גילוי נאות: לאחר שהגעתי לכשליש הספר הזה ראיתי בחנות את "אהובת המוות", החדש של בוריס אקונין, ומייד שמתי אותו על המדף שלי (אל תדאגו, שילמתי עליו לפני כן). מסתבר שאראסט פטרוביץ פנדורין הוא ממש לא בחור סבלני, וכנראה גם די קנאי. הוא כל הזמן רקע ברגליו וצרח עליי מן המדף לסיים את כל ענייני האחרים ולהתפנות אליו בלבד. אז אולי (רק אולי) חוסר הסבלנות שלי אל הספר הזה היה בגלל זה. אבל לא רק.

אלן בלייר מנסה להיות ברטי ווסטר. ג'ונתן איימס מנסה להיות פ.ג. וודהאוס, אבל לא כל כך מצליח לו. במקום שההומור של וודהאוס מצחיק בלי שום מאמץ, הספר של איימס כל כך מתאמץ להיות שנון, שזה פשוט מעייף.

זה לא שזה בכלל לא מצחיק, אבל פחות ממה שזה היה אמור להיות, אם מאמינים לקומפלימנטים על העטיפה הקדמית ("מצחיק בטירוף" - הניו יורק טיימס) ועל העטיפה האחורית ("מצחיק בטירוף" - טיים אאוט ניו יורק, "מצחיק בטירוף" - קירקוס ריוויו, ו-ניחשתם נכון: "מצחיק בטירוף" - סלייט).

בקיצור, הספר מתאים לחולות הלבנים עם שייק אננס בתאילנד, או לחולות זרועי בדלי הסיגריות עם בירה באילת. ספר חופשה קליל קלאסי. לא מעבר לכך.

מהנה, משעשע , ומאוד חווייתי נורא נהנתי
מהקריאה ובאופן אישי גם מאוד התחברתי
מזכיר לי מעט את הסדרה המצויירת של נטפליקס
BOJACK HORSEMAN רק בגרסה שונה

הגעתי עד עמוד 50 ולא צחקתי וכן העלילה לא הייתה משהו.אחד הדברים שלמדתי מאז שהגעתי
לסימניה הוא:שפשוט לא חייבים להיות בקשר אני והספר אנחנו יכולים לומר שלום יפה ולהיפרד
NO HARd FEELING
גם לא נשמע לי קומי במיוחד להחזיק משרת..אבל לכאלה שחוש ההומור הספציפי מתאים להם אז בהצלחה!

ספר קצת מצחיק וקצת משוגע - אלן בלייר, סופר אמריקאי יהודי בן 30, פרסם ספר ראשון לפני שבע שנים ומאז הוא תקוע ומתקשה לכתוב את ספרו השני. אלן שאיבד את הוריו לפני שנים, גר בתקופה האחרונה בבית דודתו ודודו בניו ג'רזי, משתדל להמנע מלהפגש עם הדוד בבית, ונעזר במשרתו האישי ג'יבס.
אלן יוצא מבית הדודים לשרון ספרינגס ניו יורק, מקבל הודעה שהתקבל למס' שבועות לכפר אומנים סגור בסרטוגה ספרינגס היו יורק. הוא משנה את תכניותיו, מגיע לכפר האומנים במטרה להתקדם ולסיים את ספרו, אבל האירועים שמתרחשים לו שונים מאד מהמתוכנן.
ספר בינוני שלא באמת מתרומם ולטעמי ממש לא מממש את מה שמבטיחים הכיתובים בשער הספר ועל גבו.

בעקבות הביקורות של קודמי אני אתחיל בגילוי קטן.
יש לי מנהג בזמן האחרון לא לקרוא את תיאור הספר מהכריכה .
זהו ! , החלטתי שאני מעדיף להיות מופתע לבוא לספר נקי וללא ציפייה.
את ההומור של ג'ונתן איימס אני כבר מכיר מסדרת הטלוויזיה שלפי דעתי היא נפלאה "משועמם למוות ".
וגם הספר הזה בעייני קליל וכיף לקריאה . גמעתי אותו בשקיקה ובכזאת מהירות שנשארתי צמא לעוד .
למרות זאת הרגשתי שעשיתי טעות שקראתי אותו מתורגם והייתי מעדיף את שפת המקור.
מקווה לקרוא בקרוב עוד ספרים של מר אימס והפעם באנגלית.

חרטום מטוסי נכנס בגוף מטוסו בעוצמה לא קטנה, האוויר נפלט ממנו, ואז נשאב פנימה בחריפות... כמו כן חדרה הישר אל נחיריי עננת טלק התינוקות שנפלטה מגופו, כמו רעל הנפלט מגופה של קרפדה הנרמסת באמזונס. קרוב המשפחה אם מבינים אהב לפדר את עצמו בנדיבות בטלק התינוקות של ג'ונסון אנד ג'ונסון אחרי המקלחת ואני כבר הספקתי לפתח אלרגיה קלה לריח, אתם יכולים לתאר כמה הרסני זה עבורי לקבל מנה מהאבקה הזו...
זהו רק אחד מסדרת המפגשים המצערים בין אלן בלייר לדודו איתו הוא גר, בעל מבטי סלידה שנלקחו מעולם הרכיכות הימיות. אלן בלייר הוא סופר המנסה לכתוב רומן שיהפוך לרב מכר ובבית דודיו כל שגרת יומו מתוכננת כך שלא יהי לו שום מפגש עם דודו. ולכן הוא נוסע לכפר אמנים קטן שאמור לטפח את כשרונו הספרותי ומשם הסיפור רק מקבל תפניות מפתיעות....
הספר כתוב בכישרון רב, והוא מצחיק בטירוף. אחד הדברים שאהבתי הוא הוא הבדיחות על היהודים ואורח חייהם- על המאכלים, התפילות וכלוי. הכל בטוב טעם ותיאורים מורחים. הספר מומלץ בחום לכל מי שאוהב לצחוק.

לקחתי מהספריה וקראתי חלקית. קליל מאוד, ו...רדוד כמו שלולית. פה ושם צחקתי קצת אבל הספר עייף אותי.
ממליץ אותו לנסיעה ארוכה באוטובוס או משהו בסגנון.

הוא מנסה להיות פי ג'י וודהאוס וזה לא מצליח לו. נו באמת, לקרוא לדמות של משרת ג'יבס. כמה מקורי... לא

ספר שאמור להצחיק אבל הוא לא עשה לי את זה ונטשתי אותו.