ביקורת ספרותית על הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים מאת נסים ניקולס טאלב
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 בפברואר, 2016
ע"י נצחיה


אם יש כללי כתיבה סדורה שהרוצה לכתוב ספר עיון פופולרי למחצה חייב לעמוד בהם, הרי שנסים ניקולאס טלאב עבר בעקביות והפר כל אחד ואחד מהם. לדוגמה - סוגריים. אם משפט הוא חשוב, אז הוא חשוב וצריך לקבל מקום ראוי בטקסט. אם הוא לא חשוב ורק בא באגביות, אולי עדיף לוותר עליו לגמרי. טאלב בוחר לא להבליט ולא להשמיט, והוא מפזר משפטים ממוסגרים למאותיהם במהלך הספר. בהתחלה זה מציק, אחר כך זה נראה כמו משהו מהסגנון האישי שלו, ולבסוף זה מעצבן נורא. זו לא הבעיה הטקסטואלית היחידה בספר הזה, אבל היא זו שבלטה לי ראשונה. טאלב כותב בצורה קופצנית, משלב את קורות חייו שוב ושוב (ושוב), אומר שלא יעשה דברים ואז עושה אותם, מתעב את הצרפתים (שזה מובן, אבל לא רלוונטי וכמו עם הסוגריים מפסיק להצחיק בסופו של דבר). בנוסף לכל הרעות החולות האלה, ולגאווה הגדולה בה הוא מעיד על הדרך שבה חמק ממרותם של עורכי טקסט לשמחתו הרבה ולדאבונם של כל הקוראים, הספר גם מתורגם גרוע ומשווע להגהה. רוצים מתכון ל"איך לא כותבים ספר שיצליח?" עשו מה שטאלב ותראו ישועות.

ובצורה מעותת משהו ואפילו אירונית, טאלב מצליח. אירונית, כי על זה הוא בדיוק מדבר בספר שלו. הצלחה של ספר ועלייתו לדרגת רב מכר היא "ברבור שחור". משהו בלתי צפוי, שלא אמור לקרות, ובכל זאת קורה. כמו הספר של הסופרת הבידיונית יבגניה קרסנובה שעליה הוא מספר בחלקים שונים של ספרו.

וזאת הסיבה שבכל זאת קראתי. מאז ומתמיד חשבתי שסטטיסטיקה היא השטן. בפרט ההכנסה שלה למדעי החברה בתור הכלי קובע הכל. כלים סטטיסטיים במדעי החברה מניחים התפלגות נורמלית שבה רוב גדול של האוכלוסיה נמצא בטווח של מרחק קטן מהממוצע וככל שמתרחקים מהממוצע הזנבות שלו הולכים ודועכים. לפעמים דברים מתפלגים נורמלית, אבל ברוב הפעמים הם לא. מכירות ספרים לא מתפלגות נורמלית. גם לא שוקי מניות. וטאלב בהיותו ברוקר מנוסה (או כמאמר התרגום "סחרן") יודע זאת היטב.

הספר הוא לא משנה סדורה. הוא מסה שמערבת מחשבות, פילוסופיה והגות, וגם הסברים רציניים ומתמטיים. לפני ההסברים המתמטיים יש אזהרה כבדה, כך שמי שרוצה יכול לדלג, אבל חבל. יש לו אוסף מכובד של הערות שוליים והערות סיום מחכימות, ורשימה ביבליוגרפית מכובדת. הוא נעים לקריאה לכל מי שנמצא מחוץ לאקדמיה, שלא אוהד את מדעי החברה, ושלא אוהב במיוחד צרפתים (טאלב לבנוני במוצאו. מותר לו לתעב צרפתים. עם ישראלים הוא מסתדר טוב יותר, בעיקר כאשר דעותיהם הכלכליות תואמות לשלו). קריאה מאתגרת בהרבה רמות. לא מצטערת שקראתי, לא יכולה להמליץ.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לתעב צרפתים? תודה על האזהרה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ