ביקורת ספרותית על מכתבי אהבה למתים מאת אווה דלירה
ספר מעולה

---

קראתי את הספר דיי מזמן עוד לפניי שנרשמתי לסימניה
זה קצת מביך להודות בזה אבל לפניי הספר הזה לא הכרתי כלכך את איימי וקורט וגניס וברגע שהתחלתי לקרוא התחלתי גם לשמוע והיום איימי וקורט ולפעמים גם גניס הם חלק ענק ממה שאני שומעת .



לפני קריאת הספר לא יצא לי להתמודד עם מוות של בן אדם קרוב ולפני חודש פחות או יותר כשנאלצתי להתמודד עם מצב כזה .
הקשבתי לספר ,כתבתי מכתב, המכתב היה מחורבש ונזרק לפח רגע אחרי כתיבתו , אבל משהו בלב התאחה וחזר לעצמו
הרגלתי את עצמי לפרוק הכל על הדף אם זה בשיר אם במכתב ואם בסיפור קצר, הפריקות נשארות במגירה בתקווה שביום שמח יותר אקרא אותם ואצחק על כל מה שהיה , בנתיים המגירה ממשיכה להתמלא מחכה ליום טוב יותר .


לא התחברתי באופן עמוק לאף אחת מהדמויות הכל היה הרפתקני מידיי בשביל ילדה קטנה כמוני אבל בכל דמות היה משהו קטן ממני , משהו שהזכיר לי את עצמי


בכל אופן ספר יפה ביותר שסובב במוזיקה טובה ועלילה מאוד טובה
מקווה שתהנו ממנו

» ביקורות נוספות של נוניטה
» ביקורות נוספות על מכתבי אהבה למתים