ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 בדצמבר, 2015
ע"י קורא כמעט הכול
ע"י קורא כמעט הכול
מסכן גרגור, תמיד שהוא חושב שהוא גמר עם עולמטה צצה לה נבואה נוספת או כדברי הסנדק: "just when i thought i was out... they pull me back in". מגפה משתוללת בעולמטה, כל בעלי הדם החם בסכנה.. הנבואה של לורד סנדביץ' מדברת על מציאת תרופה למחלה על ידי הלוחם ומשלחת משולבת. בקיצור הוא נקרא לדגל שוב.
הנבואה מזכירה את נעלולה גם, אבל אמא של גרור לא מסכימה, אז היא מצטרפת גם, קצת מביך את גרגור שם למטה הוא הלוחם- גיבור בעוד שבעניי אמו הוא ילד בין אחד עשרה. בקיצור הוא חושש מפדיחות.
מסתבר שבעולמטה יש גם גונג'ל ולשם מועדות פניהם. המסע שלהם מתיש ומיאש ובסופו.... טוב ברור שלא אגלה לכם.
הפעם הבן שאתו אני קורא כבר רץ קדימה במספר ערבים בהם לא הייתי זמין, כך שכשהוא סיים את הספר לפני לא היה לי עוד את האמתלה לקרוא את הספר יחד איתו.. ובכל זאת לא חשבתי לרגע לוותר על המשך העלילה.
הבכור שקרא מיד אחרי אחיו, אמר לי שלדעתו הספר לא טוב. הצעתי לא לכתוב ביקורת בסימניה...
כתבתי את הביקורת לפני השיחה עם הבכור כדי לחוות את דעתי הבילתי משוחדת: אני נהניתי.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Mira
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
דווקא נחמד לקרוא ספרים שהם אחרת שלא צריך הרבה עמ"נ להבין לנפשם.
טוב לדעת שיצא השלישי. וקורא כמעט הכל לטעמי אל תתנצל תקרא גם ספרי נוער הם מעולים. אני קוראת בלי תרוצים הם כייפים. |
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אין ספק שילדותי, אפילו מידיי
אבל לאחר שיחה עם הבכור הבנתי משהו: המורכבות הקטנה, המזימה הקטנטונת, הקונספירציה, זה מה שהרס לו את הספר, אז אני חושב שאני מבין למה הסופרים שמכוונים לקהל שדומה לו נמנעים ממורכבות מעניינת.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
בעיניי הספרים האלה ילדותיים מדי, ומעאפנים משהו. משחקי הרעב עוד איכשהו, אבל ספרי ילדים זה כבר מחוץ לספקטרום.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
