ספר מעולה מושלם מהמהם אין חייבת ~אזהרת ספויילרים~ קודם כל אני חייבת להגיד שממש הפתיעה אותי שלא רואים תספר מהנקודת מבט של שש אלא מנקודת המבט של ג'ון\ארבע ושל מרינה\שבע וכחה זה גם בשאר הספרים אף פעם לא כותבים תספר מהנקודת מהבט של זה שהספר נקרא על שמו חוץ מי באני מספר ארבע ספר ממש מפתיעה מרגש וסוחף אהבתי את זה שש מנשקת את סם ואז את ג'ון זה כאילו וואט דפאק תחליטי את מי את אוהבת ואיך היא לוקחת את המילים של ג'ון נגדו ''כמו שאתה אוהב אותי ואת שרה אני אוהבת אותך ואת סם'' יש בספר כל כך ארבה מתח וקרבות אם המוגדיראנים והממשלה (מי שלא יודע בסוף אני מספר ארבע מאשימים בכל הריסתו של בית הספר של ג'ון את ג'ון והנרי למרות שתכלס המגדוריאנים אשמים ברוב הבלאגן) מגלים מה קרה לאבא של סם שש מספרת איך המוגדיאנים תפסו אותה ותספאן שלה ואיך גם הרגו אותה (תספאן שלה כמובן)וכמובן המוות של אדרנלינה (הספאן של מספר 7\מרינה) המוות של הקטור (ח הידיד שלמספר 7) ועוד ארבה דברים מעניינים שווה לקרוא












