“המלצה של הבכור, לאחותו בת ה 8, רק שהיא לא תקרא ספר של 530 עמודים, כך מצאתי את עצמי צולל לתוך יער הפרא עם ביתי. את הספר קראנו אט אט, כל פעם פרק או שתיים, לא כל ערב הסתדר לנו, וקרו פעמים שעזבנו את פרו וקרטיס, לשבוע אפילו יותר ביער הפרא בלעדנו. למרות ההפוגות הארוכות, תמיד היינו בתוך הסיפור, תמיד ידענו לאן חזרנו והקריאה הרגשיה רציפה.
פרו שאחיה התינוק נחטף ליער על ידי להקת עורבים, היא יוצאת להציל אותו”