ביקורת ספרותית על ג'יין אייר מאת שרלוט ברונטה
ספר מעולה

---

*הביקורת עלולה לחשוף מספר פרטים מהעלילה אם כי השתדלתי ככל האפשר להימנע מכך (אני מאמינה כי פרטים אלו מינוריים ואין ביכולתם לחשוף את העומד להתרחש במהלך הספר)*

שלמות ספרותית, כך אני מגדירה את הקלאסיקה הנפלאה הזו. קראתי לא מעט ספרים אך אף ספר לא נחרט בליבי בדומה לספר הזה.
הספר מחולק ל-2 תקופות עיקריות. התקופה הראשונה היא תקופת ילדותה, התקופה בה היא מתגוררת בבית דודתה המרשעת לאחר מות הוריה, הדודנים גם הם מתייחסים לג'יין ביחס קר ומשפיל. לאחר זמן קצר, ג'יין נשלחת לפנימייה אשר הוקמה עבור ילדות יתומות הנקראת "לווד". דברים רבים מתרחשים בפנימייה, אחסוך במילים מפני שאינני רוצה לשתול ספויילרים רבים בביקורת שלי. ג'יין צוברת השכלה ולאחר מספר שנים גם הופכת למורה אך היא מחליטה שהיא רוצה לחוות חוויות נוספות ולכן בוחרת לעזוב את לווד ולעבוד בתור מחנכת באחוזה רחוקה בשם תורנפילד. כאן, נפתחת התקופה השנייה בספר.
ג'יין מתיידדת עם מנהלת משק הבית, גברת פיירפקס, אישה בוגרת וחביבה. בנוסף לכך נפל בחלקה לחנך ילדה צרפתייה העונה לשם אדל.
ביום מן הימים, ג'יין יוצאת על מנת לשלוח מכתב ועובר אורח אשר חולף על ידה נופל מסוסו, היא עוזרת לו לעלות על הסוס ומספרת לו כי היא עובדת באחוזת תורנפילד.
כאשר היא חוזרת לאחוזה היא מגלה כי עובר האורח הוא לא אחר מאשר מר.רוצ'סטר-בעל האחוזה! וכאן חבריי, הרומן מתחיל.
מאז העברתי את הימים כה-BFF של הספר הזה, אכלתי איתו (על כך יעידו עמוד מספר 313 ועמוד מספר 342), ישנתי איתו, טיילתי איתו, נשמתי אותו. לא יכולתי לעזוב אותו ולו לרגע.
אחד הדברים שאני נורא אוהבת ב'ג'יין אייר' הוא סגנון הכתיבה, הוא כה מפואר ועשיר אך עדיין לא מופרז וקליל בו בזמן.
ג'יין היא פשוט דמות נהדרת ומעוררת השראה, לקחתי ממנה דברים רבים לחיי הפרטיים, זו היא דמות שאי אפשר לשכוח לאחר הקריאה, היא מלווה אותך זמן רב אחריו. ומר.רוצ'סטר?ובכן,הוא גורם לי לשקוע בדיכאון קשה עקב העובדה שהוא אך ורק דמות ספרותית.

אני מאמינה כי שום ביקורת לא תוכל להמחיש כמה שהספר הזה נהדר.
אם לא קראתם אותו עד כה,מחכה לכם חתיכת הרפתקה.

» ביקורות נוספות של רומי
» ביקורות נוספות על ג'יין אייר