לאחרונה אני עושה קריאה של ספרים ראשונים בסדרות כדי לראות אם אני רוצה לשמור על הסדרות אצלי במדף. והפעם הגעתי אל הכרך הראשון של סדרת ספטימוס היפ. האמת שלא ציפיתי לזה, חשבתי שאולי תהיה קריאה נחמדה כמו בספרי פנטזיה אחרים שמיועדים לנוער, וחשבתי שאולי אפילו (חס וחלילה) אעצור באמצע כי אבין במה מדובר ולא יהיה מספיק מעניין (קרה לי בסדרה אחרת מלפני חודשיים בערך) ואני ממש שמח שהתבדתי.
סייג' כותבת נהדר, היא ממלאה דפים על גבי דפים בעלילה מרתקת, דמויות מגניבות, קסמים מעולים, ואפילו השפה קצת שונה עם שינויי פונט של הקסמים, ועם סיומות מילים באותיות שאינן סופיות כמו במילה כישופ, וזה בהתחלה הרגיש קצת ילדותי אבל ברגע שנכנסתי לתוך הקריאה זה הרגיש מתאים דווקא, וזה אכן סחף אותי.
הסיפור עוקב אחרי משפחת היפ שגרים בעיר הגדולה והם כולם בעלי קסם בדרגות כאלו ואחרות, אבל מה שמיוחד בהם הוא שהאבא הוא בן שביעי, והילד השביעי במשפחה אמור להיות קוסם חזק במיוחד, אבל כבר בהתחלה הבן מת עם הוולדו, ובמקומו מוצאים תינוקת נטושה ומביאים אותה במקומו והיא גדלה בתוך בית של קוסמים עם מלא בלאגן אבל גם מלא באהבה. הכל מסתבך עוד יותר כשמגיע קוסם-על אפל שהולך ומשתלט על העיר ועל מגדל הקוסמים ומשפחת היפ יוצאת למסע מנוסה על חייהם.
הסיפור כתוב בטוב טעם, מלא הפתעות, מלא קסמים ויצורים מגניבים ומיוחדים ומלא מכשפות וקוסמים, וזה פשוט תענוג לברוח קצת מהמציאות היומיומית שלנו לתוך עולם קסום שכזה.
תהנו...

וואי, הסדרה הטובה ביותר שקראתי ולא פעם אחת, לפחות שלוש פעמים,פשוט לא נמאס,
לא אחשוב פעמיים אם להתחיל לקרוא אותועוד פעם או לא,
כמה ספרים לא יגמרו מהר כל כך, וזה מה שכיף, כם ספר כיפי גם המשך עלילה כמו סרט שאת כל כך רוצה שימשיך ואז מגלה שיש עוד המשך,ועוד ועוד:)))ממליצה בחום:)

הכל מתחיל באמצע סופת שלגים.
סיילאס היפ צועד בעקלתון בדרך לביתו, ואז נתקל בתינוקת קטנה בתוך חבילה. היא כמעט קופאת בשלג.
כמובן שסיילאס חס על חייה ולוקח אותה אל ביתו, והכל בסדר. אך מה קורה כששרה, אשתו של סיילאס יולדת תינוק, והמיילת חוטפת אותו בצרחות "הוא מת! הוא מת!"? ומה קורה כשהסיפור מסתבך אף יותר?
הסיפור מומלץ בחום רב לכל מי שאוהב ספרי פנטזיה ולקרוא, הוא מקסים ומלא בדמויות מקוריות ורעיונות מרתקים ולעתים משעשעים.

בואו נתחיל מיתרונותיו של הספר:
1. מקורי
2. מותח
3. כתיבה טובה

ומהם החסרונות? הנה הם:
1. מוזר ומשונה
2. לעתים קצת קשה לעקוב אחר העלילה
3. אולי הכתיבה טובה, אך היא לא מעולה

לסיכום, זהו ספר שיכול היה להיות מעולה, אך הורדתי לו כוכב, הוא נע בין 4-5 כוכבים.

ספר מעוללללה!!!
אני מתה עליו.
הוא מעניין, כייפי, נחמד,
ופשוט חובה לקרוא אותו!!!
כולם!!!
אפילו שהספר קצת עבה,
אל תירתאו מזה!
תיקראו!
ותבינו שעשיתם את המעשה הנכון.
אז יאללה, לקום, ללכת לסיפריה
או לסטימצקי,
לקחת..
ולקרוא!!!!!!!!
קריאה מהנה!

הספר היה די ידידותי בהתחלה.
אני זוכרת עד כמה נסחפתי אליו ולא הצלחתי להוריד את העיניים לרגע. אני זוכרת שאחרי שאמא שלי הייתה עושה לי "כיבוי אורות" לא יכלתי להתנתק. והייתי משתמשת אפילו בשעון המעורר או בטלפון המזדמן כדי להאיר את הספר ולהמשיך לקרוא.
ובסוף, אם שום דבר לא יכל לעזור לי?
הייתי קוראת אותו בחושך ומאמצת את העיניים.
אבל אחרי הכל התגברתי על זה, שבסוף הספר הגיע למימדים מזוויעים ומעוררי חלחלה ובחילה. למרות הכל קראתי עד הסוף ואני חייבת להודות -
לא לבעלי לב חלש.

הסידרה הזאת די טובה אבל מרגישים שהעלילה נמתחת, אין יעד מסוים- משהו שגיבורי הספר צריכים לעשות, פשוט קוראים על החיים שלהם ושקוראים להם כל מיני דברים.
אני ממליץ למי שאין לא מה לקרוא לקרוא את זה, אבל למי שאין זמן עדיף לא להיכנס ולקרוא

הספרייה שלנו קטנה, ולכן קראתי את רב הספרים המעניינים שנמצאים בה.
בדרך כלל אחריי שעות ארוכות של חיפוש אחר ספר טוב בין המדפים אני עוצרת ומסתכלת בספרים שבדרך כלל לא הייתי קוראת ואז חושבת שאולי אני אקרא את זה בעתיד.
וכחודש לאחר מכן משאילה את הספר ומתחילה לקרוא אותו, בדרך כלל אני מופתעת לטובה.
אבל לא מהספר הזה.

אני מודה שזה ספר נחמד, והעלילה יפה.
אבל הוא כתוב בצורה משעממת, אחריי 100 או 200 עמודים [למרות שהייתי צריכה לעשות את זה עוד קודם, אבל נתתי לספר צ'אנס] פשוט התחלתי לדלג על חלקים קצרים בספר או לחשוב על דברים אחרים בכלל בלי לשים לב, ואפילו לא לטרוח לקרוא את השורות שפיספסתי עוד פעם.
אני אף פעם לא מפסיקה לקרוא ספר באמצע-לא יודעת, עניין של הרגל.
ובגלל זה הגעתי למצב של דילוג על קטעים.
הסוף לא מפתיע במיוחד כמו שהוא אמור היה להיות לפי מה שהבנתי מהתקציר.

בכל מקרה, בלי לכתוב יותר מדיי ולפרט יותר ממה שכבר פירטתי- זה ספר עם פוטנציאל, אבל הוא לא ממומש.
ולכן, לשם שינוי, אני לא אמליץ לכם לקרוא אותו כמו שאני ממליצה על רב הספרים שאני מבקרת.

כישופ- לראשונה כשחיפשתי בספריה ספר שיהיה מעניין ראיתי את סדרת ספטימוס היפ על המדף וכשראיתי את הספר הראשון ואת שמו עצרתי לפני שלקחתי אותו וחשבתי: האם באמת לסופר יש כאלה שגיאות כתיב נוראיות כל כך? ולא לא באמת שאלתי את עצמי את זה כי כבר ידעתי את התשובה: לא.
הספר הזה מיוחד.
מאוד.
מאוד.
x 100.
אבל אני לא אשלב פה מתמטיקה.
משפחה של קוסמים רגילים ופשוטים (אם אפשר לומר כך על קוסמים) מוצאים יום אחד חבילה ביער ולא זאת לא חבילה זאת תינוקת סטאגדוש.
מומלץ.
ביי.