ביקורת ספרותית על מעבר לנהר ואל בין העצים מאת ארנסט המינגוויי
ספר מעולה

---

כמו רוח קרירה ומקפיאה , החודרת לעצמות כך חדר המינגווי בספרו אל ליבי. בתחילה קצת היה לי קשה להתחבר אל הדמות הראשית, הגנרל, סוס הקרבות הוותיק ו"הזקן", המחוספס, המריר והציני. אך אט אט, הרגשתי כי אני נקשרת אליו ומתחילה לפתח אמפטיה ואהבה כלפיו.

קולונל ריצרד קנטוול, קולונול אמריקאי פצוע מלחמה מוצב באיטליה בסוף מלחמת העולם השנייה, ומתאהב ברוזנת איטלקייה צעירה יפהפיה.

דרך שיחותיו ומחשבותיו של הקולונל, נחשפת זוועותיה של המלחמה ופציעתו, בין לבין הוא משתף את דעותיו לגבי הממשל הנוכחי, אופן הפעולה של הדרגים הבכירים בציניות ובהומור האופייני לו.
אותי הוא הותיר עם סמני שאלה תחילה לגבי מהות האהבה בינו לבין הרוזנת.

המינגווי לא ענה לי על השאלה, בסופו של דבר השלמתי עם אהבתם, התענגתי על סגנון הכתיבה שלו. (תיאורי הנוף, המחשבות, ההומור והכתיבה).

מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על מעבר לנהר ואל בין העצים