בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 בינואר, 2016
ע"י ריין אודייר
ע"י ריין אודייר
ספר מייגע ומתמשך.
אני אישית לא הצלחתי לגמור את הספר מרוב ה*טמטום* המתמשך.
כאילו עלילות החצי הראשון של הספר (שנמשך פלוס מינוס פאקינג 300 עמודים
עלילות הספר:
(קראתי את זה די מזמן אז אני לא זוכרת במיוחד)
ראשי תיבות:
ד"ר- דמות ראשית
ד"ח- דמות חתיך
אשד"ר- אח של ד"ר
ד"ש- דמות שולית
(לפי הדבר המהמם הזה אני חושבת שהבנתםשאני די עצלנית)
ד"ר- להלהלהלהלהלה הולכת לי ו-
פאק! חייזרים אוכלים לי תמוח!!!!
ד"ר (מפוצלת? לא כ"כ הבניתי מה קרה שם) אם אני חיה בתוך הראש שלי עם עוד מישהי שהיא בראש שלי אבל היא ישות לא ישותית?
מה?
מה קורה פה?
**************************************************************************************************************************
_________________________________________________________________________________________________________________________
**************************************************************************************************************************
אוקי הפסקתי את זה פה. התבלבלתי מהמחבות של עצמי. אוקי התרחיש הוא כזה:
אני בת 17 בעולם מותקף ואני וחבר שלי (-הפדופיל-) ואחי היחידים (האנושיים) שנשארו בעולם הזה!!
ואז חטפו אותי חייזרים ו -
וואו.
רגע.
*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*
חטפו אותך חייזרים? רילי?
זה התירוץ הכי מטוטם ששמעתי מאודי. אוקי לפני ההעלמות היית כזה *הו, ג'ארד, אהובי, בוא נעשה ילד!!*
ועכשיו את כזה *אני לא היא אבל אני היא אני בעצם חייזרית שנמצאת במוח שלה והיא פה אבל רדומה ואני אני והיא היא אבל אנחנו ביחד!
ואני עכשיו בעצם פתרתי את כל סוגיית החצי של הספר הזה. בואו נמשיך
סוף של: *הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*הערת אני*
ועכשיו חטפו אותי לא חייזרים ואני מגלה שאני לא היחידה בעולם! כל דודי המשוגעים פה והוא אוהב אותי? הוא לא אוהב אותי? אני שונאת אותך הוא שלי רעאר! את מכירה אותו רק שלושה ימים! ג'ארד שלי #$%^ מלוכלכת!!! רעאר!
אני ישנה במיטה שלו?
מה קורה במוח המלכלך של ג'ימי (ככה קראו לאח שלה?)
למה הוא מלין אותי במיטה של חתיכי?
_____________________________________________________________________________________________________________________
ופה החלטתי שזהו.
פה החלטתי שזהו. זה מטומטם ומתמשך ומייגע מדי בשבילי.
האישה הזו כותבת לא מתוך אהבה לכתיבה אלא מאהבה לכסף, והכתיבה שלה מעליבה את האינטיליגנציה המועטה שיש לי (כן, אני לא אשקר אני מטומטמת. אבל אני לא קוראת דברים שמזלזלים באינטיליגנציה שלי.)
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
אז לסיום:
העולם הוא אשליה
היקום הוא הולוגרמה
תקנו זהב
ביי!
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
כוכב לכת
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
היה משעשע לקרוא את הביקורת שלך, זה קצת מהנה לראות אותך מתעצבנת. את נשמעת מתוסכלת מכך שלא הבנת את רעיון הסיפור, ולא את הדרך שבה סטפני מאייר(התותחית), ניסתה להעביר אותו.
ואת יודעת משהו? זה בסדר גמור. לא כולם מבינים הכל, גם אני לא מבינה איך גיי קיי רולינג הוציאה עוד פאקינג ספר אחרי כל השנים.. אבל הביקורת שלך לא הייתה במקום. דאגת לרדת על הספר מכל הכיוונים. אם לא הייתי קוראת הספר לפני שקראתי את התגובה שלך, היה מעניין אותי רק עוד יותר לקנות את הספר ולדעת על מה לעזאזל דיברת. להבין אותו בעצמי. האמת שהוא לא מסובך בכלל. ואם היית אולי מנסה ללכת יחד עם הספר ולא נגדו, היית מצליחה להתחבר.. אבל כל אחד וההבנה שלו. יום נעים! |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
