמוד 69)
מרגע הסכמתה, גזרה על עצמה חיים מלאי סבל ואומללות. רזין נהג להכותה, להשפילה ולאנוס אותה. הוא היה שותה לשוכרה ומאבד אחיזה במציאות. הוא היה אדם אכזר ונורא.
נסטרן האומללה הייתה כבת שתיים עשרה בלבד במועד נישואיה והפכה בעל כורחה לאימם החורגת של ילדיו של רזין. תוך זמן קצר הפכה להיות שפחתו של הבעל העריץ והאיום שלה ועמדה מושפלת גם לנוכח הערותיהם האכזריות של ילדיו, שהיו גדולים ממנה והרשו לעצמם לזלזל בה.
חריג היה עזיז, בנו של רזין, שהתאהב בנסטרן עוד שראה אותה מסתובבת בשוק עם אמה, מספר שנים קודם לכן. הוא נשבע שתהא לו לאישה ומה רבה הייתה תדהמתו כשגילה שאביו, הזקן המרושע חמד אותה לעצמו.
עזיז התעמת עם אביו לא פעם ולא פעמיים ומצא את עצמו מאוים על ידו, מוכה ויותר מזה.
השניים מקווים להגשים את סיפור אהבתם האסור, וחולמים על עתידם המאושר יחד. עזיז מסייע בהברחתה של נסטרן מידיו של אביו המנוול אך זהו לא הסוף.
"אני חשה כאילו כל הצרות התאגדו יחד והתגלגלו ובאו על ראשי. כל צרה שרק תעלה על הדעת נפלה עליי. האם זה חטא כל כך גדול לברוח מבעל שמקלל, מרביץ ומשפיל כל יום ? האם על זה אלוהים מעניש אותי ומנפץ את חיי לרסיסים?" (עמוד 245)
האהבה העזה בין נסטרן לעזיז ראויה להערצה, אהבת אמת, טהורה, נקייה, מלאת תשוקה ותקווה, המחזיקה מעמד לאורך זמן רב וממרחקים גדולים.
"נסטרן, יקרה שלי, נשמת חיי, אין בפי מילים לתאר עד כמה אני אוהב אותך ומתגעגע אלייך. המחשבה עלייך היא הדבר היחידי שנותן לי כוח. את האור של חיי. מיום שראיתי אותך לראשונה הולכת בשוק לצד אמך התאהבתי." (עמודים 278-279)
מה עלה בגורלו של סיפור האהבה ? האם הם הצליחו לממש את אהבתם ? מה הקשר של אלו לשרה ומדוע אמה ביקשה ממנה סליחה ?
הספר, שנקרא בנשימה עצורה, חושף את התשובות לשאלות אלו ולעוד רבות נוספות בזו אחר זו.
רוע טהור, אכזריות איומה, אהבת אמת, כל אלו יחד נרקמו בידי הסופרת המוכשרת הזו, שיצרה לנו רומן מרגש.
הספר כתוב בגוף ראשון בפרקים הראשון והאחרון בלבד, והם נכתבים מפיה של שרה, בתל אביב של זמננו.
ביתר הפרקים, ולכל אורכו של הספר, הסיפור מסופר מפיו של מספר כל יודע, ולמעשה מתאר את השתלשלות העניינים באיראן תחת שלטונו האכזר של חומייני ומשמרות המהפכה.
הכתיבה מהודקת והעריכה ראויה לציון. ספר משובח ביותר.
ממליצה בחום רב על ספר שלא תוכלו להניח מהיד.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני שנה ו-3 חודשים)
ההמלצות מצטברות.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ