ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 14 באוקטובר, 2016
ע"י מורי
ע"י מורי
צ'כוב מביא לפנינו שני סיפורים קצרים מדכדכים. הראשון מביניהם, האולם מספר 6, עוסק ברופא פסיכיאטר, עוד לפני שהמקצוע היה נקרא כך רשמית. אולם מספר 6 בבית החולים הוא אולמם של הלוקים בנפשם.
אחד מדיירי האולם היה איוואן הצעיר, שחייו מלאי אסונות וחוסר הצלחה, למרות שהוא עצמו צעיר אינטליגנטי, שרק העוני מונע ממנו לימודים מסודרים והצלחה. החשדנות שהוא חש כלפי בני האדם מביאים אותו לעצבנות ומתח ומכאן לאשפוז במקום הלא סימפטי הזה. ניסיונותיו של הרופא יפימיץ' לא תמיד מצליחים לדובב את הצעיר האינטליגנטי הזה.
אבל לא לעולם חוסן.
יום אחד מחליט הרופא שחייו הנעימים קצת משעממים והוא מחליט לצאת למסע עם ידידו מנהל הדואר. כאן מתחילה נפילתו באשר את האושר אין הוא מוצא גם במסע, ואם לא די בכך, גם כספו אוזל וגורלו כגורל חוליו.
הסיפור השני הוא איכרים. ניקולאי עובד במסעדה גדולה וידועה במוסקבה, אבל חוליו הפתאומי ויוקר המחיה והתרופות במוסקבה לא מאפשרים להשאר שם. הוא מחליט לחזור לכפר ממנו בא. השיבה לשם היא הכל מלבד ריפוי. הוא מגלה שהוריו הזדקנו, העוני אוכל אותם בכל פה, אחיו גרים גם הם שם עם נשיהם וטפם. הצפיפות גדולה, גם אלימות יש. חיי הכפר מחרידים ומי ששולט בכל הוא המשקה המר.
שני הסיפורים הללו, בלשונו הציורית והחסכנית של צ'כוב, מציגים תמונה לא מחמיאה של עולם בו אדם נופל מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא חיש קל. די במחלה, שיקול דעת שלא במקום והחיים אינם חיים, אפילו מוות אורב לו.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Pulp_Fiction
(לפני 9 שנים)
צ'כוב הוא אחד הסופרים האהובים עליי. מצליח לגעת בנקודות רגישות ולעורר מחשבות רבות. הוא עושה זאת דרך כתיבה נפלאה...דווקא את לסיפור הזה(אולם מספר 6) פחות התחברתי.
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים)
אני זוכר שקראתי כנער ומאוד אהבתי
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
נרשם.
|
|
|
-^^-
(לפני 9 שנים)
מחשבות, אני ממליצה לך לקרוא את סיפרו ״ סיפורים מן הפרובינציה״ ספר מדהים. כל סיפור וסיפור, במיוחד הסיפור הבקעה
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
צ'כוב בהחלט יודע לתאור באופן בלתי רוסי בעליל. שום פלפול בשמות, שום מריחות מיותרות.
|
|
|
-^^-
(לפני 9 שנים)
ביקורת מקסימה, עושה חשק לקרוא את "אולם מספר 6".
את איכרים כבר קראתי, בהחלט סיפור מדכא אבל למרות הדיכאון השורר בו, צ'כוב מצליח בצורה יוצאת דופן לתאר את חיי העוני, הפשטות והאיכרות בימיו.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים)
אם כך, נחרץ
גורלו להישאר בכריכתו החומה המכוערת כי לא יסכימו לעדכן בדף של הוצאה אחרת, וחבל.
הוצאת תרמיל זה כאן: http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=951999 בסוגריים אציין שכריכה ראויה ופרטים מלאים על ספר, לא פחות חשובים מסימני פיסוק בביקורות, אבל זו כמובן דעתי האישית הלא מחייבת. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
פואנטה, נכון, זה תרמיל.
|
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים)
כתבת יפה, מחשבות.
הסופרים הרוסים נוטים תמיד להיות דרמטיים. זה לא גורע מקסמם.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים)
מסקרן.
נדמה לי שמוות אורב לכל אחד בכל מקרה (או שאני סתם פרנואידית). הספר מהוצאת תרמיל או משרד הביטחון? זה נראה כך? https://rebooks.org.il/photos/a103780.jpg |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
יופי. צ'כוב בהחלט אמן של אווירה ומיטיב לספר סיפורים (קצרים).
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים)
תודה על הסקירה. איש איש וטעמו. לא קראתי אבל נשמע טוב ומעניין
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
זה רק מראה שאני לא קוטל סתם. צ'כוב תמיד היה אהוב עלי. את דוסטויבסקי אני
מתעב.
|
|
|
בוב
(לפני 9 שנים)
מחשבות משבח את הספרות הרוסית הקלאסית
ומדרג את הספר בלא פחות מ-4 כוכבים.
פששש... ממש חזון אחרית הימים. לפני שנים מספר צפיתי בהצגה מצויינת בתיאטרון הסימטה ביפו המבוססת על הסיפור הראשון. היא נקראה אגף 6. מומלץ ללכת לראות אם היא עדיין רצה. |
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
