ביקורת ספרותית על בנות ריאד - סקס והעיר הגדולה מאחורי הרעלה מאת ראג'אא אל-סאנע
ספר בסדר

---

ציטוט מאתמול בעבודה,משרד אחד ,מנהל אחד וסגניתו.
היא - "איך יכול להיות שאתה מתעסק עם שטויות ודברים טפלים בזמן שאני עושה כאן את כל העבודה,תתבגר כבר.
הוא - "רץ להדליק סיגריה ויצא מהמשרד מתוסכל".
היא - "קינחה את האף בכמה דמעות והמשיכה למרקר את הרשימה כדי לסיים את העבודה.לבסוף יצאה מהמשרד עם חברה לסיגריה ודמעות.
הוא - חזר למשרד.
אני - מה נסגר אתכם,תירגעו,אתם בטוחים שאתם לא נשואים אחד לשנייה.
הוא - סיפור חיי, עם הנשים בחיי, שמסרסות אותי ללא הפסקה!

(לפני סעודיה,שוויון,שידוכים...משהו קרה לנו פה הנשים בעשורים האחרונים ואני לא צריכה זכוכית מגדלת כדי להבין זאת.)

לפי השיר הנפלא "אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה, אם אין בו פרחים וכינורות דביקים שמנגנים...." .החיזור ,המשחק המוקדם בין גבר לאישה זה משהו שלא יכול להתקיים בסעודיה.אי אפשר להכיר בן/בת זוג לחיים בשתי שניות כשכל הגוף מוסתר ורואים רק את העיניים. על כך הספר מדבר בהרחבה. בנות ריאד הוא ספר על ארבע בחורות סעודיות שמספרות מה באמת קורה מתחת לרעלה בין גברים לנשים.
העובדה שרק "ביום האהבה" גברים מורשים ברחוב להביא סתם כך לנערה שמוצאת חן בעיניהם ורד
וכמובן מוסתרת פתקית עם טלפון מהודק נשמע הזוי.

העובדה שהצעירים "מסבנים" את המערכת על כל שעל רק כדי להציץ בבחורות ולברוח משידוך נשמעת עובדה מצערת ביותר..

נכון, הספר קצת שטוח ועל כך אין ויכוח. אפשר בהחלט לקרוא לו רומן.
אך יש פה משהו נוסף ,משהו פורץ דרך. פורץ גבולות וגדרות בחברה הסעודית. משהו שעדיין הקידמה הפרימטיבית לא ראתה כמותו. אישה, שומו שמיים החליטה להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה בבוטות וגסות ויצרה שיח ציבורי על יחסים שבינו לבינה בצורת מכתבים ששלחה במיילים לקוראים. אט אט היא גרפה מליוני קוראים בכל רחבי העולם ויצרה סוג של תקשורת בכדי לתקן עוולות שהפריעו לה. האינטרנט בסעודיה והטלפונים הניידים הם בעצם הכלים הכי עצמתיים שקיימים לתקשורת בין גבר לאישה.

יש עוד כמה דברים בספר שצריך לתת עליהם את הדעת לטובה או לשלילה , העובדה שהמשפחה היא שקובעת עם מי הגבר יתחתן לפי כמובן ייחוס משפחתי של דורות על גבי דורות..העובדה שגברים בכל גיל לא ממרים את פי האמא. כלומר הרצון האישי מתבטל נוכח הכבוד להורים..{ זה משהו שקצת הלך פה לאיבוד}. כפי שאתם רואים אין איזון,יש שחור או לבן.

ברור לי ששידוך אינו דבר זר גם לנו יהודים אורתודוכסים , ברור לי גם שניצול נשים אינו זר גם לנו כי לעיתים נשים הן משמשות כשפחות...אך הכללים הללו של מעמדות ונישואין עושה עוול לנשים כאילו יש משא ומתן בין סוחר בשוק לבן שק תפוח אדמה. יש לומר שלאורך כל הספר הנשים מאבדות ומוצאות אהבה ובעיקר מנסות להבין איפה החברה הסעודית נתקעה בזמן, ואיך הן יכולות לעזור לעצמן למרות כל הקשיים שהחברה מערימה עליהן...


היה לי מסע מרתק להסתובב בין נשים סעודיות ולו רק בין המילים.
שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על בנות ריאד - סקס והעיר הגדולה מאחורי הרעלה