• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
החיים אחריך

החיים אחריך

מאת ג'וג'ו מויס

הביקורת של קוראת וקוראת

תמונה של קוראת וקוראת
דירוג
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2016
סדרה:טרילוגיית אני לפניך #2
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
נופר ס
לפני 9 שנים

“סיימתי אותו ביום אחד... קשה להגיד שהוא יותר טוב או ברמה של "ללכת בדרכך" כי הספר הזה באמת מטורף.. א”

21/42
ביקורות על החיים אחריך
הבאה
תמר-מילים

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 שנים•1 דקות קריאה

כל מה שמושלם בספר הראשון, תכפילו בארבע.
הכל כל כך מדהים ומפתיעעעעע! כן, דברים קורים שם מהר מדי וגם אין לי יותר מדי מה לכתוב על זה, אבל הייתי חייבת לכתוב על זה אזז זה
מווווווווושלםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מורי
מורי
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של קארן
קארן
3קוראים|גיל ממוצע62|67%נשים

על המבקרת

תמונה של קוראת וקוראת

קוראת וקוראת

חברה מזה 10 שנים
9 ביקורות•44 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)•מקור (נוער)
תמונה של קוראת וקוראת
קוראת וקוראת
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות9
לייקים שקיבלה44
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת4תרגום (נוער)3מקור (נוער)1

דיון על הביקורת

2 תגובות
מורי
מורי•לפני 9 שנים

העיקר הקופה של מויס מצלצלת. פראיירים לא מתים.

קארן
קארן•לפני 9 שנים
באופן אישי התאכזבתי מאוד . נראה כי בכוח חיפשו לכתוב ספר שמחה שאת נהנית בכל זאת :)
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של קוראת וקוראת

נערת החלום האמריקני

נערת החלום האמריקני

מג קאבוט

נהההההה.
שום עלילה, היא הצילה את הנשיא, וכמו כל דמות שנהפכת לגיבורה בין לילה, היא לא מבינה למה מתייחסים אליה כל כך, למה פתאום היא נחשבת מעניינת כל כך, סתם עוד ספר!
כמובן שבסוף (אזהרת ספויילר!) היא מבינה שאין לה רגשות לג'ק, יותר מדי צפוי!
וכמובן שאם היא ילדה אמצעית אז יש לה גם נמשים והיא ג'ינג'ית, כי ככה זה ילדות אמצעיות, שום ייחוד!
זה ספר קצת סטיגמטי וממש ממש מעצבן, ממש ממש!
יש לי עוד הרבה לכתוב על הספר המעצבן הזה אבל המקלדת שלי מעדיפה להישאר בריאה ושלמה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קוראת וקוראת
פלא

פלא

ר"ג' פלאסיו

ספר עם כל כך הרבה מסר, במקום ללמד בבתי הספר ש"האחר הוא אני" וכל זה, (מה שבאמת לא עוזר) צריך ללמד את הספר הזה, כי לא כתוב בו במילים מפורשות שום דבר, אנחנו צריכים להבין לבד את המסר, זה ספר נפלא, אני ממש אוהבת שמציגים את הצד של כל אחת מהדמויות, אבל הייתי רוצה שיציגו גם את הצד של הילד המעצבן (איך קוראים לו?) כי אז רשמית הספר הזה היה מדהים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קוראת וקוראת
אשמת הכוכבים

אשמת הכוכבים

ג'ון גרין

"אני בדיכאון". ככה מתחיל הספר. ומהרגע שקוראים את השורה הראשונה מבינים את זה. ספר שאף פעם לא נמאס לקרוא. כן, קצת עיצבנו אותי התיאורים המוגזמים של כמה מהדברים, והעובדה שראיתי את הסרט לפני שקראתי את הספר גם הרסה לי כמה דברים (הייזל אמורה להיות חתיכה!). אבל המציאותיות, הוא אומר מה שאנשים לא מעיזים להגיד. "אתם יודעים מה יותר גרוע מלהיות חולה בסרטן? להיות הורה של חולה בסרטן"- זה פשוט משפט מדהים וקורע לב, אז יש כמה דברים שהם "אובר" אבל סך הכל זה ספר נפלא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קוראת וקוראת
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

אוקיי, אז כן, הוא קצת קיטשי. אבל יש קיטשי טוב ויש קיטשי רע. זה הקיטש הכי טוב שיכול להיות. שום פרט לא נכתב סתם כדי למלא את העלילה, כל דבר חשוב וקשור להשתלשלות האירועים הכללית. הסופרת אוהבת למתוח אותנו, פשוט ככה, לגרום לנו לא להפסיק לקרוא עד שנגיע לסוף. וזה בדיוק מה שקרה לי. לילות בלי שינה היו לגמרי שווים את הספר הזה.

חוצמזה בסרט מי שמשחק את וויל ממש חתיך ;)

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קוראת וקוראת
עולם הסוף

עולם הסוף

אופיר טושה גפלה

זה פשוט ספר מדהים! מלבד התיאוריה הכי מדהימה ששמעתי על החיים אחרי המוות, הכל בו מפתיע- לא ציפיתי לשום דבר שקראתי. ונכון שבכל הספרים כל הסיפורים מתקשרים,אבל אופיר טושה גפלה הצליח לעשות את זה בגדול. התחברתי כל כך לבן מנדלסון שסהכ רצה שיהיה לו טוב, וחיכתה לו הפתעה די מרה. היו כמה קטעים שפשוט חזרתי עליהם שוב ושוב, כדי לא לפספס אף מילה, כי אצלו- בהחלט כל מילה חשובה ומשמעותית. אני חוזרת ואומרת- זה ספר מדהים, זה לכאורה ספר בידיון אבל כל מילה בו נוטפת אנושיות קרה. ממרלין מונרו ועד לאליאסים והסוף המרתק. את הספר הזה כדאי לקרוא.

לפני 9 שנים•קוראת וקוראת
האסופית - אן מהחווה הירוקה [מהדורה חדשה]

האסופית - אן מהחווה הירוקה [מהדורה חדשה]

לוסי מוד מונטגומרי

וואו וואו וואו וואו וואו! בהחלט סדרת הספרים האהובה עליי, כל ספר מרגש עד דמעות ומצחיק. אלה סוג של ספרים שאפשר לקרוא שוב ושוב בלי להשתעמם. להתחבר לדמויות, לאהוב אותן, לכעוס עליהן, זה כל כך כיף לכעוס עליהן! אז כן, כל מה שאמרתי נשמע די קיטשי אבל אלה ספרים מצויינים שתמיד כיף להוציא מהמדף ולקרוא. לוסי מוד מונטגומרי לוקחת את חלומות הילדות של כל ילדה שנייה בעולם ו"מתרגמת" אותם לספר, אהבתי מאוד!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קוראת וקוראת
מעורב ירושלמי

מעורב ירושלמי

ליאת רוטנר

מה שטוב בליאת רוטנר שברוב הספרים גם ההיא כותבת מהחיים וגם היא עוקבת אחרי דמויות מסוימות. לא מבלבלת את המוח. אבל הספר הזה פשוט לא טוב כמו כל הספרים האחרים שלה. הוא לא מרגש כמו כל האחרים. הוא לא גורם לך לחשוב על הספר כשאתה גומר אותו. אין בו קונפליקט גדול מדי (האמא עם הספר והסבתא לא נחשב) ואין משהו שממש לא חשבתי שיגיע. אני מאוד אוהבת את ליאת רוטנר אבל הספר הזה הוא קצת ירידה ברמה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קוראת וקוראת
ערים של נייר

ערים של נייר

ג'ון גרין

ערים של נייר ממש לא הפיל אותי, טוב, כמו שהרוב כותבים כאן אשמת הכוכבים היה מדהים, מרגש מצחיק והכל בערבוביה. ובערים של נייר יש משהו שכבר ראיתי בהמון מקומות, המקובלת והחנון המסתורית והילד שפורץ גבולות ועושה הכל כדי לקבל (אזהרת ספויילר) פיצוץ בפרצוף שהיה ברור מלכתחילה. זה לכאורה ספר על לא לוותר לעצמך (?) אבל בעצם זה סתם חיקוי די עלוב של דברים אחרים.זה לא ספר שגומרים מהר, לקח לי הרבה זמן לחזור אליו אחרי שקראתי את הפרקים הראשונים. ג׳ון גרין מסוגל להרבה יותר מזה. לא ספר שמחבקים כשגומרים.

חברה שלי קראה את הביקורות פה ואמרה שעושים שיימינג לספר, כמה נכון!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•קוראת וקוראת

ביקורות נוספות על "החיים אחריך"

החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

עומדת בתור לקופה בסופר. משמאלי יש סטנד כזה עמוס בממתקים שנמכרים בתפזורת.טעמי,כיף כף,סניקרס,קינדר בואנו,כל הדברים המתוקים המפוצצים בסוכרים ומיליון קלוריות מיותרות,שאני ממש לא צריכה אותן. זה דקה וחצי בפה,וכל החיים בצורת צמיג במותניים.

אז אני מתחילה לגלגל בראשי את המחשבה עם איזה מהם אני הולכת להתענג,בזמן שברקע אני אומרת לעצמי:"עזבי אותך,חמש דקות מתוקות , ושעה וחצי של ייסורי מצפון. קחי תפוח במקום".אני יודעת שאני לא ממש צריכה את זה.אני יודעת שלא יישאר מזה כלום אחרי שזה ייגמר. סתם. היה ונגמר.

אז הספר הזה הוא כמו החטיף שאכלתי בצ'יק.שידעתי שלא יתרום לי יותר מדי,אבל אכלתי. קראתי התכוונתי.
וזה לא שסבלתי.ממש לא. ג'וג'ו מויס עלתה על נוסחה מנצחת. תגידו קיטש,תגידו ספר בנות,תגידו. וכל מה שתגידו-נכון. אבל הוא קריא,ואני,שקראתי את הראשון שלה,ואהבתי,ושפכתי דמעות כמים,הסתקרנתי לדעת מה קורה עם לואיזה. אז כן , קורה.

מצד אחד הרגיש לי כמו לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה.ומצד שני- לא אכחיש שלקראת סוף הספר שמחתי בשמחתה של לואיזה ובדרכה החדשה.
לסיכום: 1)לטעמי האישי הספר הוא בהחלט ספר המשך,אני לא חושבת שהוא יכול לעמוד בזכות עצמו.
2)אם לא קראתם את הראשון,ותרו על ההמשך.
3)אם קראתם את הראשון-אפשר בהחלט לעצור פה.


ועכשיו מחכה בחיוך גדול להצלפה של מחשבות :)
רק בבקשה, תעשה את זה עדין. היה לי יום עמוס, אנחנו רק ביום ראשון, אנחנו רק בני אנוש,פליז...

לפני 9 שנים•dina
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

יש לה חוש הומור, למויס.
משפט מבריק או מחשבה, אחת לפרק פחות או יותר.
וזהו.
מיותר לגמרי.
עדיף להשאר עם המר-מתוק של הספר הקודם.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•michalro
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

מחקתי

לפני שנה•Storm~
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

50 עמודים לפני סוף הספר. זה המקום בו אני נמצאת כרגע.
החלטתי לקחת יוזמה ולכתוב עכשיו את הביקורת, כי אני לא רוצה ששום סוף יעוות את החוויה שעברתי איתו וישפיע על הביקורת שלי.
לדעתי, ספרים צריכים לבקר בשלמותם ולא לפי סופם והחוויה שעברתי לאורכו לא הייתה חיובית במיוחד.

אז נתחיל כך- איפה נעלמת ג'וג'ו מויס? אותה סופרת מ"ללכת בדרכך" ו"הנערה שהשארת מאחור" .
כבר ב"אחד ועוד אחד" הרגשתי שיש איזשהי החמצה במהלך הכתיבה ואם עשיתי לך הנחה בטענה ש"גם גיבורים נופלים", אז הספר הזה גרם לי לחשוב שאולי מיהרתי להלל אותך ושלא היה מדובר במעידה חד פעמית.

אין שום קשר בין הספר הקודם לספר הזה. לואיזה כבר לא אותה לואיזה, אולי בגלל האובדן או אולי בגלל שהסופרת החליטה לשנות את חוט השדרה שלה שתתאים לספר הנוכחי. אני אוהבת בספרי המשך שיש אפשרות להכיר עוד צדדים בדמות, אבל כאן, הרגשתי שפגשתי דמות חדשה לחלוטין, לא לואיזה שהכרתי. אין את החיוניות, התיאורים הססגוניים, הקלמזיות ואת שאר התכונות שאהבתי כל כך בדמות שתוארה בספר הראשון.

פרט לכך, העלילה מדשדשת, לוקח זמן עד שקורה משהו וגם אז התפנית לא כזאת דרמתית. במקום שהספר יעסוק בלואיזה, הכניסו דמות אחרת (זהירות ספויילר- הבת של וויל) שגונבת את כל הפוקוס מלואיזה ומהאובדן אותו היא חוותה. ציפיתי שהספר יהווה מעין אשנב לתחושות ולחיים של אנשים שחוו שכול... כנראה שלא נשאר לסופרת מספיק בשר מדומתה של לואיזה כדי לעשות ספר נוסף שמדבר על התמודדות עם אובדן, מערכות יחסים, קבלת המשפחה והתאקלמות של לואיזה בקבוצת תמיכה בה היא צריכה להיאבק על המקום שלה. היה לה נוח ללכת ולהמציא דמות אחרת שהיא תקבל את מרכז הבמה.לצערי ג'וג'ו מויס נפלה ב"תסמין האלבום השני" ואני במקומה, הייתי שומרת עליו היטב עמוק בתוך המגירה.

אני ממליצה לסקרנים שבכם לקרוא, ומי שלא כל כך סקרן- פשוט אל. תסמכו עלי, לא תפסידו חוויה ספרותית גבוהה וגם לא ספר טיסה טוב. הלכתי לסיים עוד 50 עמודים ולהתקדם לספר מעניין יותר :)

לפני 9 שנים•
★★★★★
•פלפלית צהובה
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

קודם כל, חייבים לציין את העובדה שמויס מעלה את המודעות לפמיניזם. בעולם שבו רוב הספרים הם סקסיסטיים לקרוא אזכור על אישה שלא מגלחת רגליים זה דבר ראוי לשבח. עכשיו, אפשר לדבר על מה לעזאזל הקשר בין הספר לראשון לספר השני. אז אין קשר.
* אה, כלומר יש את הבת של וויל - ואת הכסף את וויל - ואת ההורים של וויל, אבל בעצם חוץ מלהבין שמערכת היחסים שלה עם וויל הייתה פתטית לחלוטין, לואיזה לא עושה עוד הרבה דברים. אומללות.
* הספר הראשון היה אחד הספרים הכי נקיים שקראתי בחיי (אפשר לצאת גסי רוח ולומר שזה בגלל שוויל מוגבל לחלוטין, אבל זו לא הסיבה היחידה). בספר השני הכותבת דוחפת - וכשאני אומרת דוחפת אני מתכוונת לזה - דוחפת את המילה סקס לכל משפט שני.
* יותר מידי מקרים מוזרים ולא אמינים - מעין מה הסיכוי שבדיוק - (הייתי רוצה לומר את זה שחור על גבי לבן אבל זה נקרא לספיילר). ברצינות, כמה דברים יכולים לקרות לבן אדם אחד, במיוחד כשהוא אפילו לא מעניין במיוחד?
אחרי שגמרתי להעיר הערות אקראיות, ניתן לפנות למטרה של הספר הזה. לספר הראשון הייתה פואנטה מאוד ברורה. צריך לנצל את החיים בלה בלה בלה למען מה שווה לחיות בלה בלה בלה האם לאדם יש זכות להחליט על חייו ועד כמה בלה. והנה, ג'וג'ו מויס מאבדת את זה. לא עוד הטפות במסווה של ספר. האם יכול להיות שמדובר סתם ברצף אקראי לחלוטין של סיפורים (רבים מידי) שזורים זה בזה?
ככל הנראה מויס מנסה להראות את ההתמודדות של לואיזה. הבעיה היא שלא נראה שהיא מתמודדת. או מוצאת את עצמה. (אם יש דבר כזה למצוא) או עושה משהו עם החיים שלה. שלא כולל לבכות. אני חייבת לספיילר - בתחילת הספר היא ממלצרת, שזו עבודה כמובן שלא מתאימה לגילה וכן הלאה, ובסוף הספר היא אומרת כן ל"הזדמנות חייה" - אומנת לילדים בניו יורק? מה. לעזאזל. איפה המימוש העצמי שלה בדיוק? האם כל מה שעליי לשאוף אלי זה ויזה לניו יורק? האם בעצם מדובר בספר תעמולה? האם הממשל בארהב אשכרה שילם לג'וג'ו מויס כדי שתכתוב את הספר הזה? לעוד תיאוריות וקונספירציות יש להקיש 2122*.
בסכ"ה, שלוש עד שלוש וחצי. הכתיבה קולחת, ושוב חייבת לציין את הנימה הפמיניסטית.

לפני 9 שנים•אלה המכושפת
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

הספר "ללכת בדרכך" לטעמי היה הספר הכי מרגש של ג'וג'ו מוייס... הכי נכנס ללב ומשאיר שם משהו. עדיין לא מדובר בספר עילוי ולא משהו מיוחד ביחס לספרים אחרים אבל ביחס לספרים שלה הוא היה המרגש ביותר.
הספר "החיים אחריך" לעומת זאת הוא הכי פחות מרגש! ולמה זה?

כשבונים בית אתה חייב שהקומה הראשונה תהיה מספיק יציבה כדי להחזיק את הקומה השניה. ככה זה גם עם ספר המשך.


לואיזה קלארק שנתיים אחרי ההתאבדות של וויל עדיין חיה בתוך האבל הנוראי והולכת לקבוצת תמיכה לאבלים... נקודת הפתיחה לטעמי קצת מוגזמת ולא אמינה ולכן היה מאוד קשה להתרגש מכל מה שעובר עליה.
לוקחים משהו ומייחסים לו עוצמות יותר גדולות ממה שהיו לו ועל זה מבססים את כל הספר הבא? אז ברור שהכל עומד על יסודות די מעורערים.

הסיבה שהספר הראשון היה נוגע ועצוב זה כי הרגשת ממש את תחושת הפיספוס והכאב על הזוגיות היפה שלא התפתחה בניהם. הרגשת עצב גדול שוויל לא היה מסוגל (ויש שיגידו בצדק כמובן) לשאוב מזה מספיק כוח ואופטימיות כדי לבחור בחיים.
העצב הינו לא על סיפור אהבה גדול שנגמר אלא על אחד שטרם התחיל בכלל! על בחור אחד מציאותי שבחר לא להרוס לה את החיים על ידי קשירת חייה בגבר שמזמן לא מרגיש חי.
וויל עשה את הבחירה שלו ואני לפחות לא הרגשתי שהיה פה סיפור אהבה ענק אלא רק עצב על מה היה אם...

ואז מגיעה הסופרת ומחליטה לחלוב עוד קצת את הפרה הריגשית הזאת והחליטה לבנות ספר שלם שני על כל תחושת האובדן והאבל. לטעמי זה יומרני מידי. לא מתאים לתחושה ממנה יצאנו בספר הראשון ובעיקר לא הכי מציאותי. שנתיים אחרי לנסות להציג את לואיזה כאלמנה שלא מצליחה לחייך שוב היה בעיניי פשוט מטופש.

אולי דווקא מי שלא קרא את הספק הראשון יוכל להתחבר יותר כי ידמיין לעצמו מערכת יחסים אחרת בניהם, זוגיות נפלאה ארוכת שנים שהיתה ונגמרה. אבל לא כך המצב למי שקרא את הספר הראשון.

אז כשהבסיס לספר לטעמי רעוע כל מה שבא אחר כך היה לא יותר מחביב לפרקים.. זורם. קריא. נסבל ותו לא.

אני תמיד אהבתי בתים עם קומה אחת

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

יש בספר הזה משהו, משהו שקשור בנפש הרגישה והאופטימית של לואיזה שגרם לי לקרוא אותו עד הסוף. אבל אם "ללכת בדרכך" תפס אותי בקישקעס, הרי ש"החיים אחריך" הרבה פחות, והוא הרבה יותר קרוב לז'אנר משודרג של רומן למשרתות חביב ולא מחייב.
יש משהו נחמד בכתיבה של ג'וג'ו מוירס, אבל נחמד וזהו. המבנה של העלילה מעט מגושם. נראה שמוירס כופה על דמויות המשנה שלה להשתנות עד הקצה, קצת כמו בסדרת טלויזייה שבאחת העונות נגמר ליוצרים.
אז יש קצת מתח, וקצת אהבה, ומתח סביב האהבה - אבל כל אחד מהם, מעט בנאלי.

ולעלילה:
הספר הקודם מסתיים בנימה אופטימית, לואיזה בפריז, עומדת לכבוש את העולם, עם קצת כסף שויל הוריש לה בכדי שתוכל להגיע למשהו. הספר הזה נפתח בדחי - פריז זה לא מה שחשבתם, אחרי כמה זמן נמאס לה והיא חזרה, קנתה דירה בלונדון, ועובדת כמלצרית בשדה תעופה, אין קהל לקוחות קבוע, ויש שיירה של בדידות ובודדים שעוברים שם, ומפחדים לטוס. לפעמים מקיאים בחוסר דיוק בשירותים - ולואיזה מנקה - אה ועל התלבושת המגוחכת והבוס המרגיז, תקראו לבד. אגב - אלו דווקא החלקים החזקים בספר, שכן יש בהם שוב, מן היכולת להראות את השקופים, ואת המציאות שעולם מתועש, מנוכר, מייצר. אז בשביל זה, אולי זה שווה.
אישית - ברגע שסיימתי, העברתי הלאה...

לפני 10 שנים•yaelita
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

מצד אחד הספר הוא לגמרי המשך של הספר הראשון (מי שלא קרא את "ללכת בדרכך" לא יצליח להתחבר), מצד שני אין בו באמת אמירה (שקודם לא אמרו)
בספר יש לא מעט רגעים מרגשים , אבל יחד עם זאת אין את הטלטלה או את התשוקה של ספר באמת טוב (כזה שחושבים עליו כמה ימים אחרי; כמו הספר הראשון)
הציון שלי 3.5 - סימנתי 4 (כי אין חצי), אבל איו לי ספק שחכמת ההמונים תדרג נכונה (:

לפני 9 שנים•
★★★★★
•GalitL
החיים אחריך

החיים אחריך

ג'וג'ו מויס

אהבתי את הספר כי הוא עוסק באבל ואובדן ויחד עם זאת באפשרות להתחיל מחדש למרות כל הקשיים. יש בו ציטוטים מדהימים שהתחברתי אליהם מאוד!! וגם הרבה קטעים מצחיקים וסרקסטיים
אבל עם זאת, אין בו סיטואציות מעוררות מחשבה או דיון כמו בספר הראשון (אולי חוץ מעל פימיניזם).
כמובן שהספר הראשון יותר טוב בעיניי
ועדיין- מומלץ בחום :)
מחכה לסרט שיגיע.. מתישהו..

לפני 9 שנים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
החיים אחריך

החיים אחריך

מאת ג'וג'ו מויס

הביקורת של קוראת וקוראת

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של קוראת וקוראת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 9 שנים

“הספר הזה הוא המשך לספר "ללכת בדרכך" והוא עוקב אחרי חייה של לואיזה. לואיזה לא מצליחה לגייס מוטיווצי”