ביקורת ספרותית על המועמדת - המועמדת #1 מאת קיארה קאס

---

-אזהרת ספויילרים-
אוקי. אתחיל בזה שהספר הזה הוא כל כך חיקוי של משחקי הרעב. ושל מלא ספרים אחרים. כלומר, היי! אני רוצה לכתוב ספר!אבל אוי, אין לי רעיון ,אז אני יודעת! אני אעתיק את העלילה והדמויות של הספרים האהובים עלי ואשנה את השמות!
אני מתכוונת, מעמדות?! וואו זה כל כך לא דומה למחוזות במשחקי הרעב! ולכל מחוז, אני מתכוונת פלג (*אהמ*מפוצלים*), כלומר, מעמד, יש תחום שהוא טוב בו. באמת?!
והמראיין הידוע והאהוב, גאווריל- זה פשוט סיזר פליקרמן ששינו לו את השם.
אני אחסוך את כל שאר האיזכורים, בלשון המעטה, לספרים אחרים ואגע בנושא אחר שהפריע לי- השמות. אני יודעת שצריך להיות מקוריים עם השמות בספרים אבל ברצינות, אמריקה? אספן? מקסון (לא, רגע, השם הזה סתם פאתטי בצורה מצחיקה, אבל אגיע לנושא הזה אחר כך)?
לא ף א ח ד לא קוראים ככה.

ועכשיו לדמויות עצמן-
אספן- אוקי, שנתיים אתה אוהב את אמריקה, והיא אוהבת אותך, וחודשים אתם מתכוננים להתחתן, אבל פתאום אתה זורק אותה. בתירוץ דפוק. אתה יודע שגם היא יכולה לפרנס אותך, ושזה בסדר מצידה לעבוד קשה ולהיות רעבה, כי העיקר שהיא איתך ושאתם ביחד, אבל פתאום אתה מחליט שזה לא בסדר ושאתה לא טוב מספיק בשבילה ואתה זורק אותה? זה הפיתרון שלך? לדעתי אם הוא באמת היה אוהב אותה הוא היה מוצא דרך אחרת.
ואיך הוא בדיוק חושב להשיג את אמריקה חזרה, אחרי שהגיע לארמון כשומר? הוא גוזר עליה גזר דין מוות אם יתפסו אותם! והוא מונע ממנה להתחתן עם הנסיך ולקבל "את החיים שלהם היא ראויה" ! והוא זה שהתעקש שהיא תרשם וזרק אותה כדי לא לפגוע באיכות חייה! לא אמין. מתרץ עלוב. אין לי כוח למשולש האהבה הזה עם מקסון. הלוואי שאספן יעשה משהו נוראי וילך לכלא לשארית חייו ויעוף מהסיפור! אידיוט.

אמריקה- לא בוכה מספיק. הסופרת ניסתה לעשות אותה חזקה, אבל באמת, היא יצאה עם אספן שנתיים וממש אהבה אותו, וכאב לה להיות בלעדיו והיא הייתה צריכה הסחות דעת כדי שלא תשתגע מלא להיות איתו, ואז הוא זורק והיא מזילה כמה דמעות בבית העץ, ואז במשך שבוע היא טיפה עצובה אבל לא קורה איתה משהו מיוחד, היא מגיעה לארמון, בוכה קצת בחדר שלה ובגן (אולי עוד פעם אחת שלא זכרתי) וזהו. ז ה ו. כל שאר הפעמים שהיא בכתתה היו אחרי שאספן הגיע, והיא הייתה נסערת ועצובה והתנהגה כמו מטומטמת. פשוט לא אמין. שתיראה קצת מדוכאת. היא כמעט התחתנה עם הבחור.
והיא עוד רוצה להתרחק מהבית מ"שיברון ליבה". חוץ מזה שההיתנהגות שלה לא השתנתה בכלל מאז פרידתם, ממה היא הסיקה שהוא עם בחורה אחרת? מזה שהוא שם את היד שלו על המותניים שלה שנייה. היא סתומה או משהו? מילא ראית אותו מחבק מישהי, לדקה, אבל שם את היד על המותן של מישהי לשניה?!
וכמובן שהיא התאהבה בנסיך. וכמובן שהנסיך התאהב בה. לא מעניין. האישיות של הנסיך היא בדיוק כמו של מלא דמויות אחרות. ואמריקה סתם נודניקית. אין לי כוח לכל הנחמדות שלה כלפי המשרתות. למה אף פעם הדמות הראשית היא כמו סלסט?
לא לדבר על זה שכמו מטומטמת היא מתנשקת עם אספן כל הזמן, אין לה כבוד עצמי? ואיך זה שאף אחד לא גילה על זה איכשהו (טוב, לא גילו שהם נפגשים בסתר בלילה ומפרים את שעת העוצר במשך שנתיים אז למה יכולתי לצפות) ?

מקסון- באמת? מקסון? זה השם הכי מקורי שמצאת לנסיך? חוץ מהעובדה שהשם הזה כל כך מגוכך הוא גם לא ממש מקורי. כל הנסיכים נקראים שמות מהסוג הזה. עוד פרט שממש עיצבן אותי זה שגם לנסיך, למלך, למאבטח ועוד מלא אנשים בארמון השם שלהם נגמר ב-סון. ממש מעצבן. כל הזמן התבלבלתי בין כולם. השמות הלא קליטים של הדמויות לא עזרו בזה. מי זוכר איך קוראים למלך? או למלכה? קשה לבטא את השמות האלו.
עוד דבר- למקסון אין חברים? ההורים שלו סוגרים אותו בארמון כל הזמן כמו בfrozen? מה הוא עשה בזמנו הפנוי כשהיה קטן, לפני שהיה צריך ללכת לכל ישיבות המלכות? הסתכל על תמונות? בהה בתקרה? וגם עכשיו, למקסון אין איזה חבר טוב כמו לכל שאר הנסיכים מהסרטים (אם מעתיקים כבר אז ללכת עד הסוף) ? מה הוא עושה בזמנו הפנוי, חוץ מישיבות צבאיות ובילוי עם נשים? אין לו בכלל תחביבים?


אבל חוץ מזה, הספר דווקא חביב. כי אל לנו לשכוח שאנו אוהבים את הספרים שמהם קיארה קאס העתיקה (על אף הכתיבה הגרועה). הוא קליל ולמי שלא אכפת מדז'ווים רציניים יכול לקרוא את הספר ואפילו להנות ממנו. לא פעם מצאתי את עצמי מחייכת או צוחקת ממשפט שקראתי.
אז חושבת לשקול לקרוא את הספר השני. לקחת מהספריה כמובן. רק בשביל לראות כמה רחוק קיארה תלך עם המשולש אהבה המעצבן. ולו רק כדי לצחוק ולגחך מהפאתטיות שבחלקים מסויימים.

» ביקורות נוספות של זלינה
» ביקורות נוספות על המועמדת - המועמדת #1