ביקורת ספרותית על הממלכה מאת אמיר אור
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 בינואר, 2016
ע"י רץ


דוד כנער גבעות

ספרים על דוד מעוררים בי עניין רב, לאחרונה אני אוסף אותם באובססיה מאתרי מכירות באינטרנט, משלים את אוסף הספרים האישי שלי.

מה יש בדוד המהלך עלי קסם וסקרנות הגובלות בתשוקה מוזרה לחוות חיים של אישיות היסטורית רחוקה ומעוררת מחלוקת, באמצעות סופרים שכל אחד מהם בדרכו המיוחדת מספר את סיפור דוד ?

דוד עבורי הוא, לוחם ומשורר, רועה שהפך למלך, מי שיצריו התפוצצו בטירוף, שאהב ושנא בו בעת. אדם מלא ניגודים וסתירות שחיי בתקופת התהוות המלוכה, בה התקיימו מתחים בין הון לשלטון, בין דת למדינה, בין אכזריות לנדיבות, מצבים דומים למה שאנחנו חווים כעת.

לאחרונה רכשתי את סיפרו של אמיר אור, צירפתי אותו לפנתיאון ספרי דוד שלי, באמצעותו אני מחפש תשובה לדוד, דרך עיניים ישראליות עכשוויות.

אמיר אור מצטרף ליוצרים ענקיים שביקשו לפענח את חידת דוד. סטפן היים, בדו"ח דוד המלך, כתב מנקודת מבט של מי שחיי במזרח גרמניה, וחזה במנהיגים קומוניסטיים תאווי כוח. הסופר השני שעסק בדוד בצורה גאונית הוא ג'וזף הלר, יהודי מברוקלין, שחווה את מלחמת העולם השנייה כטייס, והבין את האיוולת של מלחמה באשר היא. נקודת מבטו השנייה על דוד היא, השנינות וההומור היהודי של ברוקלין. האופן שבו אור המשורר מנסה להיכנס לפנתיאון העוסק בדוד, בספר הפרוזה הראשון שלו, מעורר תהייה וסקרנות, אבל כשעוסקים בדוד החצוף שיצא אל גוליית, חייבים לתת סיכוי גם לאור שנקודת הפתיחה שלו היא כמו של דוד. האם לאור אמירה ייחודית המעניקה משמעות לספרו ?

אור כהיים, מספר את סיפורו הלא רשמי של דוד, דרך יהונתן סופרו, מי שהתבקש על ידי דוד לכתוב את הסיפור האמיתי. יש פה היפוך להיים שסופרו התבקש לשכתב את ההיסטוריה של דוד. מהו הסיפור האמיתי של דוד, ואת מי הוא משרת ? שאלה המובילה את עלילת שני הספרים.

אור בחר לספר את סיפור דוד כרטרוספקטיבה, כשם שוזף הלר, מספר את סיפור דוד, בזקנתו, בעיתוי שגופו בגד בו והוא ערך לעצמו סיכום וחשבון נפש, והכין את הממלכה ליורשו, והתחבט מיהו היורש הנכון שיבטא יותר מכל את מורשת הממלכה. אור כשני קודמיו, מנסה לפצח את חידת דוד, אך הוא לא מנסה לחפש את חוסר האמינות בתמונת דוד המורכבת העולה מהתנ"ך. הוא מחפש את החלק הנוסף שלא כתוב ותוהה האם זהו המנהיג שנבחר כבחירה אלוהית ?

המיוחד בדוד של אור, הוא ההתייחסות הישרה לתקופת דוד, באמצעות תיאורים נפלאים המשחזרים, עולם של אלוהות קדמונית, המעורבת עם עולם אלילי. לאלוהים ולאלים, כמו במיתולוגיה היוונית, רצונות ויצרים משלהם, וחשבון בין העמים, המונע על ידי שנאה שאיננה ניתנת לסגירה.

הייחודיות השנייה של אור, היא, ההתכתבות עם המציאות הישראלית, בצורה כל כך בוטה וסרקסטית, באופן שבית דוד הוא תמונת המראה הדומה והמפרשת את המציאות שלנו. אז והיום עולות בעיות דומות, סוגיית הביטחון כחזות הכל, בכדי לנצח צריך להעמיד מלך, שליט אבסולוטי בראשו של העם, גם אם המשמעות אובדן ערכים כמו חופש וחירות האדם, שיעבוד הכלכלה והחברה למען הביטחון, מחירים המוצדקים כתירוץ להתמכרותו של השליט לכוח כאידאולוגיה, המעורבת באמונה משיחית.

אור משתמש בסמלים ישראלים עכשוויים בכדי לתאר את הממלכה של דוד, שבטי ישראל סבלו ממחסומי צבא הכיבוש הפלשתי, לאחר השתלטותם על הארץ הם הפעילו את המחסומים כסמל כיבוש על העמים הנכבשים. דוד משתמש בנשק טרור, הוא שורף בתים ושדות, שוחט ללא סוף בוגרים, ילדים ונשים, כמסע עונשין המלווה בגאווה לאומית. הישראלים ממשועבדים הפכו לכובשים, מצב שיניע את העמים המשועבדים, העמונים, הפלשתים והאדומים "לקום עלינו עם שנאה, עם טירוף בעיניים". הפסקה הזאת נכתבה לפני גל הטרור האחרון.

אור מעלה טקסים אליליים פגאנים, כמו שחיטת האויב כנקמה ,טבילת הידיים בדמו, הרמת הידיים הטבולות מעל הראש, וקריאה אל ההמון, "הדם נגאל, אחים". זה הזכיר לנו שיש כאלה שמאמנים בממלכה ומקימים חלק מטקסיה במודע, או שלא. אני לא בטוח שאור ראה את סרט חתונת השנאה.

מהו שלטון, מהו שליט, שואל אור בספרו, לכאורה השליט הוא השחקן הראשי, למעשה הוא בובה מגוחכת, העוטה על פניה מסכת שליט, הנדחפת על ידי אחרים, כוחות גדולים ממנה. הוא משקיע מאמצים להרשים את נתיניו. אור מעלה סוגיות של שלטון והטבע האנושי בצורה מאוד חכמה המעוררת למחשבה, האם שלטון באשר הוא, גורלו להסתאב, בגלל חולשת השליטים כבני אדם, מה שגורם לערמומיים ולחזקים להכפיף את השלטון לעצמם ולהפקיר ולנצל את החלשים ?

אור, לצד שפה מצוינת, כמו הלר, משתמש בשפת הרחוב, "לעזאזל איתך, יא בן זונה !" אור שם בפיו של אבנר את המשפט הבא כשהוא מספיד את שאול." כן, אכלנו כמה דברים טובים, שתינו כמה דברים טובים", בכך אור מקשר אותנו לאמירה מוכרת וכמו קודמו יעקב שבתאי במחזה אוכלים, מקשר תהליך של אכילה לסביאה, המסמלים שחיטות שלטונית.

הממלכה של אור, היא שילוב של שירה נפלאה עם טקסט יפה ובו תיאורים ארוטיים ותיאורי מלחמה חזקים ויפים. הוא מעט מיגע בחלקיו הראשונים, אבל כשנכנסים לרוח הכתיבה, הספר הופך למהפנט, בתיאוריו ובאופן שבו הוא מעורר למחשבה. הטוויסט של הספר, מפתיע, אני לא אהבתי אותו, אך הספר הזה למרות מגרעותיו נפלא. אור מצטרף לפנתיאון הכותבים הגדולים על דוד.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
יפה מאוד
פני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
לפי מה שהבנתי מכל אוספי "דוד" שיש לך אתה יכול כבר לעשות עבודת דוקטורט על דוד. כל הכבוד. ונראה מעניין באופן מיוחד.
רץ (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
חני - תודה - אני זוכר את הביקורת של על הלר - זאת הייתה הפעם השנייה שלא הסכמנו. אבל אני חושב שאת הספר הזה כדאי לך לנסות.
רץ (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אנקה - תודה - אין ספק שאישיותו והאופן שבו נבנה המיתוס של דוד יוצר סיפור מרתק המעורר עניין רב, מה גם שדוד כשאול ושלמה היו אבות הממלכה, מצב של בניה והרס בו בעת
רץ (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
לי - תודה - כך זה שיש ספרים מופלאים
רץ (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נינה - תודה
בת-יה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
יפה. אני רק מקווה שאתה יודע שדוד היה בראש ובראשונה נוכל ורמאי שרשם לעצמו הצלחות של אחרים (כמו בעניין גוליית) ומחק את ההיסטוריה של המלך שאול קודמו, תוך חיפוש דרכים להעליבו. כך למשל: היכן היה דוד הפחדן כששאול נלחם את מלחמות הפלישתים? או שהוא התחבא או שהוא בחר להילחם דווקא בשאול במקום להצטרף למלחמה האמיתית.
חני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אני זוכרת שרצתי לקנות את הספר של הלר על דוד ולא אהבתי את השפה.מאז כבר קראתי על דוד והמיתוס שדבק בו.צריך להבין את התקופה דאז,את סוג השלטון ומערכות היחסים כדי לאהוב היום את מה שהיה אז..סקירה יפיפיה רץ.
אנקה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
לרץ, גם אני אוהבת את הביקורת הנפלאות שלך הנכתבות מתוך אהבה והבנה גדולה לכל טקסט כתוב.

דוד המלך דמות מרתקת ביותר, הוא אחד מהדמויות היותר צבעוניות תוססות ערמומיות ונפתלות בתנ"ך, לא פלא שסופרים בוחרים בו שוב ושוב לאורך השנים להתמודד עם דמות כל כך יחודית ומעוררת עניין וסקרנות לנתח את אופיו, מעשיו ויחסיו עם האנשים בסביבתו.
לי יניני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אני מאוהבת בביקורות שלך. הספר הזה ברשימות שלי... תודה
נינה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
טופל ועודכן בפרטים
רץ (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מי יכול להחליף לי את הכריכה המכוערת הפרוביזורית של סימניה בכריכה המקורית היפה לספר החדש הנמצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספריית הפועלים, תודה לכל המחלצים.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ