ביקורת ספרותית על ארבעה מכתבי אהבה מאת ניאל ויליאמס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 8 באוגוסט, 2016
ע"י


"...הוא אהב את צחוקה. היא היתה הנערה שיצאה לטייל ביום הפרוע ביותר,
היא היתה הנערה שריחה ריח גשם ורוח... כעת, כשישב אל הדלפק מקשיב למוסיקה,
ומרגיש את האלכוהול מתחמם בתוכו, נפל במדרגות של מה שחשב לאהבה,
נפל עמוק יותר ככל שהעלה את דמות פניה בעיני רוחו, והניח לעצמו
להרגיש את הכאב החלול שבערגה לראותה שוב..."

אוירה קסומה, תאורי נפש וטבע יחודיים (גם אם לעיתים המשפטים ארוכים ואף מסורבלים)

הוא זה שהיה מאוהב.
בנערה בת 18 זו מצא ויליאם את ההוכחה הראשונה של היופי לשנות חיים.
היא האירה את חייו בהבזקים חשמליים, מנפצת כל מאמץ יומיומי לעבוד,
ומותירה מעין תחושת צריבה זוהרת סביב קצות לבבו...

"הוא הלך לאורך רחוב שופ, ראשו סחרחר מפאת אור השמש הראשון של האביב,
ומלא התלהבות אוורירית לקראתה.
החצץ של שביל הגישה הארוך והקשתי חרק כמו ממתקי ילדים.
הוא טיפס במעלה המדרגות אל דלת הכניסה,
כממהר לקראת החרות הרוטטת של רוח ועצים..."


מומלץ למכורים לטבע שמאפשרים לתאורים להתרומם כצפורים מעל לשדה החרוש של המצח.

לא מומלץ להולכי על שתיים שאינם מסוגלים לרחף.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ספרים נודדים (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
כריח של מים בלב מדבר הביקורת מעוררת צימאון לספר
אפרתי (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
בבקשה... http://simania.co.il/userPage.php?userId=139858
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אפרתי, אפשר קישור אליו?
ניסיתי למצא ולא הצלחתי.
אפרתי (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
יונתן בן כותב נפלא פה באתר.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
צודק לגמרי "רץ".
ואם להתוודות הרי שהתחלתי לכתוב את הביקורת או הסיקורת הזו (מילה יפה) מהמקום של המימוש העצמי, של הקול הפנימי (שבספר זה קולו של אלהים, מה שעורר בי מחשבות תיאולוגיות, חברתיות וכו'), חשבתי על סוגיית האחריות כלפי מי שהתחייבנו אליהם, ועד כמה אנו יכולים לקום ולנטוש למען יעוד חדש שגילינו.

כמו גם ההשלכות של הים על הנפשות הפועלות, והתהייה עד כמה תרחיש כזה של סופים, קיים במציאות, רציתי להמשיך ולכתוב ולהעלות את השאלות שהספר הציף בי, אבל בסוף בחרתי להביא את מה שלא כתוב בגב הספר, את ההתרשמות הריגשית/לבבית מהספר ולא השכלית (אם כי אשמח מאד לקרא תגובה שלך ושל אחרים למה שכתבתי עכשיו).
תודה על ההתיחסות שלך.

חני, כל הספר פיוטי, מתחילה ועד סוף, כך שלא פלא שהושפעתי :)

אפרתי, תודה לעידכון. יונתן בן הוא לשונאי/סופר/משורר/גולש באתר??
(סתם להשלמת האינפורמציה)



אפרתי (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
סיקורת זו המצאה של יונתן בן וכל הזכויות שמורות.
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
חני תודה. תגידי המילה "סיקורת" היא הלחם של ביקורת+סקירה
או מה שנראה לי יותר, שגיאת מקלדת? (אותיות סמוכות)
בכל אופן, יצרת מילה מעניינת:)
חני (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
סיקורת פיוטית בעלת מעוף ובהחלט מרוממת את הרוח לבוקר זה.
רץ (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ערגה יופי של ביקורת - אבל אני זוכר בעיקר את עוצמת נופי אירלנד, את הים, ואת הסיפור על גבר אחד שנוטש את משפחתו ומחליט להיות צייר, הקונפליקט שבין הביטחון בלהיות אדם נורמטבי אך ללא ריגושים, לעומת הצורך לנטוש את החיים הרגלים ולהפוך להיות אמן חסר ביטחון אני זוכר אותו כאחד מהספרים היפים שקראתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ