ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 1 בספטמבר, 2016
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
אני לא מזלזלת בטכנאים. יש מעט מאד ממציאים-גאונים, שאת פרי מחשבתם יש צורך להפוך למוצר. הטכנאים הם העובדים קשה כדי שאנחנו נוכל להינות מיצירתיותם של הממציאים. לא כל אחד יכול להיות ממציא-גאון, וטוב שכך. אם נלביש את המשל (באופן קצת מגושם, אני יודעת) על ספרות - יש די הרבה "טכנאים" שכותבים לנו ספרים שנועדו להנאה. הם לא הממציאים של הסיגנון או אפילו של העלילה. הם רק מפתחים אותה כדי שתהפוך למוצר שאיתו נעביר איכשהו את הזמן. אני חושבת שהז'אנרים הספרותיים שיש בהם רוב לטכנאים הם מתח, רומנטיקה וסדרות פנטסטיות-רומנטיות לנוער.
הסיפור פה אינו חורג מגבולות הז'אנר בשום מדד: רצח מזעזע? יש. סיפור שקצת קשה לעקוב אחריו? יש. די הרבה/אף אחד חשודים ברצח? יש. סודות משפחתיים? יש. קצת תיאורים מיניים מפורטים? יש. בלשי ובלשות משטרה? יש. כך שאפשר להתמכר לסיפור בלי להתאמץ לפענח סיגנון חדש. הכל נמצא פה.
ארוויד טרניוס חוזר הביתה אחרי ששהה ועבד ביפן בעשר השנים האחרונות. הוא יועץ כלכלי ש"עשה לביתו" כמו שאומרים אצלנו. הוא הצליח להכפיל ולשלש את ההון הלא קטן אותו ירש. יש לו בבית אשה יפה (יש לו גם פילגש יפה ביפן, אל דאגה) שני ילדיו בגרו ועזבו את הבית, ובת נוספת מתה לפני שמונה שנים - לא ברור איך. ארוויד הוא טיפוס די שלילי שאין לו יותר מדי אוהדים באי הציורי בו נמצאת הוילה שלו. מספר ימים אחרי שחזר, מוצאת העוזרת שתי גופות בסלון הוילה: אשתו של ארוויד וגווייה מושחתת של גבר, שקשה לדעת מי היה בחייו.
הסיפור מותח לפעמים, לא ממש שואב אבל מעורר סקרנות. מצד שני הדמויות שטוחות כמו בובות הנייר הניגזרות ומולבשות בבגדי נייר. אוסטלונד מאפיין אותן באופן טכני, פחות או יותר כמו בכתבה בעיתון. מה שנשאר הוא תיאור התנהגויות סתומות, וקורא המנסה בעייפות להבין מה קורה ובעיקר למה.
על הכריכה האחורית מצויין שאוסטלונד הוא "אחד מכוכבי העל החדשים של ספרות הפשע הסקנדינבית". כלומר טכנאי בתעשייה המכניסה שהסקנדינבים פיתחו. לזכותו ייאמר שהוא עבד קשה כדי לצנן לי קצת את הקיץ.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
תודה רבה, בת-יה!
לא חושבת שאיזו מכונית היא "לנצח". למרות שלפני מספר חודשים מכרתי את מכוניתי המיתולוגית, בת 17 שהיתה לה רשימת המתנה ארוכה של קונים מעוניינים (המתמיד זכה...), והיא לא היתה וולבו (אפילו לא טויוטה...) |
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים)
ובכל זאת, הוולוו היא לנצח. כך לפחות מבטיחים השבדים. אז אולי הם עלו על נוסחא?
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
פואנטה - מסכימה שקונספירציה נותנת טעם לחיים...
מצד שני - לא כל דבר זזה קונסםפירציה. קונספירציה, לדעתי, זה כאשר מסתירים משהו שתוכנן בזדון (כמו נושא של "רכיב התאבדות" במוצרים). מסכימה לגמרי שידע הוא כוח. הפולימר המדובר לא היה קונספירציה - פשוט מי שתכנן אותו לא ידע על זה. דעתי - ללמוד כל מה שאפשר על מה שאנחנו משתמשים בו. לא להיות מובלים כצאן לטבח. מצד שני לא לתת לחרדות להפעיל אותנו. זה לא בריא (-: |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים)
הדבר האחרון שאני מרגישה
זה אידיוטית. ידע זה כוח.
גוף האדם לא יודע לפרק מתכות כבדות וכשהן מצטברות בגוף הן עלולות לגרום לסרטן. כמו גם מיליון דברים אחרים, והשילובים ביניהם. אין צורך לקרוא כל מחקר אבל מספיק לדעת כמה עובדות בסיסיות ולהחליט עם מה אתה חי בשלום ועם מה לא, מה אתה מוכן לאכול או למרוח ומה אתה לא. הטענה ש'אין הוכחה לקיום של קשר' לא משכנעת אותי והאגודה למלחמה בסרטן היא יותר מדי אינטרסנטית כדי להיות ברת-סמכא עבורי, אבל שוב, כל אחד צריך להחליט איפה עובר הגבול. וכמובן, שאפשר לפתור את העניין ב'הכל שטויות במיץ אלומיניום' ולדבר על פוליטיקה :) |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים)
יש כל כך הרבה דוגמאות... גם על דאודורנטים מבוססי אלומיניום ועל ניר אלומיניום נטען שהם מסרטנים.
http://cafe.themarker.com/post/2684853/ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000747033 ועל כל תאוריה יש מאששים ויש מפריכים. אלה ואלה אנשי מקצוע יודעי דבר, והצרכן ההדיוט מרגיש כמו אידיוט... |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים)
ראשית, מה רע
בקונספירציות? זה נותן טעם לחיים :)
שנית, מה שהיום נשמע לך כקונספירציה מומצאת, מחר מתגלה כאמת לאמיתה. דוגמית קטנה שעולה לי בראש: לפני 10 שנים ויותר היו דיבורים בכל-מיני אתרי שוליים על כך שבניילון נצמד יש פולימר מסרטן. הרוב לא שמעו על זה ואלה שכן, אמרו 'קונספירציה' או 'אז מה, הכל מסרטן'. לאחרונה, יצרני ניילון נצמד כותבים על האריזות 'ללא pvc'. מ.ש.ל. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
תודה רבה, חני (דולמוש)
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
פואנטה - המדיניות שאת מתארת היא עובדה.
והיא כלל לא נעשית בסודי סודות. אני חושבת שאפילו מלמדים אותה באקדמיה. "הסוד" לגבי "רכיב המוות" נראה לי מופרך. ונוצר כדי לעורר את הצרכנים למרד. המדיניות הפושעת (של חוסר בחלקי חילוף או מחיר מופרז שלהם) מספיק חמורה גם בלי כל מיני קונספירציות מומצאות. |
|
|
חני
(לפני 9 שנים)
בקיצור פואנטה עובדים עלינו ולא משנה באיזה צורה.
היפנים פשוט קונים חדש.הדורות הקודמים לא מתיאשים ומתקנים הכל.אכן מיאש לקנות מגרה למקרר שנשברה או וו למערבל. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים)
נכון, זאת אותה
מדיניות רק בשינוי אדרת: הכל מתוכנן כדי לעודד קניה של חדש, ולא תיקון של ישן.
במדפסות, למשל, יש צ'יפים שסופרים דפים ואחרי 15-20 אלף דפים המדפסת מתפגרת. ותארי לך גרביון שיחזיק לנצח- המציאו כזה אבל אף אחד לא רוצה לייצר. בקיצור, זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב. אבל תמיד יש תירוץ אולטימטיבי: מה יעשו עם כל האנשים שלא תהיה להם עבודה במצב של כלכלה חוסכת לעומת כלכלה צורכת? |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
פואנטה, כשהם כבר מדברים אתי, מותר להם לגלות הכל (-:
את סיפור הנורה אני מכירה. שאר המוצרים שהזכרת - נכון, לא מתקנים אותם. וזה שייך כנראה למדיניות האין-חלקי-חילוף, או שיש במחירים גבוהים שכבר משתלם לקנות חדש, שרק חוקים ממשלתיים (כמו במקרה של מכוניות, למשל) עוזרת נגדה. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים)
אולי לא סיפרו לך
כי אסור להם לגלות? -:)
זאת לגמרי לא אגדה אורבנית. ראיתי סרט מרתק שנקרא "קונספירציית הנורה החשמלית" - המציאו נורה שדולקת כבר 100 שנים וחשפו מסמכים ועדויות איך קיצרו בכוונה את חיי הנורות כדי להגדיל את המכירות. משנות ה- 50 עושים את זה בצורה מתוכננת בהמון מוצרים - החל מגרביונים עד מדפסות ומכשירי חשמל אחרים. נזכרתי בזה כי גם לטכנאים כבר לא נשארה כמעט עבודה, יגידו לך שכדאי לקנות חדש (כמו שהיה עם האייפד של אפל) |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
תודה רבה, פואנטה!
לא! שמעתי על הרכיב המתכנן את מות המוצר. תמיד נראה לי שזו אגדה אורבנית (אולי כי אני מדברת עם המון אנשים המתכננים ומפתחים ואף פעם לא שמעתי את זה מהם...) בכל מקרה - התעשייה הסקנדינבית עולה כפורחת, כאשר בכל זמן נתון יש הסלמה והקצנה של האלימות, כדי לענות על הצורך הגובר של הצרכנים בחומר הזה. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים)
אז לא... -:)
הידעת שכמעט בכל מוצר יש רכיב מתוכנן שאמור להרוג את המוצר תוך זמן קצוב? קוראים לזה השבתה / התיישנות מתוכננת. אם 'נלביש' את זה על הספרים מהסוג הזה, נקבל תעשייה שבולעת את עצמה כל כמה שנים כדי להכניס זבל חדש שמתבלה בתורו ומפנה מקום לזבל הבא וכך הלאה. |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
