ביקורת ספרותית על מכתבי אהבה למתים מאת אווה דלירה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 באוגוסט, 2015
ע"י אור


תמיד הייתי בקשר טוב עם ההורים שלי. קשר כזה שלא מסתירים סודות, ומדברים, ויותר טוב- מרגישים לגמרי בנוח לדבר.
זאת כנראה אחת הסיבות שמוזר לי לשמוע שבבתים מסוימים,עניין התקשורת בכלל לא תקף.
בבתים מסוימים, ההורה הוא יצור חטטן ופרנואיד במובן הרע של המילה, והילד לא מרגיש בנוח לדבר איתו. או בכלל, להיות איתו.
זאת כנראה אחת הסיבות שילדים רעים הם גם ילדים טובים של ההורים שלהם- ליד ההורים שלהם הם ילדים מקסימים, אבל ברגע שהם יוצאים מהבית... הם כבר לא כאלה.
אבל במכתבי אהבה למתים, העניין הרבה יותר בולט.
לורל לא מדברת, לא מספרת. היא סובלת, בשקט. ולא משנה כמה מנסים להוציא ממנה דברים, היא פשוט לא תגיד כלום. וכשדמות ראשית מתנהגת ככה, זה קצת מקשה על קריאת הספר. ברוב הספרים (לפחות ספרי נוער) אנחנו אמורים להזדהות עם הדמות, אבל במקרה הזה.. זה לא קורה.
בעצם, בכל הספר הזה. כל הדמויות נורא... אי אפשר להתחבר אליהן.
וזה לא כי הן שטחיות, בכלל לא- הן גדושות אופי. הן פשוט... איך אני אסביר את העניין?
טוב, אני מניח שקודם אצטרך לתקצר את הספר, אחרת זה לא יעבוד.
אז ככה.
אחותה של לורל, מאי, מתה מול עיניה של לורל. אחר כך אמה של לורל עוזבת את הבית כי היא לא יכולה לשאת את הכאב, לורל מנתקת קשר עם חברתה הטובה ביותר ואבא שלה מתבודד.
לורל עוברת כל שבוע מביתה של דודתה, איימי, חזרה לביתו של אביה.
זאת מסגרת החיים שלה מאז שאמא שלה ארזה את החפצים, לא מסוגלת לשאת יותר את החיים, ונעלמה.
לורל מתחילה ללמוד בתיכון חדש, ומעבירה את הזמן בישיבה על הגדר ואכילת הסנדוויצ'ים המביכים שדודתה איימי, (שמצאה עבודה חדשה ומצאה את אלוהים), מכינה לה.
היא מקבלת מטלה בשיעור אנגלית- לכתוב מכתב לאיש מת.
והיא כותבת, אבל לא יכולה להגיש אותו, כי הוא אישי מידי. ואז היא ממשיכה.
היא כותבת מכתבים לאיימי ווינהאוס, ג'ניס ג'ופלין, הית' לדג'ר, ריבר פיניקס,אמיליה ארהארט, ג'ים מוריסון וג'ודי גרלנד.
היא משתמשת במכתבים האלו כבמה להתבטאות, ההתבטאות והאמת שדחוקה עמוק בזכרונה, שמסרבת לצאת החוצה.
והיא מספרת על אהבה ראשונה, ניצול והתבגרות מינית, אלכוהול סיגריות וסמים, הקשר עם אחותה (על אחותה נדבר בהמשך), ועל האנשים שמסרבים להבין אותה.

משהו קטן בנוגע למכתבים- ידעתי מהתחלה שזה גימיק, לקחת אנשים מפורסמים שבאמת חיו ולספר על החיים שלהם. הם לא נבחרו באופן מקרי. אבל בסדר, זה השתלב מספיק יפה עם הספר בשביל שנסלח בנוגע לזה.
ועכשיו, עוד משהו בנוגע לאחותה של לורל, מאי. מאי היא בעצם האלילה של הסיפור (אלילה ב- א', כן? אני יודע איך כותבים עלילה.) - כביכול האלילה שלנו ולחלוטין האלילה של לורל.
לורל מספרת עליה בתור מישהי זוהרת, חכמה ומאושרת.
הניסיון של הסופרת ליצור דמות טובה שמתה, כדי שכולנו נתפלל בסוף הספר שאולי נפלה טעות, אולי היא פתאום תופיע בכניסה לדלת, לא ממש הצליח.
מאי היא דמות סנובית ואגואיסטית, בעצם, כמו על הדמויות בספר הזה. בכל אופן, לדמות שלה לא התחברתי כמו שהייתי צריך.
אבל אולי זה רק אני.
ועוד משהו, שבגללו ירד הכוכב- כל הדמויות שם שותות. והן בנות 14-15. אני עוד מעט בן 15, ואני מכיר אולי שלושה ילדים ששותים, אבל ברור, גיל ההתבגרות זה גיל שחייבים להתנסות בו ב-ה-כ-ל! סקס, אלכוהול, סמים, סיגריות. ברור לי שזה ניסיון נואש של הסופרת לדבר אל בני נוער, כי הרי כולנו מתנסים בדברים כאלה! כולנו!
ועוד משהו.
לורל עוברת הטרדות מיניות כל עמוד שני שזה מטורף ולא אמין.
נתחיל מזה שמישהו אנס אותה בגיל 13, באופן סדרתי, ונמשיך בזה שהיא באה לבקר את חברה שלה ויש שם בחור שדוחף לה יד לתחתונים, ונסיים בזה שהיא מקבלת סם אונס במסיבה.
אז הנה, עוד משהו שכל בני הנוער עושים!
מנסים לאנוס נשים!
זה חלק מניסיון של גיל ההתבגרות הרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אז כן. ארבעה כוכבים.
אומנם עד עכשיו ציינתי רק את הדברים הרעים, אבל הוא גם מלא בדברים נפלאים. (ארבעה כוכבים זה ציון יפה, בכל זאת.)
הספר בהחלט מרגש כשצריך וכתוב נהדר וזורם.
מה שכן , בדומה להיינו שקרנים (וכן, יש דמיון בין השניים. אנחנו לא יודעים מה קרה לאחת הדמויות הראשיות בספר, ולבסוף אנחנו אמורים לפעור את פינו בהלם כשאנחנו מגלים מה באמת קרה. אבל נעזוב את זה.) הספר מיועד לבני נוער וקשה לי להאמין שידבר אל מבוגרים.
וזהו.
אני עייף, אז סליחה על הכתיבה המבולגנת ועל הביקורת הגרועה באופן כללי. אני מנסה לחזור לכתוב ביקורות לעיתים תכופות יותר, אני אחזור לכושר בקרוב.
יאללה ביי 
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
הזאת עם השיער הירוק (לפני שנתיים)
הממ..
קראתי את הביקורת שלך עכשיו. חוצמיזה שיש לך אתזה בכתיבה, ישלי משו להעיר...
אני עוד מעט בת 15 ואני באה ממקום דתי ורוב האנשים שאני מסתובבת איתם (יותר בנים) שותים מדי פעם ומעשנים..(אני לא.)
מה שבעצם באתי להגיד זה שאולי אתה לא מכיר את המציאות הזאתי אבל זה לא אומר שהיא לא קיימת בגיל הזה...
וואי יצא ממש מעורפל -_-
הזאת עם השיער הירוק (לפני שנתיים)
הממ..
קראתי את הביקורת שלך עכשיו. חוצמיזה שיש לך אתזה בכתיבה, ישלי משו להעיר...
אני עוד מעט בת 15 ואני באה ממקום דתי ורוב האנשים שאני מסתובבת איתם (יותר בנים) שותים מדי פעם ומעשנים..(אני לא.)
מה שבעצם באתי להגיד זה שאולי אתה לא מכיר את המציאות הזאתי אבל זה לא אומר שהיא לא קיימת בגיל הזה...
וואי יצא ממש מעורפל -_-
אוהבת ספרים (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
ביקורת מעולה:) ובאמת כמו שבר אמרה בחו"ל הקטע הזה של אלכוהול סמים וסקס יותר ידוע שם. אבל אתה באמת צודק בקטע הזה שכל שנייה לורל נאנסת וזה מעצבן וגם ממש לא אמין. אחלה ביקורת!!
Bar (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
האמת שאולי החלק של השתייה והסקס פחות מדבר אל הנוער בישראל, אבל בארה״ב זה תיאור מצב די נכון. יש לי הרבה חברים אמריקאים שהתחילו להתנסות בדברים האלה בגיל ממש מוקדם. בכל מקרה, את הספר הזה לא ממש אהבתי כי הוא היה מאוד מדכא וגם מרגיז בכל כך הרבה דרכים. ביקורת מצוינת ~
Just a girl (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אני חושבת שזה נורא הגיוני שמציגים את מאי כמו אלילה כי בכל זאת, הסיפור מסופר מפי אחותה הקטנה והחיה אז: אני חושבת שהרבה ילדים דווקא מסתכלים על האחים הגדולים והמתים (אני מדגישה: מתים) ככה. ולמה? כי לפעמים אתה קרוב אליהם ממש, ומילדות הם נראים לך כמו מודל לחיקוי ומסתירים את הצדדים הפחות טובים שלהם ממך, ועוד יש את העובדה שהמבט לאחור משום מה גורם לבן אדם להיראות טוב יותר. טוב אז זאת דעתי, אבל היי, רציתי גם לומר שזאת הייתה ביקורת מצוינת.
אור (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
נופיר, תודה לך ^_________^
מוּמוּ (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ועכשיו אור הזכיר לי..
מוּמוּ (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
רציתי, אבל שכחתי מזה^^
no fear (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ביקורת מעולה

אני אוהבת את הרהיטות שלך. יש לך יכולת להניח את האצבע על דברים.
כמו כן, הרגת אותי עם הסוף של הפסקה הלפני אחרונה XD
אור (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה :)
האופה בתלתלים (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
באמת אחלה ביקורת!
אור (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אה
הדגשתי את המילה הראשונה בשבילכן כאילו
אור (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה רבה לשתיכן ^^ ולא יודע. הן תמיד מרגישות לי מבולגנות כאלה.

והנה, בשבילכן ;)
snow fox (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אור אתה מתחיל לעצבן אותי ברצינות. ולעצבן במובן הטוב. אני לא רוצה להיות מגעילה כן, אבל יש לך ביקורות כל כך טובות שאתה לא מעריך. הביקורות שלך טובות, אל תמעיט בערכך. אני צריכה לרשום את זה עוד הרבה פעמים אני מבינה...
ומומו סתם שאלה, לא רצית את הספר הזה כבר לפני זה?
ובאמת כמו שמומו רשמה, איך לא הדגשת את המילה הראשונה?
מוּמוּ (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מה תה רוצה? אחלה ביקורת. נוסף לרשימת הקריאה שלי..
ושכחת להדגיש את המילה הראשונה, כמו שאתה תמיד עושה..





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ