ביקורת ספרותית על המירוץ הסודי אל הפצצה מאת אורה מורג
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 באוקטובר, 2016
ע"י רויטל ק.



ספרי הסדרה ההיסטורית של אורה מורג הם מה שאני מכנה "ספרים יעילים".
לספרים כאלה יש מטרה דידקטית ברורה, הם נועדו ללמד את הילדים משהו בדרך כיפית ומהנה.
מה המשהו? זה יכול להיות כל דבר, מלימוד על ארצות בעולם, דרך היסטוריה, ועד אילוף פילים הודיים לקפוץ על רגל אחת.
כדי שהדרך תהיה כיפית ומהנה, הספרים עונים בד"כ על שני כללים פשוטים:
א. גיבורים חכמים-אמיצים-רבי תושיה, רצוי גם יפים.
ב. עלילה מרתקת ומותחת.
ספרי הסדרה ההיסטורית של אורה מורג עונים על הכללים הפשוטים האלו: הגיבורים אכן... גנריים, והעלילות אכן מותחות (וכדי לוודא שהן כאלו, אורה מורג מותחת לעיתים גם את האמת ההיסטורית עד לקצה, לא לגמרי ברור למה. ההיסטוריה שהיא כותבת עליה מרתקת מספיק גם בלי להכניס אלמנטים מופרכים שמקשרים בכוח בין חלקים שונים בסיפור, או מגבירים את מעורבות הגיבורים הדמיוניים בעלילה עד לרמה שפוגעת באמת ההיסטורית, כפי שקורה בספר "מפות המדבר" בו הגיבור מצליח להבריח מפות יקרות ערך ממחתרת ניל"י לגנרל אלנבי. או סתם ממציאים מאורעות מסמרי שיער שלא היו ולא נבראו, כמו הכנסת מבצע דמוי מבצע אנטבה לסיפורו של וולפגנג לוץ בספר "מעטפות הנפץ").

האם זה עובד?
לגמרי, אם לשפוט ע"פ הילדים שלי.
כמובן, שהנחת היסוד לכל הז'אנר היא, שקריאה יכולה להיות מהנה וכיפית, מה שאומר שאלו ספרים שמלכתחילה פונים לילדים חובבי קריאה, ולא ספרים שנועדו לגרום לילדים לאהוב לקרוא (לספרים מהז'אנר הזה יש נטיה להומור נמוך וגימיקים לרוב). ככאלו, הם סומכים על האינטלגנציה של הילדים, ולא מפחדים להיכנס לנושאים מורכבים, להכיל יותר מקו עלילה אחד (ואז לזגזג בין קוי עלילה ובין צירי זמן) ולכלול מספר עמודים שלא יגרום לילד הקורא לרוץ לספריה עוד באותו היום להחליף ספר.

על שטחיות הדמויות והנטיה לקשר את העלילות קצת יותר מדי זו לזו (האם הגיוני שנער משבט הנאוואחו יהיה מעורב בריגול בפרוייקט מנהטן וגם יתקבל כאלחוטן בצבא האמריקאי במסגרת שימוש בשפת הנאוואחו לצורך הצפנת מסרים? האם הגיוני שנער שזה עתה הצטרף לאצ"ל, ישתתף בפעולתו הראשונה ושם יפגוש מכר מילדותו, ויזהה אותו כמי שהלשין לנאצים על יהודים ולכן יתכן שגם כאיש מחתרת הוא מוסר מידע על חבריו? והשיא, מבחינתי, האם יתכן שילדה יהודיה תאומץ ע"י מדען נאצי שמסייע למצרים בייצור טילים, ותפגוש את אחיה, שלגמרי במקרה עלה על מטוס שנחת נחיתת אונס במצרים והתגלגל לביתו של מרגל ישראלי, והשניים יזהו זה את זה כמעט מיד ויפלו זה על צוארה של זו?) מפצים הנושאים שמורג בוחרת לעסוק בהם. על חלקם כבר נכתבו ספרי ילדים/נוער בעבר, אבל על חלקם, למיטב ידיעתי, אין ספרי ילדים בעברית, או שהזוית בה בוחרת מורג מוכרת פחות. הבחירה לחבר כמה עלילות היסטוריות בכל ספר, גם אם היא יוצרת לעיתים חיבורים לא סבירים, מאפשרת סידור כלשהו של אירועים היסטוריים ידועים שונים על ציר הזמן ולימוד אינטנסיבי יותר.
מומלץ לילדים חובי היסטוריה ואקשן.
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
TheBlindProphet (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
הספרים של מורג, יחד עם סדרת הארי פוטר וסדרת מנהרת הזמן, הם הם שגרמו לי להתאהב בספרות. כולם מומלצים בחום.
חני (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
היא טובה ושמה מינונים נכונים של הכל מכל בספרייה.גם אצלי אהבו.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
פפריקה, אז אני ממליצה גם לך על רוחות מלחמה ומלחמה וזכרון של הרמן ווק, אם במקרה טרם קראת.
ותחזרי לדווח...
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
שונאת רומנים היסטוריים מכל סוג - פשוט כי כמו גלית, כשספר נופל בתחום שבו יש לי ידע מה, הוא מאבד את אמוני, ולפעמים גם מצליח להרגיז אותי.
אני מאמינה שסופר יכול לבצע מחקר רציני ומעמיק ולכתוב ספר היסטורי טוב, אם כי טרם נתקלתי באחד כזה.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
מסכימה איתך גלית. קורה גם לי, ורואה את זה גם אצל הילדים.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
שאלה טובה רץ, השאלה היא האם החשמונאים בהנהגת בר כוכבא יובסו ע"י היוונים או שמא מורדי בר כוכבא בהנהגת יהודה המכבי ינצחו את הרומאים...

וברצינות: היא לא כותבת עיוותים חמורים ברמה הזאת, של ערבוב בין תקופות. לפחות לא במכוון, לא אגיד שאין אנרכוניזם לפעמים.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
האופה, גם אצל הילדים שלי - יש אחד שמתעניין בעלילה המותחת ויש אחד שמתחיל את הקריאה בסיכום, בסוף הספר, שמתאר את הדברים ה*באמת* מעניינים, כלומר - מה באמת קרה במציאות...

וזה די מובן, בהתחשב בסיפור הבא:
מאז שהתחתנתי, חיפשתי את רוחות מלחמה ומלחמה וזכרון של הרמן ווק באנגלית, כדי שבעלי יקרא.
בסוף מצאתי, וקניתי לו בשמחה רבה, ולשמחתי העוד יותר רבה הוא אכן קרא אותם מרותק ונהנה מאוד.
בסוף היתה לו רק הערה אחת על הספר: הספר ממש מרתק, רק למה היה צריך לדחוף שם את כל החלקים המשעממים של הרומן?
טוב, אז קניתי לו את עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי...

(ואני, שקראתי את הספרים מי יודע כמה פעמים, עד היום לא צלחתי את קטעי היומן של הקצין הנאצי המפוברק.
ואם אין לך מושג על מה אני מדברת - עזבי הכל ולכי לקרוא את רוחות מלחמה).
גלית (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ובכל זאת - הנה אני סותרת את עצמי- בכל ספר או סרט שאנו רואים בלתי מדוייק ככל שיהיה אנחנו רוכשים ידע מסויים מה שעלול אחכ לדחוף אותנו לבדוק באנציקלופדיה או לגגל
לדוגמא - חסמבה שלחה אותי לקרוא טשרניחובסקי - אמנם בגיל יותר מתקדם- בגלל ציטוט של " הנה תמו יום קרב וערבו עת המלך נפל על חרבו" והנה אני אחרי 30 ומשהו שנה עדיין זוכרת את השיר,
ילדים אלמונים של גלילה רון פדר שלח אותי להתעניין ולקרוא על יאיר ועל הפריצה לכלא עכו ועל... אקסודוס,וכן הלאה.
רץ (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
האם מורג יכולה לחבר את תקופת החשמונאים לזאת של בר כוכבא ? זה בהחלט יכול להיות מעניין.
האופה בתלתלים (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ואני נזכרת בעוד שטויות...
אני לדוגמה הילדה אולטימטיבית שקוראת אותם: בחיים לא אזכור את אי הדיוקים ההיסטורים, ומה שאזכור זה הרעיון הכללי של הספר, והיסטוריה גם ככה מסובך לזכור, אז מצוין.
מה שכן, רבות מחברותי (אהמ, פפר) יזדעזעו מאי הדיוקים. אלו החברות שקוראות את מנהרת הזמן ומדלגות על הדברים שהם לא היסטוריה, בעוד אני קראתי אותם ודילגתי על קטעי ההיסטוריה. אופס.
האופה בתלתלים (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
כל מילה. מתתי על הספרים, למדתי מהם, נהניתי, אז נו.
אפרתי (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
הדיון שאחרי. זה ההבדל.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
תודה יעל מסכימה איתך, דיוק היסטורי עד לפרט האחרון לא יהיה, נשארה שאלת האיזון בין הבדיון למציאות.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
תודה אפרתי, אפשר לחשוב מה ההבדל, אני דוחפת את הראש שלהם לשפע הספרים הקרובים ושוכחת מהם... :)
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
גלית, כנערה חשבתי שאקסודוס מרתק ומפעים מניחה שהיום הייתי מתייחסת אליו אחרת... אבל לא מדמיינת את עצמי קוראת אותו שוב.

בכל אופן, הויכוח שזכור לי היה דווקא על מילא 18 משום מה, למרות שבאקסודוס עיוות ההיסטוריה משמעותי יותר.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
תודה בת-יה מעניין לשמוע.
אני משערת שעבודות כאלה התבססו יותר על סיפורי עליה או מרד, ופחות על נושא השואה עצמו (בספר - עבודה על אייכמן, לרגל לכידתו). גם מתקשה להאמין שהפרס על עבודה מוצלחת היה טיסה לאמסטרדם לבית אנה פרנק...
אבל אולי אני טועה פה.

ב. ודאי, על זה בדיוק מדבר הספר הנ"ל - על תרומתם של בני שבט הנאוואחו להצפנת מסרים בזמן המלחמה בשל ייחודיות השפה שלהם (דווקא הנאוואחו, לא כל האינדיאנים). ואני מאוד שמחה שהיא הכלילה את הפרשיה המרתקת הזו בספר.
מה שלא מצא חן בעיני זה הקישור שהיא עשתה: מכיוון שרצתה ללמד גם על פצצת האטום וגם על השימוש בשפת הנאוואחו לצורכי הצפנה - היא לקחה נער אחד ודחפה אותו בכוח לשתי העלילות (הוא גם מרגל בפרויקט מנהטן וגם מתגייס לצבא כדי לסייע בהצפנה) וזה קצת מוגזם בעיני.
בת-יה (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
רויטל, ביקורת מעניינת, אלא שיש לי 2 השגות על דברייך:
א. בשנת 1964 הייתי בת 12, וכבר שנתיים לפני כן הוטלו עלינו עבודות על השואה ועל העליה. אנקדוטה אחת שאני זוכרת לפרטי פרטים היא שביקשו מאיתנו לכתוב איך ההורים שלנו עלו מהמחנות לארץ, וכשהגעתי הביתה ההורים שלי הזכירו לי שהם נולדו בארץ ולכן לא יכולים לספר לי על העליה, ומה אני עשיתי? פרצתי בבכי על ששעורי הבית שלי לא יהיו מוכנים. למחרת אמא שלי הגיעה בהפסקה לבית הספר ודיברה עם המורה, כך שהנושא עבר בשלום.

ב. בצבא ארצות הברית שירתו אינדיאנים רבים כצפנים ומרגלים. האמריקאים השתמשו בשפות האינדיאנים כדי להערים על הגרמנים ומאוחר יותר על הרוסים, גם בתוך אמריקה וגם באזורי הקרבות, כשההוראה באזורי הקרבות היתה שאם אינדיאני נופל בשבי עליו להתאבד כדי שלא יגלה את מה שהוא יודע.

וחוץ מזה אני תמיד בעד רומנים היסטורים, שברור שהם לא אמינים כי הם רומנים, אבל הופתעתי תמיד לגלות שהילדים אף פעם לא הסתפקו ברומן אלא חיפשו אחרי העובדות.
ולצורך העניין הזה שמחתי גם שהם קראו את צ'יפופו.

גלית (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
בגלל זה לא אהבתי (והתאכזבתי) מאקסודוס לא יודעת למה אבל ברגע שספר נכשל באמינות בתחום המצומצם שלי (זה לא ממש מפריע לי כשמדובר בהיסטוריה אמריקאית נניח) אני מזלזלת בו.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מצויינת על ספרים שיש להם שתי מטרות: להיקרא ולחנך.
וההתנגשות בין שתי המטרות האלה - שכרה יוצא לפעמים בהפסדה.

לדעתי כל הרומנים ההיסטוריים - וחלק גדול של ספרי העיון בנושא זה - אינם מדייקים היסטורית ועוסקים יותר בהנחות הכותב, לא במציאות שהכותב ודאי לא היה עד לה. לכן "דיוק היסטורי" הוא בקשה שקשה למלאה. ברור שאם מכניסים לסיפור סיפורים מופרכים - מסוג אלה שהבאת - זה יוצא די מגוחך.
אפרתי (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
את אמא-נודניקית מצויה? את אמא לדוגמה. כבר לא ממציאים כאלה. האמהות של היום דוחפות את הראש של הילדים לתוך שפע המסכים הקרובים ושוכחות מהן.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
נתן, אני לא יודעת אם הייתי מגדירה את זה כ"ספר רע".
זו בעיה של כל הרומנים ההיסטוריים, ברגע שאתה לא כותב ספר היסטוריה אלא פרוזה, שמבוססת על ההיסטוריה, אתה הולך על גבול דק בין בדיון למציאות, וכל סופר מתמודד עם זה בדרכו.
(הזכרת לי נשכחות: אני זוכרת ויכוח בנושא מימי התיכון בגלל מילא 18 ואקסודוס של ליאון יוריס, שם הוא שינה את ההיסטוריה באופן חופשי ויצירתי למדי...)

אני בהחלט הייתי מעדיפה דיוק היסטורי רב יותר, וחיבור חזק יותר למציאות.
אבל אם הספר נותן לילדים מושגים בסיסיים על ההיסטוריה, בסופו של דבר הם יזכרו את העיקר ולא את הפרטים.
בסוף כל ספר יש סיכום שמסביר מה מהספר התרחש במציאות (למרות שהסיכום לא תמיד מתייחס לכל הפרטים שהופיעו בספר), ובימינו, רוב הילדים יכולים לבדוק בעצמם בקלות יחסית מה העובדות היסטוריות בספר. כמעט אחרי כל אחד מהספרים גיגלנו יחד את הנושא ובדקנו מה אמיתי ומה לא.
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
תודה קצר ולעניין
רויטל ק. (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, בהיותי אמא, כלומר נודניקית מצויה, אני עושה שיחת איפוס לילדים בסוף כל ספר, ומסבירה מה לא יכול להיות מציאותי.
אבל הרבה פעמים מעצבנים אותי דווקא הפרטים הקטנים: באחד הספרים מוטלת על התלמידים משימה לכתוב עבודה על השואה, בשנת 1964. זה נראה לי מופרך, למיטב ידיעתי בתקופה הזו השואה לא נלמדה כנושא היסטורי, ולא סביר שהיו נותנים לילדים לכתוב עבודה בנושא, ולהכניס כזה דבר לספר יוצר החמצה של רוח התקופה: כשהשואה היתה פצע מדמם, טראומה חיה, ולא נושא היסטורי שכותבים עליו עבודות בבי"ס...
ולא תמיד אני נכנסת עם הילדים לרזולוציה הזאת.
נתן קוגן (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
לא קראתי, אם יש שם פרטיים הסטוריים שאינם נכונים ומטעים זה ספר רע. ספרים שעוסקים בהסטוריה אמורים לדייק בפרטים ואם משנים על הכותב להדגיש שהדברים פרי דימיונו.
קצר ולעניין (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מעולה, כרגיל. והניתוח של ספרי נוער יעילים ממש מדויקת.
אפרתי (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
רעיונות מפוצצים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ