הביקורת נכתבה ביום חמישי, 8 במרץ, 2012
ע"י חיה
ע"י חיה
"בבקשה תשגיחי על אמא"
קיונג סוק שין
ספר מרגש, המקלף בכל פרק שכבה מדמותה של הגיבורה עד שלבסוף מתגלה לקורא דמות אמא מיוחדת. הספר פותח בהעלמותה הפתאומית של אמא קוריאנית מבוגרת בשם פארק סו ניו , שהולכת לאבוד בתחנת רכבת מרכזית ולא משאירה עקבות. כל העלמות פתאומית מחיינו של דמות שהייתה תמיד ברקע כדבר קבוע המובן מאליו כמו חלק מגופנו שדווקא אי תפקודם או כריתתם הפתאומית מעניקה להם מעמד חשוב עבורנו , חסר שנוצר בתוך חלל עמוק של רגשות חרטה והחמצה.
הסופרת קיונג סוק שין משתמשת בכל אחד מבני המשפחה כל אחד מנקודת ראותו המספר בגוף שני על דמותה של האם. בתחילה נראה לקורא כאילו מדובר באשה סנילית, פרימיטיבית שלא יודעת קרוא וכתוב כפי שתיארה אותה בתה צ'י הון, הבת מסתבר נהגה לדבר אל האם בכעס ולהתחצף אליה היא לא העריכה אותה ולא שיתפה אותה בכל המתרחש בחייה כלומר אנו בוחנים את האם הנעדרת דרך עיני הבת שאין בהם הרבה רגש.
דרך עיניו של הבן אנו מגלים את האמא הדואגת המקריבה את כל כוחה למען טובת בנה .
דרך עיניו של הבעל אנו מגלים נערה צעירה ונאה עם חלומות ותקוות הנתקלים בבעל בוגדני אדיש ומזלזל. היא שכל חייה הוקדשו למען הבא לו נוחיות למרות שהוא תמיד הלך לפניה והיא בנאמנות וללא התמרמרות הלכה תמיד רק מאחוריו. שעבדה בכל עבודות השדה ללא עזרה ובבית בישלה ותפרה והביאה פרנסה לביתה. היא לא זכתה מעולם למילה טובה ליטוף או נשיקה מצד בעלה המפונק שלו עבדה בנאמנות על אף שמעולם לא שאל לשלומה גם כשהייתה לאחר ניתוח שד או הפלה עבורו היא תמיד הייתה אשה של רקע
ורק היום נפקחות באיחור עיניו דווקא כשהיא נעלמה ודווקא בחסרונה הוא מבין את גודל האובדן ויודע עד כמה היא הייתה יקרה
סיפורו של הבעל מגלה עבור הקורא רעייה נאמנה ואם נפלאה שכולה מלאת רוך ועדינות שידיה תמיד עסוקות בעבודה בבית ובשדה שכל האנשים סביב אוהבים אותה חוץ מבעלה
הבוגדני , זו אשה בעלת רוחב לב שתורמת למען אנשים נזקקים וחולים.
הבת הרביעית היא התגלמות האושר והשמחה שהיו בחייה של האשה לה היא העניקה את כל הדברים היפים ובזכותה של הבת יש לאם הרבה זיכרונות טובים היא מדברת מגרונה של בתה האהובה כציפור וכרוח וספרת לנו את קורותיה בשלווה מוזרה.
בסופו של הספר מבקרת הבת צ'י הון בכנסייה ושם מול פסל האם הקדושה האוחזת בצער וחמלה בבנה המומת היא מבקשת "בבקשה תשגיחי על אמא" והקורא מבין שסופרת מתיחסת לאם כאם הנצחית המשקפת בדמותה נערה חולמנית , אם מסורה ורעיה נאמנה העטופים ברוח של קדושה.
דמותה של האמא היא סמל לנתינה תוך אהבה ומסירות המוכנה לכל קורבן זו שרשרת אהבה העוברת בין הדורות ורוחה בלתי משתנה.
חיה הלר
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
תארת את דמות האמא
אחד לאחד ,נתינה אמיתית היא כשלא רוצים לקבל כלום בתמורה,יפה כתבת!
|
|
טואית
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
הביקורת שלך עוררה בי רצון לקרוא שוב
אהבתי כיצד הצגת את הסיפור כקילוף קליפה אחר קליפה מדמותה ואישיותה של האם. חידדת בשבילי את מהות היחסים עם כל אחד מבני המשפחה. תארת נפלא את התחושה בסוף הסיפור. ביקורת מעולה!
|
|
חלבי
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
זכות היא להגיב
אין לי ספק שהספר מעניין אך הבקורת שלך מעידה שאת אהבת את הסיפור שכה השפיע על אופן וטיב הבקורת
אם היית נבחנת על ספר זה לבטח היית מקבלת ציון גבוה |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת