ביקורת ספרותית על בבקשה תשגיחי על אמא מאת קיונג סוק שין
ספר טוב

---

ספר זיכרונות. ככה מצאתי לנכון שצריך לתאר את הספר, אם מחפשים את המילים לתאר אותו בקצרה.
לא חשבתי שזה מה שיהיה וקצת הופתעתי. ציפיתי למשהו אחר, מעין עלילת דרמה בעלת אופי של ספר מתח. זה לא מה שהיה. לא, הספר הזה, הוא ממש ספר זיכרונות. הזיכרונות מציפים אותו ומניעים את העלילה, שבלי הזיכרונות היא קצרה להפליא, עד לא קיימת. כלומר מלבד האירועים המתרחשים בעבר, לא קורה הרבה. אבל זאת כנראה לא המטרה. הכוונה, לפחות כך נראה, הייתה ללמד שיעור חשוב ולהעביר מסר - אל תיקחו את אימא שלכם כמובן מאליו! גם לאימא שלכם יש רגשות וחלומות, וגם לה הייתה ילדות ונעורים וחיים לפני שנולדתם וגם לאחר מכן. מסר מרגש, כן, הזיכרונות שמעלות הדמויות בספר שמתחברות כולן למעין אוטוביוגרפיה של דמות אימהית אחת, מדגישות את השיעור הזה יפה יפה. למעשה ככל שעוד ועוד דמויות מבכות על היחס שלהן כלפי הדמות הזאת, כך למד הקורא (גם אם לא שם לב) לא לקחת כמובן מאליו כל אדם בחייו שדואג לו, גורם לו אושר ונחת, כל אדם בחייו שהופך את חייו לקלים וחמים יותר.
בכל זאת, זה הוא ספר של זיכרונות. זיכרונות מעניינים ומרתקים, כן, אבל רק זיכרונות, שהעלילה קופצת ביניהם, מדלגת לה בין העבר וההווה. לא יודעת, אולי זה רק אני, היה חסר לי קצת עלילה. בנוסף, לא ממש חיבבתי את הסוף, שחשבתי שראוי שיהיה סוף שמהווה סגירת מעגל (אם קראתם אתם מבינים למה אני מתכוונת, נכון?).
על אף החסרונות הללו (ספרתי רק שניים, לא הרבה), נהניתי. אהבתי במיוחד את התחושה שאני נכנסת לעולם שאיני מכירה, ואני אוהבת במיוחד סיפורים שעושים את זה. אני ממליצה לקרוא, בשביל ההנאה ו/או ההתרגשות והמסר, כדאי לנסות, זה ספר מרתק.

» ביקורות נוספות של טולה
» ביקורות נוספות על בבקשה תשגיחי על אמא