ביקורת ספרותית על אנחנו מאת דיוויד ניקולס
ספר טוב

---

זה ספר נוסף של הסופר שכתב את "יום אחד" שמאד נהניתי לקרוא. בגב הספר כתוב "לא יאומן – ספר שמצליח להתעלות על יום אחד!!!" ולכן באתי עם ציפיות גבוהות וקצת התאכזבתי.
בשורה התחתונה אהבתי מאד את הרעיון של הספר ונקשרתי מאד לגיבור אבל בדרך היו תיאורים מפורטים, השתעממתי והיו רגעים שחשבתי אף לנטוש. מאד סקרן אותי מה יהיה סוף הסיפור ובסה"כ אני שמחה שהמשכתי. בסופו של דבר זה ספר שהשאיר לי טעם טוב.

דגלאס וקוני נשואים הרבה שנים. בתם הבכורה נפטרה זמן קצר לאחר הלידה והם מגדלים בן שעומד לעזוב את הבית לצורך לימודים.
דגלאס הוא ביוכימאי מחונן וחנון רציני ואילו קוני היא אמנית, הם מאד שונים זה מזו אבל מאד אוהבים.

קוני מתעוררת יום אחד ומודיע לבעלה כי היא רוצה לעזוב אותו. דגלאס אוהב אותה מאד והוא בהלם. הוא מתכנן טיול משפחתי של פעם בחיים בכדי לנסות להחזיר את אשתו אליו ולזכות באהבה של בנו שמרגיש כי אכזב את אביו.

באמצע הטיול יש ריב בינו לבין בנו, הבן עוזב אותם וממשיך לטייל לבדו עם בחורה שהכיר, קוני חוזרת הביתה ואילו דגלאס מחליט להמשיך לטייל לבדו כדי למצוא את בנם ולהחזירו הביתה. העניין מסתבך באופן מפתיע עד לסוף המפתיע לא פחות שמשלב בתוכו המון אופטימיות לעתיד לבוא.

יש בספר שילוב של קטעים מצחיקים, קטעים עצובים, אמירות ותובנות מהחיים. זהו סיפור על השיגרה שבחיי הנישואין, השחיקה בזוגיות, אהבה חזקה, יחסי הורים-בנים, אכזבות, תקווה ואופטימיות.

הסיפור מסופר ע"י דגלאס. הסיפור נע בין הווה – הטיול ברחבי אירופה (פריז, אמסארדם, מינכן, ונציה, פירנצה, מדריד וברצלונה), לבין העבר – סיפור ההיכרות עם אשתו, הנישואין, הלידות.

הרעיון יפה והסיפור מרגש אבל כמו שכתבתי יש המון תיאורים שלי אישית הפריעו. בסך הכל אני נהניתי ממנו. ממליצה לקרוא!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על אנחנו