אני בדרך כלל מתחילה ביקורות עם משפטי חשיבה, נו אתם יודעים "עם עץ נפל ביער ללא איש האם הוא באמת נפל".... אבל הפעם אני ממש לא הולכת לבזבז משפטי חשיבה על הדפים החלקים והלבנים האלו!!!
הספר היה במילה אחת - מבלבל
הספר היה בשניי מילים- מבלבל וסתום
הספר היה בשמונה מילים - מבלבל וסתום . לעולם אני לא יקרא אותו שוב....
טוב שניי הדמויות הראשיות הם סויר וסרינה (כולם קוראים לה רינה , מה שלגמרי לא ברור לי כי סרינה זה שם אירופאי מדהים...)
את הספר היה אפשר פשוט לפרוס לעמוד אחד -
~ רינה וסויר היו מכרים . רינה הייתה מאוהבת בסויר הרבה שנים ופתאם יום אחד הוא שם עליה...
הם יצאו והכל היה נהדר , אבל עכשיו מגיע החלק הקשה... פתאום סויר עוזב ובלי קשר רינה נכנסת להריון.
אחרי שנתיים
רינה: סויר מתי חזרת???
סויר: זה לא משנה מה שמשנה זה שאני לא יעזוב יותר אני אוהב אותך
רינה: גם אני אוהבת אותך סויר , בוא נצא למסע בעולם יחדיו( נשיקה וחיבוק)
זה מה שקרה בספר במהלך 287 עמודים... מעייף ונדוש בטירוף
הסיפור מתחלק ל2 זמנים :
אחד זמן העבר כשרינה וסויר רק התחילו לצאת
ואחד שנתיים לאחר מכן כסויר חוזר
פרק אחד לפני ופרק אחד אחרי... ממש קשה להתרכז , אני לפני או אחרי????
היו כמה משפטים שפשוט רציתי לדפוק את הראש בקיר ( סליחה על הביטוי)
~התכווצתי כשהאגרוף התאחד עם הלחי של סויר, והרגשתי חומצה עולה אל גרוני כשהוא נרתע לאחור ושילח את מפרקי אצבעותיו על פיו של הטיפוס השני. הוא יודע ללכת מכות~
איזה קטע גם אני הרגשתי חומצה בגרון שלי בדיוק כשקראתי את המשפט הזה.
!!! שאלה לדמות של רינה!!!! תגידי מה את חושבת שהוא בחורה שלא יודעת ללתת אגרוף טוב, זה די מעליב כי אפילו אני יודעת להרביץ טוב אז מה הדיבורים האלה??? סויר כאילו לוקח סמים שותה תמיד אלכוהול והולך למסיבות עד הבוקר את באמת חושבת שהוא לא יודע איך לתת אגרוף?????
טוב אני התחלתי להיות ממש עצבנית בעקבות הביקורת...
אני ממש אבל ממש לא ממליצה על הספר. הוא פשוט בזבוז זמן מוחלט ונתתי לביקורת 2 כוכבים כי אני חייבת לתת משהו לפחות על זה שהסופרת כתבה את הספר.
















