ביקורת ספרותית על אחי לנשק מאת סטיבן פרספילד
ספר טוב

---

ספר המתח "אחי לנשק" (הוצאת אריה ניר, 2012) מאת סטיבן פרספילד, מתאר מציאות גיאופוליטית עתידנית בדיונית במזרח התיכון רווי האלימות והסכסוכים. אף שמבחינה גיאוגרפית חלק מהאזורים שבהם הוא מתאר מלחמות וקרבות שורר כעת שלום, אינה אומרת שכך יהיה בעתיד והתרחיש שהוא מתאר סביר בהחלט. מנגד, יש לציין כי הספר, שנכתב בשנת 2011, מתעלם ממהלכיו של הנשיא אובמה להבטיח לארצות הברית עצמאות אנרגטית ומניח כי למרות החיפוש הגובר אחר מקורות אנרגיה חלופיים לנפט, יוותר זה האחרון כמשאב האנרגיה החשוב ביותר גם בעוד 16 שנים מעכשיו.

השנה היא 2032. מלחמת איראן-עיראק השלישית הסתיימה וזה עתה נכשל ניסיון ההפיכה בערב-הסעודית. האיראנים שולחים כוחות שריון גדולים דרומה במטרה לכבוש את שדות הנפט. חברות אנרגיה (המחבר ממזג, בכישרון רב, שמות של תאגידי תקשורת ואנרגיה לכדי תאגידים גדולים עוד יותר ובכך מחזק את אמינות הספר), בנקים וממשלות מעסיקים צבאות שכירי חרב גדולים (נראה כי במקרה זה שואב המחבר השראה מתאגיד שכירי החרב "בלאקווטר" שהוקם על-ידי יוצא הקומנדו הימי האמריקני) במטרה להשליט סדר בכאוס העולמי ולהשתלט על משאבים. צבא השכירים, הטוב, הגדול המאורגן והמיומן ביותר הוא גוף המכונה "כוח חדירה" שבראשו עומד הגנרל ג'יימס סאלטר, איש חיל הנחתים האמריקני (המארינס) לשעבר. באופן מקורי מכנה המחבר את היחידות בצבא השכירים בשמות הלקוחות מלטינית שמקורם בצבא הרומי. כך למשל ארמטורה היא יחידה בסדר גודל של אוגדה מוטסת, שלה שלושה "אלמנטים מתמרנים, שנקראים ליגיונות, שכל אחד מהם הוא פחות או יותר בגודל של חטיבה או צוות קרב גדודי של המארינס" (עמוד 85).

בשנת 2022 הודח סאלטר על-ידי הנשיא קול לאחר שהיה מעורב במשבר גרעיני עם הסינים. סאלטר, שפיקד אז על כוח משלוח של הנחתים למדינה אפריקנית בה שררה מלחמת אזרחים, הואשם באחריות לטבח שהתבצע ובמקביל מצא עצמו על סף עימות גרעיני עם הצבא הסיני שפלש לאפריקה והיה בעמדות עדיפות על הכוח הנחתים בפיקודו. "תגובתו של סאלטר הייתה נועזת ותוקפנית. הוא ערך פשיטה לילית מעבר לגבול עם שתי פלוגות רובאים מתוגברות ותפס שטח שולט שנקרא מונס אוריינטל, מה שחייב את הסינים לסגת. הוא הורה לקדם את הנשק הגרעיני הטקטי שלו" (עמוד 125) בסיטואציה זו, שחלקה שאוב מאירועים ממלחמת לבנון הראשונה (הטבח בסברה ושתילה) וחלקה ממלחמת קוריאה (המחלוקת בין טרומן למק'ארתור) החליט הנשיא קול להדיח את סאלטר מן הפיקוד, להסיג את הכוחות האמריקנים מן המדינה ולפטרו מן השירות.

גיבור הספר הוא גילברט גֶ'נטילוֹם, המכונה גֶ'נט, קולונל בנחתים לשעבר ושכיר חרב בהווה. ג'נט פגש את הגנרל סאלטר לראשונה בשנת 2016. "זה היה בעיראק. הייתי סמל מחלקה בן עשרים ושש בגדוד השלישי של חטיבת הנחתים השביעית, שהייתה פרושה במוסול לקראת סוף מלחמת עיראק-איראן השנייה" (עמוד 29). הגנרל היה אז "פטריוט נלהב, כוכב עולה לא רק בחיל הנחתים (שבמסגרתו כבר השיג שתי הצלחות טקטיות מזהירות בתימן ובניגריה) אלא בצבא כולו" (עמוד 32). סאלטר טיפח את אנשיו, אהב אותם ושמר עליהם. היה זה "הוא שקטף אותי משורות המגויסים, דחף אותי לסיים ארבע שנות קולג' בעשרים ושבעה חודשים בלבד על חשבון הדוד סֶם, וקידם אותי לראש רשימת המועמדים לקורס קצינים ולקורס הבסיסי בבסיס המארינס בקואנטיקו, כשהתור לשני המקומות היה שמונה-עשר חודשים. הוא שינה את חיי" (עמוד 33). תחת פיקודו לחם ג'נט בכל סכסוך מדמם שידע העולם, מתוך ביטחון מלא שלא משנה מה היעד, מהם הסיכויים ומיהו האויב סאלטר יוביל את אנשיו לניצחון. לאחר הדחתו של סאלטר שיחק ג'נט תפקיד מרכזי באירוע בעל משמעות עמוקה בעבור הגנרל ונעשה יקר לו כאילו היה בנו. כשסאלטר שואל את ג'נט אם הוא יילך לאן שהוא יישלח אותו, עונה האחרון כי הוא יטוס "אפילו לגיהינום אם תשלח אותי לשם" (עמוד 37).

עתה, משתלט סאלטר, אסטרטג מוכשר (שהמחבר מתארו כגאון צבאי דוגמת המצביאים הגדולים בהיסטוריה), משתלט במהירות על שדות נפט וגז עצומים ונעשה לאדם החזק ביותר בעולם. אולם את בעבור סאלטר הכוח שמאפשר הנפט הוא מכשיר לחזרתו הביתה כמנצח, ממש כקיסר העומד לפני הרוביקון, רצונו הוא לנקום במי שהיו אחראים להגלייתו, ולשוב הביתה. אז מתברר לג'נט כי חזרתו של סאלטר לארצות הברית כוללת גם את ביטולה של הרפובליקה האמריקנית, ממש כשם שהיה בימי מלחמת האזרחים ברומא, שבסופה ביטל קיסר (ואחריו יורשו אוגוסטוס) את שלטון הסנאט ונעשה לשליט יחיד. או אז חייב ג'נט לצאת למערכה אחרונה ונואשת – על עצם דמותה של המדינה שאותה שירת.

ניכר כי בטרם כתיבת הספר ביצע פרספילד מחקר מקיף אודות טקטיקה צבאית, ההווי הרווח ביחידות המובחרות של צבאות המערב כמו גם ביחידות שכירי חרב ומתולדות המלחמות בעת העתיקה, כמו גם במאה העשרים. בין היתר נעזר המחבר במומחים רבים, ובהם גם "מייג'ר ג'ים גאנט מן הכוחות המיוחדים של צבא ארצות-הברית, על ידידותו וחוכמתו מעבר לחובתו" (עמוד 271). יתרה מזו המחבר, יהודי-אמריקני, המעריץ את שיטות הלחימה של צה"ל מראה בקיאות רבה כשהוא שולח את גיבורו ואת פקודיו למשימה חשאית כשהם מסתערבים, "המילה המקובלת בצה"ל למשימה שמתבצעת בלבוש של ערבים מקומיים" (עמוד 178). במשימה אחרת מצטרף לכוח הפושט בפיקוד ג'נט מומחה ישראלי לחומרי חבלה, אביגדור "אבי" דנון (שאביו הוא אלוף מפורסם), יוצא היחידות המובחרות של ההנדסה הקרבית.

דמותו של הגנרל העריץ\ מושיע שיצר, סאלטר נוצרה סאלטר "תואר בדמותו של מק'ארתור בקוריאה, יוליוס קיסר בגאליה ואלקיביאדס בספרטה" (עמוד 126). המחבר גם מציין כי הגנרל הצטייר כ"בן דמותו העכשווי של ברט לנקסטר בסרט שבעה ימים במאי" (עמוד 129). במובנים מסוימים הוא היה גם בן דמותם של אריאל שרון ומשה דיין. מנגד, הוא מעוות את ההיסטוריה, או לחלופין טועה בהבנתה כשהוא מציין שבתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים הוקמה ממשלת אחדות "שפירושה היה שראש הממשלה לוי אשכול זז הצדה ומשה דיין הוכנס לממשלה כשר ביטחון וקיבל לידיו את ניהול העניינים" (עמוד 206). דיין אמנם שימש כשר ביטחון אולם לא הושעו סמכויות הממשלה והעומד בראשה.

אף שהספר הוא כמעט בחזקת מדע-בדיוני הוא כתוב היטב, ריאליסטי, ומותח. אנשי הצבא, בצה"ל ובצבאות אחרים ימצאו בו עניין וכמותם אנשי המחקר בפקולטות למדעי המדינה. למרות שבניגוד לשני ספריו הקודמים והמצוינים של פרספילד, "להרוג את רומל" (אודות יחידות הקומנדו הבריטיות במערכה באפריקה במלחמת העולם השנייה) ו"שערי האש" (אודות קרב הספרטנים בתרמופילי), הספר הוא בדיוני הרי שהוא טוב ואמין כמעט כמותם. מומלץ בחום!!!

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על אחי לנשק