בגיל 40+, כמו וירוס סלקטיבי, נופל דבר. זה מפרק את החבילה, זו נפרדת ואלה מתגרשים.
ישנם זוגות שלא הופתעתי, אחרים שהזדעזעתי לשמוע. הבנתי שזה יכול לקרות לכל אחד.
ובכל זאת לא ברור לי הקושי הגדול לשמור את המכנסיים סגורות, ידיים בכיסים ופה בדום שתיקה.
חיפוש אחר חידוש וריגוש, כנראה.
ברקן עלתה על הגל הזה וכתבה על חולה אחת בוירוס הזה, יערה כוכבי.
יערה כוכבי, סקסית בשלה ועסיסית, פוצחת ברומן מחוץ לנישואין עם דן דן, הצעיר, השומר בכניסה לבית הספר של הבן שלה.
סליחה, אבל זה דיי פתטי. מספיקה קפיצה לבית הספר הסמוך על מנת לרסק את הפנטזיה הזו לרסיסים (ושיסלחו לי כל שומרי בתי הספר באשר הם, שעושים עבודתם נאמנה בכל יום לשמור על הגוזלים שלנו).
אני מודה שלא סיימתי את הספר, למעט הוירוס הסלקטיבי יש לברקן עוד מחלה ששיבשה את כושר הביטוי שלה.
לא ברור לי באיזה מודל כתיבה השתמשה ברקן.
חלק מהתסמינים כוללים דיבור על עצמך בגוף שלישי (ולא בצורה עקבית, תודה לאל), עלילה שמדלגת מפה לשם עם המון רווחים או פחות מדי מרווח, סקס לא סקסי כלל ועיקר.
כל כבוד ברקן, באמת, על היוזמה לכתוב פנטזית ארוטית רק חבל שהיא נגועה במחלות.
למזלי, אלו לא מחלות מדבקות ואפשר, אם נשים את הספר בצד, לשכוח מכל הקישקוש הזה.

















