באופן ברור גלבוע השתמשה לכתיבת הספר הזה במתכון. אבל מתכון, אפילו טוב, הוא לא ערובה להצלחה.
הספר מחולק לשני חלקים. הראשון מציאותי יותר, רומנטי יותר. השני בדיוני יותר, ופחות מעניין בעיני.
לדעתי הספר קליל וחמוד מאוד, לפחות החלק הרומנטי בו.
בתוך אותו מתכון, אמריקאי בעיקרו, היה לי קצת מוזר/משעשע לקרוא שמות ישראלים, ותיאור של נופי הגליל.
כאילו זה לא מתאים. ובכל זאת זה זרם עד שחוצנים נכסנו חזק לעלילה ומסלט ישראלי קליל הפך לבדיוני וקצת הזוי.
יישר כח לגלבוע על האומץ לכתוב בג'אנר הזה, שאין בו הרבה סופרים ישראלים.
המתכון, כאמור הוציא ספר חמוד מאוד, לצערי, לא יותר.















