ביקורת ספרותית על החפרפרת - מחודש מאת ג'ון לה-קארה
ספר מעולה

---

""ישנו תפוח רקוב, ג'ים," אמר קונטרול, "והוא מדביק את כל האחרים"" (עמוד 226).

החפרפרת (במקור "פחח, חייט, חייל, מרגל", באנגלית: Tinker, Tailor, Soldier, Spy) הוא מותחן ריגול מאת הסופר הבריטי ג'ון לה-קארה, שיצא לאור בשנת 1974, והינו אחד מן הספרים החשובים בז'אנר ספרות הריגול, ובעיני גם ראוי להיחשב ספרות יפה. בספר מתחקה איש הביון הבריטי, ג'ורג' סמיילי, אחר חפרפרת: "חפרפרת הוא סוכן חדירה עמוקה הקרוי כך משום שהוא חותר עמוק במבנה של האימפרילאיזם המערבי, במקרה זה האנגלי" (עמוד 54), בדרגים הגבוהים ביותר בשירות החשאי הבריטי. דמותו של הבוגד מבוססת באופן חופשי על פי סיפורו האמיתי של קים פילבי, איש צמרת המודיעין הבריטי, שריגל למען ברית המועצות. בין היתר העביר פילבי לק.ג.ב מידע על כך שדייוויד קורנוול השוהה בגרמניה, תחת הכיסוי של דיפלומט בריטי, הוא למעשה סוכן חשאי. עקב כך שב קורנוול, לבריטניה בשנת 1964, פרש מן השירות, ועבר לעבוד כסופר במשרה מלאה תחת שם העת ג'ון לה-קארה. לימים העיד קורנוול כי תקופת שירותו בשירות החשאי הבריטי הייתה מאושרת ומלאת תחושת שליחות וסיפוק. כמו כן סיפר כי את ההשראה לספרו המרגל שחזר מן הכפור קיבל מתקופת שירותו כסוכן חשאי בבון שבגרמניה, וכי את ההשראה לדמותו של ג'ורג' סמיילי והעזר כנגדו פיטר גוילאם קיבל מגיבורי ספריו של ארתור קונן דויל, שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון. הספר, כספריו האחרים של לה -קארה, עמד בניגוד לספריו של סופר הריגול המצליח של אותה תקופה, איאן פלמינג, שיצר את דמותו של ג'יימס בונד. דמויותיו של לה -קארה מורכבות יותר, אפלות ולעתים גם שפלות יותר. עולמו לא חולק לשחור ולבן, טובים ורעים. לאורכו של הספר ניכר כי הדמויות, ובראשן גיבור הספר, ג'ורג' סמיילי, מצויות בקונפליקט פנימי עמוק עקב הצורך לבצע מעשים שהינם בגדר "רע הכרחי" כדי להתגבר על העומדים מולם. לה -קארה הראה לקהל קוראיו שעולם הריגול הוא מורכב, מלוכלך ואפל הרבה יותר מעולמו הזוהר של בונד:

""זאת מלחמה," השיב לימאס, "מלחמה לא-נעימה, כיוון שלוחמים אותה בקנה מידה מצוצמם, מטווח קצר, וכיוון שלפעמים נופלים בה בני-אדם חפים מפשע, אני מסכים. אבל זה לא כלום, לא כלום לעומת מלחמות אחרות - המלחמה האחרונה או המלחמה הבאה"" (מתוך הספר "המרגל שחזר מן הכפור", מאת ג'ון לה-קארה , הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 185). הספר הוא הראשון בטרילוגיית קארלה הכוללת גם את ספר ההמשך "התלמיד המכובד" ואת הספר החותם אותה "כל אנשי סמיילי".

עלילת הספר, המתרחשת במהלך המלחמה הקרה, נפתחת כאשר ג'ורג' סמיילי, אשר פרש מן ה"כיכר", כפי שמכנה לה-קארה בספריו את ה-MI6, ארגון הביון הבריטי, וזאת משום שבספריו בניין המפקדה הראשית של הארגון שוכן בכיכר קיימברידג' שבלונדון (במציאות שוכן מטה הארגון, מאז 1995, בווקסהול שבלונדון, על גדת נהר התמזה), שב לביתו הריק מארוחת ערב רק כדי למצוא שם את פיטר גווילאם, סוכן חשאי אשר היה בן חסותו מימיו בשירות וכעת מפקד "ציידי הגולגלות", כפי שמכנה לה-קארה בספריו את יחידת המתנקשים של הביון הבריטי, של ה"כיכר", אשר מודיע לו כי מוזעק לפגישה עם תת-שר החוץ לענייני מודיעין, אוליבר לאקון.

דמותו של סמיילי מהווה אנטיתיזה לדמותו של ג'יימס בונד, אף כי גם הוא היה בעברו איש שטח שפעל רבות מעבר לגבולות אנגליה. סמיילי, נמוך, שמן וממושקף, גויס לביון הבריטי בעת שהיה סטודנט באוניברסיטת אוקספורד והתמחה בשירה גרמנית במאה ה-17. הוא עבר הכשרה כלוחם וכסוכן חשאי ב"משתלה" כפי שמכנה לה-קארה בספריו את בסיס האימונים של הארגון שבסאראט. "בהעבירו את השפופרת לצד השמאלי שלו, הוא שלף מן הכיס הפנימי של מקטרונו את האקדוח, שם כבר הרס את בטנת-המשי המצוינת. הוא מצא את הניצרה, ולרגע השתשע ברעיון שאין הוא יודע באיזה כיוון פותחים ובאיזה כיוון סוגרים. הוא שלף את המחסנית והחזירה למקומה, ונזכר שעשה זאת מאות פעמים בתנועה, במטווח-לילה בסאראט לפני המלחמה; הוא זכר שיורים תמיד בשתי ידיים, אדוני, אחת אוחזת באקדוח ואחת במחסנית, אדוני" (עמוד 270). ולחם במלחמת העולם השנייה כסוכן חשאי בריטי באירופה הכבושה על ידי הנאצים, בין היתר בגרמניה עצמה: "ולרגע היה סמיילי שוב בגרמניה הכבושה, בזמנו הוא כסוכן שדה, חי באימה ופחד, חשוף לעינו של כל זר" (עמוד 228).

סמיילי נאלץ לפרוש מן השירות לאחר ששימש כראש לשכתו של "קונטרול" (כינויו של ראש שירות הריגול הבריטי בספריו של לה-קארה), והיה למעשה אחד מחמשת נושאי התפקידים הבכירים ביותר בשירות. ארבעת בכירי השירות האחרים הינם טובי אסטרהאזה, הממונה על יחידת "מדליקי הפנסים", כי שמכנה לה-קארה בספריו את האגף הממונה על ביצוע מעקב סמוי והטמנת מכשירי ציטוט תצפית והאזנת סתר, רוי בלאנד, סגן ראש "תחנת לונדון", כפי שמכנה לה-קארה בספר את אגף המבצעים בשירות המודיעין החשאי הבריטי, פרסי אלליין, בעבר ראש אגף מבצעים וביל היידון, בעברו איש מנהלת המבצעים המיוחדים במלחמת העולם השנייה ולאחריה פעל כסוכן חשאי במזרח התיכון ובמזרח אירופה

זמן קצר לפני שאולץ לפרוש מן השירות יזם ראש השירות, "קונטרול", את "מבצע הוכחה" והטיל על מפקדה הקודם של יחידת "ציידי הגולגלות", ג'ים פרידו, חברו הוותיק (ואולי אף מאהבו) של ביל היידון מימי מלחמת העולם השנייה ואוניברסיטת אוקספורד, לצאת לפראג ולשכנע גנרל צ'כי לערוק למערב. המבצע נכשל ופרידו נורה בכתפו ונלכד. בעקבות עסקת שבויים עם ברית המועצות הושב פרידו לבריטיניה ופרש מן השירות. בנוסף החליטה הממשלה הבריטית לפטר את "קונטרול" ולמנות במקומו את ראש אגף המבצעים, פרסי אלליין. ביל היידון, אשר נחשב בשירות למומחה לניהול מבצעים חשאיים, מונה לראש "תחנת לונדון". יחד עם "קונטרול" עזב גם סמיילי, אשר היה בשליחות בברלין מטעם "קונטרול" בעת המבצע, משום שהלה רצה למנוע את מעורבותו פן ייכשל המבצע. זמן קצר לאחר מכן מת "קונטרול" שהיה חולה מאוד עוד קודם לכן. בהלוויתו נכחו רק סמיילי וכומר. לאחר פרישתו עזבה את סמיילי אשתו היפהפייה, הליידי אן סרקומב.

בביתו של לאקון פוגש סמיילי את פקודו של גווילאם, ריקי טאר, "צייד הגולגלות" ואיש המבצעים המיוחדים, אשר שב ממבצע ביון בהונג קונג. טאר מספר לסמיילי כי נודע לו מפי אירינה, פקידה סובייטית, אותה שכנע לערוק למערב, כי "קארלה", ממפקדי ה"מרכז" המוסקבאי, כפי שמכנה לה-קארה בספריו את ארגון ה-KGB, אשר נחשב לאגדה בקהילת המודיעין, מפעיל "חפרפרת" בדרגים הגבוהים ביותר של הביון הבריטי ושם הקוד שלה הוא "ג'ראלד". את ההשראה לדמותו של "קארלה" קיבל לה-קארה, ככל הנראה, על פי דמותם של מרקוס וולף ובכיר הק.ג.ב רם קראסילניקוב. שמו האמיתי של "קארלה", המכונה כך על שום רשת הביון הראשונה שניהל במלחמת האזרחים בספרד, נותר מסתורי ורק בספר החותם את הסדרה, "כל אנשי סמיילי", הוא נחשף ברמז שקל להחמיץ. טאר עצמו נאלץ להימלט מהונג קונג משום שהמודיעין הסובייטי פעל כנגדו ואף חטף את אירינה. עד מהרה מתברר לסמיילי בשיחתו עם לאקון כי הדבר קשור ל"מבצע הוכחה", אשר בעקבותיו פרש סמיילי מן השירות. אף כי סמיילי אינו רוצה להיות מעורב במצוד אחר החפרפרת, ומציע ללאקון כי יעביר את הטיפול בעניין ל"קונקורציה" (כך, או בכינוי "המתחרים", מכנה לה-קארה בספריו את ארגון ה-MI5), הוא נעתר לבקשתו, לקחת את התפקיד ולנקות "את האורוות? תלך, אחורה תלך קדימה. תעשה כל מה שדרוש? זה הדור שלך, אחר הכל. המורשת שלך" (עמוד 65).

עד מהרה מתברר לסמיילי כמה עמוקה הפגיעה שהצליח קארלה להסב ל"כיכר". לדבריו, "קארלה קרע את 'הכיכר' לגזרים; זאת אני מבין, וזאת גם אתה מבין. אבל קיים קשר פקחי ואחרון, שאינני יכול להתירו, הגם שבכוונתי לעשות זאת. ואם אתה רוצה דרשה, אזי קארלה איננו מחוסן מאש, משום שהוא קנאי. ויום אחד, אם יהיה לי קשר כלשהו עם זה, העדר מתינות זה יביא למפלתו" (עמוד 172). באופן אישי היה לי קשה למצוא את הסבלנות לקרוא בספרים פרי עטו של ג'ון לה-קארה, עד שלילה אחד כשהייתי חייל בצנחנים, בסיור שיגרתי בגזרת בית לחם, ניהלתי שיחה עם הנהג של ג'יפ ה"סופה" הממוגן שלנו. הנהג, איש מילואים וחובב קריאה בכלל ואת ספריו של ג'ון לה-קארה בפרט, הסביר לי את אותן עלילות שאני בסכלותי החמצתי בין דפי אותם ספרים. הוא אף נתן לי ספר אחד שלו במתנה בגרסת השמע שלו. את הדיסק של הספר "כל אנשי סמיילי" הכנסתי לנגן המוזיקה שלי והתאהבתי כמעט מיד. לה-קארה הוא מספר בחסד, והעלילה שהוא טווה היא פתלתלה ומתוחכמת ומחייבת מן הקורא לעמוד על המשמר פן יחמוק ממנו פרט מידע חשוב המהווה מפנה בעלילה. התרגום של חיים גליקשטיין סביר. המצוד שמנהל סמיילי הוא מותח ומרתק, ויכולתו לראות ולנתח (למעשה יכולתו של לה-קארה) את הנעשה בנפשם של בני האדם היא מופלאה. תענוג של ספר. חובה לקרוא!!!

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על החפרפרת - מחודש