ביקורת ספרותית על אלינור ופארק מאת ריינבו ראוול
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 בפברואר, 2016
ע"י מסמר עקרב


סיפור אהבה, כלום יש נושא נדוש יותר ממנו? אלפי סיפורי אהבה נכתבו, ורבבות עוד ייכתבו, והבנליות מעולם לא הייתה נדושה יותר... ממש כשם שהמעלה הגדולה ביותר של ספר מתח טוב גלומה בהתעלותו מעל לסוגה הספרותית הצרה לה הוא שייך, הוא הדין, לדעתי, בהתייחס לסיפורי אהבה. כפי שקשה יותר לכתוב ספר מתח טוב מאשר פרוזה מקורית טובה, כך קשה יותר לכתוב סיפור אהבה טוב. כן, בגלל הבנליות שגלומה בנושא, ואולי גם באשמתו של הרגש המתעתע עצמו...

סיפורי אהבה אף פעם לא משכו אותי. יאמרו המלעיזים כי נפשי היבשושית נעדרת כל שמץ של רומנטיות, ואני, בוש ונכלם בעצמי, אודה באשמה. מדוע, אם כך, קראתי את הספר? משפט אחד קטן בגב הספר שבה את לבי. היה זה משפט בסגנון של - אלינור ופארק חכמים מספיק כדי לדעת שאהבה ראשונה לא מחזיקה מעמד, אך נואשים מספיק כדי לנסות בכל זאת. טוב, אז אולי אהבה לא מדברת אל לבי האטום, אך יאוש לבטח מדבר אל נפשי הדואבת...

הספר משרטט סיפור אהבה בין נער ונערה בני שש עשרה, והוא עושה זאת בצורה רגישה, מרגשת וחפה מכל בדל של קיטשיות מתקתקה ודביקה. הספר עוסק בהווי של בני נוער, מנקודת מבט של בני נוער ובשפתם - אעפ"י שהוא נכתב בגוף שלישי מפיו של המספר היודע כל. מי מאתנו איננו זוכר את האהבה הראשונה, הזכה, הטהורה, התמימה שהוא חווה בימי עלומיו? כן, אפילו היבשושי ההוא שנרתע מסיפורי אהבה נזכר בערגה בעלמת החן שכבשה אותו בימי בחרותו הנשכחים...

באישיותם של פארק ואלינור גם יחד בא לידי ביטוי פן נאיבי מחד ונבון מאוד מאידך, והדברים מקבלים משנה תוקף כשהם מתייחסים לאהבתם. האהבה שלהם היא מאוד נאיבית, והתבונה שלהם גורמת להם להיות מודעים לנאיביות הזו.
הקשיים החברתיים והמשפחתיים נערמים ומכבידים על מימוש אהבתם, אך הם עושים ככל שביכולתם להתגבר עליהם. האם הדבר יעלה בידם? לא אגלה מחשש לחשיפת פרטי עלילה (זו הקרויה "ספוילרים" בשפה הלועזית הקלוקלת שהשתלטה עלינו), אך אומר רק שגם אם הם לא הצליחו להתגבר, לפחות הם הצליחו להתבגר... הדבר מוביל אותנו אל הסוף של הספר, וגם כאן אצמצם בדבריי ואומר רק שהוא בולט בהיותו מציאותי ונקי מכל זיק של קיטשיות. והרי לא היה דבר סכריני יותר מאשר לסיים את הספר בנוסח של "סוף טוב - הכול טוב".

החיסרון הבולט ביותר של הספר, לדעתי, נעוץ בשפה הרזה שלו. הספר איננו מצטיין בעושר של השפה. המשפטים קצרים, השפה די ענייה, ומאוד צרם לי השימוש התכוף במילים נוסח "פאק". היות שהדברים מובאים מנקודת מבט של בני נוער והם אמורים לשקף הווייתם, יש בשפה הרזה משום אותנטיות, ועל כן אני נוהג עמה במידת הרחמים.

לסיכומו של דבר, אם אדם אטום לב כמוני נפעם מסיפור האהבה הרגיש הזה, אולי בכל זאת חבויה לה פינה רומנטית עלומה בנבכי נפשי המוגפת...
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Moriah (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה, מסמר!
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
Moriah,
המון המון תודות על המחמאה משובבת הנפש! שמחתי בה מאוד!
התרגום, לדעתי, טוב מאוד. יחד עם זאת נראה לי שאם יש אפשרות, תמיד עדיף לקרוא בשפת המקור.
Moriah (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לא ידעתי שתורגם.
ביקורת מעולה. רציתי לקרוא אותו ועוד לא הגעתי לכך, ואני שמחה סוף סוף להיתקל בביקורת כתובה היטב על הסיפור.
האם התרגום טוב או שעדיף לקרוא אותו, כפי שתכננתי, באנגלית?
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
יעל יקרה,
תודה על המחמאה. בנוגע לספר עצמו - נסכים שלא להסכים (אפרתי, עוד פלגיאט אחרי ה- פואנטית, וממש אין לי 1,000 ש"ח לשלם לך...)
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
קארן יקרה,
ההערה שלי על השימוש הפסול בשפה רזה מתייחס רק לספרות ולא לחיי היום יום, וגם כאשר הדבר בא לידי ביטוי בספרות יש לעשות הפרדה: שימוש בשפה רזה במסגרת דיאלוגים בין הדמויות הוא דבר לגיטימי, לעתים אף נחוץ, שכן הוא מעניק אותנטיות לסיפור. כאשר השפה הרזה היא נחלתו של המספר הכול יודע, היא פוגעת באיכויותיו הספרותיות של הרומן - כמו במקרה הנוכחי.
yaelhar (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת יפה
אם כי הספר היה בעיני גרוע, קלישאתי ובנלי. אצלי הוא נמצא בין הספרים ש"לא שווים ביקורת".
קארן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מסמר עקרב, אני יכולה לייחל שטילים ייפלו על חדרי ליבך ויפילו את קירותיו .
סיימתי לקרוא עכשיו ספר שנקרא "אהבה מכוערת" , שם הגיבור נעל את ליבו למשך שנים אחרי אהבה כואבת ומכוערת כלשונו.
את הפתרון לבעיה הוא קיבל מאיש זקן, שביקש ממנו לגשת לאדם שהכאיב לו ולראות אם הוא עדין כאוב או שהמשיך הלאה, וכך עשה גיבורנו .
כשהבין שהחיים ממשיכים , הוא הסכים לכאוב אך לא ביום יום, וכשגרת חיים ,ופתח את ליבו לאהבה חדשה.
והערה קטנה לגבי התנצלות שהספר כתוב בשפה רזה.
אני מכירה אנשים שמדברים בשפה רזה והאמן לי הם אנשים טובים, חמים, עושים מעשים טובים ואוהבים
ויש אנשים שמדברים בשפה גבוהה ואין להם מעלה אחת.
אז מה עדיף?
יונתן בן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
קראתי. אכן, ספר יפה. הסוף לדעתי מוריד ממידת ההנאה מהספר. אולי בגלל שאני שונא ממש סופים פתוחים...
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
קארן יקרה,
החדרים האטומים במלחמת המפרץ הם חדורים ופרוצים בהשוואה לחדרי לבי המבוצר, המוגף, האטום והטמום, כשמבצר חומה ומשגב מחפים עליו ומגוננים מפני סכנת פולשים למיניהם...
וידיד ותיק שלי (רובי שמו) היה אומר עלי בפשטותו הכובשת: יש לו לב של אבן... והוא גם מתבטא כמו איזה סנוב נפוח מרוב חשיבות עצמית, המנוול... חחח...
קארן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ואולי בכל זאת ליבך לא אטום כפי שאתה מתאר את עצמך?
ספר מקסים, אם כי את סופו הייתי משנה לבטח.
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
snow fox,
תודה!
למעשה, אני חושב שאין באמת דבר כזה "משפטים קיטשיים". יש ספר קיטשי או סרט קיטשי, אבל לא משפט קיטשי או סצנה קיטשית. למה כוונתי? קחי למשל את המשפט שהבאת כדוגמה - "אני חושבת שנוצרתי בשבילך". אין להפריד את המשפט מן ההקשר הכללי של הטקסט בו הוא מובא, כלומר - המשפט הזה יכול לקבל נופך קיטשי לחלוטין בספר אחד, ועדיין אותו המשפט בדיוק יכול להיות זך וטהור בספר אחר...
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אפרתי,
תודה רבה-רבה וגדולה-גדולה. ממליץ לך לקרוא את הספר!
אפרתי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת מעולה. לא קראתי את הספר.
snow fox (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אומנם מצאתי בספר מספר משפטים קיטשיים ביותר שהעלו לי את הסעיף ("אני חושבת שנוצרתי בשבילך" וכאלה שמנעה ממני להמשיך בקריאתו), סקירה יפה:) אולי אחזור לקרוא אותו בקרוב.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ