"...הוא אהב את צחוקה. היא היתה הנערה שיצאה לטייל ביום הפרוע ביותר,
היא היתה הנערה שריחה ריח גשם ורוח... כעת, כשישב אל הדלפק מקשיב למוסיקה,
ומרגיש את האלכוהול מתחמם בתוכו, נפל במדרגות של מה שחשב לאהבה,
נפל עמוק יותר ככל שהעלה את דמות פניה בעיני רוחו, והניח לעצמו
להרגיש את הכאב החלול שבערגה לראותה שוב..."
אוירה קסומה, תאורי נפש וטבע יחודיים (גם אם לעיתים המשפטים ארוכים ואף מסורבלים)
הוא זה שהיה מאוהב.
בנערה בת 18 זו מצא ויליאם את ההוכחה הראשונה של היופי לשנות חיים.
היא האירה את חייו בהבזקים חשמליים, מנפצת כל מאמץ יומיומי לעבוד,
ומותירה מעין תחושת צריבה זוהרת סביב קצות לבבו...
"הוא הלך לאורך רחוב שופ, ראשו סחרחר מפאת אור השמש הראשון של האביב,
ומלא התלהבות אוורירית לקראתה.
החצץ של שביל הגישה הארוך והקשתי חרק כמו ממתקי ילדים.
הוא טיפס במעלה המדרגות אל דלת הכניסה,
כממהר לקראת החרות הרוטטת של רוח ועצים..."
מומלץ למכורים לטבע שמאפשרים לתאורים להתרומם כצפורים מעל לשדה החרוש של המצח.
לא מומלץ להולכי על שתיים שאינם מסוגלים לרחף.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
