בכל פעם מחדש עולות הסוגיות הקיומיות של האדם הנאור בן זמננו וככל שהעולם הופך כביכול לקטן יותר השאלות הללו רק מתחדדות-האדם שחי בציביליזציה הגלובלית מוצא את עצמו בודד, נפחד, ואין מי שיאיר את דרכו. ומכאן לספר,לעוד ניסיון להקל במשהו על המועקה הקיומית של האדם כיצור חושב.
המאות האחרונות ומותו כביכול של האלוהים והעברתו של האדם למרכז היו אמורים להביא הקלה מרגשות אשם שהיו לבני אדם משום שהדתות חייבו וקבעו את קוד ההתנהגות האנושית. אבל הסתבר שהוצאתו של אלוהים מהמשוואה האנושית הכניסה את האדם ל"מרכז העולם", האדם החופשי כביכול מתקשה ליצור קשרים אנושיים . אנשים איבדו את דרכם, הגיעו למצב שאין לאדם צורך לתת דין וחשבון,משום שאין בפני מי לתת. רבים חשים שחייהם חסרי ערך משמעות ואין להם תפקיד.
הדבר בא לידי ביטוי בטיפול הפסיכולוגי אלוהים חסר מאוד היום בטיפול החומרנות גורמת לתחושה של ריקנות גם לכאלו שבעיני כל נראים כ"מצליחנים".
ארווין יאלום בספרו מציע שימוש בשכל.
הוא קובע שפחד מפני המוות, פחד מפני חופש, בדידות והיעדר משמעות. הם הבעיות הקיומיות המרכזיות בחיינו הגורמות סבל רב.
למעשה הספר עוסק במהות הקיומית של האדם המודרני והפוסט מודרני ועושה זאת באופן ראוי כשהוא בודק את הדברים בעינה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית. זהו ניסיון לחדור לנפשו של האדם המבודד החי ביקום שתכליתו אבדה כשהאל איבד את מעמדו ועליו להמשיך את חייו בודד כשחשבון הנפש
הוא חשבון נפש עצמי לללא "דין וחשבון" לכוח עליון.
ההתמודדות הזו מרתקת ושותפים לה למעשה כל בני אנוש שהשתחררו מאמונתם הדתית ומחפשים דרכם.

יאלום עושה זאת היטב אם כי איני חושב שלאחר הקריאה תשתנה תחושה של מישהו מאתנו לגבי קיומנו כאן. אבל לזכותו מתיחס ברצינות לנושא ועושה זאת באופן קריא וברור.

בכל פעם מחדש עולות הסוגיות הקיומיות של האדם הנאור בן זמננו וככל שהעולם הופך כביכול לקטן יותר השאלות הללו רק מתחדדות-האדם שחי בציביליזציה הגלובלית מוצא את עצמו בודד, נפחד, ואין מי שיאיר את דרכו. ומכאן לספר,לעוד ניסיון להקל במשהו על המועקה הקיומית של האדם כיצור חושב.
המאות האחרונות ומותו כביכול של האלוהים והעברתו של האדם למרכז היו אמורים להביא הקלה מרגשות אשם שהיו לבני אדם משום שהדתות חייבו וקבעו את קוד ההתנהגות האנושית. אבל הסתבר שהוצאתו של אלוהים מהמשוואה האנושית הכניסה את האדם ל"מרכז העולם", האדם החופשי כביכול מתקשה ליצור קשרים אנושיים . אנשים איבדו את דרכם, הגיעו למצב שאין לאדם צורך לתת דין וחשבון,משום שאין בפני מי לתת. רבים חשים שחייהם חסרי ערך משמעות ואין להם תפקיד.
הדבר בא לידי ביטוי בטיפול הפסיכולוגי אלוהים חסר מאוד היום בטיפול החומרנות גורמת לתחושה של ריקנות גם לכאלו שבעיני כל נראים כ"מצליחנים".
ארווין יאלום בספרו מציע שימוש בשכל.
הוא קובע שפחד מפני המוות, פחד מפני חופש, בדידות והיעדר משמעות. הם הבעיות הקיומיות המרכזיות בחיינו הגורמות סבל רב.
למעשה הספר עוסק במהות הקיומית של האדם המודרני והפוסט מודרני ועושה זאת באופן ראוי כשהוא בודק את הדברים בעינה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית. זהו ניסיון לחדור לנפשו של האדם המבודד החי ביקום שתכליתו אבדה כשהאל איבד את מעמדו ועליו להמשיך את חייו בודד כשחשבון הנפש
הוא חשבון נפש עצמי לללא "דין וחשבון" לכוח עליון.
ההתמודדות הזו מרתקת ושותפים לה למעשה כל בני אנוש שהשתחררו מאמונתם הדתית ומחפשים דרכם.

יאלום עושה זאת היטב אם כי איני חושב שלאחר הקריאה תשתנה תחושה של מישהו מאתנו לגבי קיומנו כאן. אבל לזכותו מתיחס ברצינות לנושא ועושה זאת באופן קריא וברור.