הסימפוניה הגמורהאאוגוסטו מונטרוסו1מדובר באוסף של סיפורים וצר לי אבל כנראה שהם מתחכמים מדי. אחד הסיפורים הכי מפורסמים שלו הוא : "וכשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם." יכול להיות שיש פה משפט מבריק, אבל מבחינתי זה לא סיפור ונראה לי נסיון לבדוק את גבולות הטמטום של הקוראים.
מי הרג את פאלומינו מולרומַריוֹ וַרגַס יוֹסָה9מריו ורגס יוסה! אין כמוך! שוב הצלחת לסחוף אותי! אני כבר מקנאה בכל הקוראים שהספר הזה מחכה להם. זהו סיפור משטרתי, בחור נרצח באכזריות והספר מספר על החקירה המשטרתית בתוך המורכבות הפוליטית והחברתית של פרו. חוסר האמון של האנשים במשטרה שזור לאורך כל הספר ולכן גם כשפותרים את התעלומה אף אחד לא יוצא נשכר מכך ...חוץ מהקורא!
ארוחת הערבהרמן קוך8הספר ארוחת הערב הוא ספר מעולה. מכאן , אני ממליצה רק למי שכבר קרא להמשיך לקרוא. המספר הלא אובייקטיבי מכניס אותך לסיפור וגורם לך להזדהות , הוא משכיל , דואג למשפחתו, ההתנהגות של אחיו "שקופה" בעיניו - הוא מבין את המניעים והצביעות והסופר מוליך אותנו שולל - אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי מוסרי ומי לא... גם הזוועה נחשפת לאט לאט, בהתחלה נראה שמדובר בתקרית חד פעמית ללא נפגעים של נערים ש"נקלעו" לסיטואציה. בהתחלה הרגשתי ש"גם אני הייתי מסתירה ומעלימה עין מהתנהגות שלילית כדי לשמר את האושר" אבל איפה הגבול ? הסופר בוחן את הגבול - כל פרק חושף עוד מידע וכמה שזה יישמע מזעזע, אני לא יודעת איפה הגבול שלי. כצופה מהצד , יותר קל ובכל זאת – האם היינו מסגירים ילד שלנו? - כנראה שלא...אם לא אנחנו מי יגן על הילדים שלנו. הדבר היחיד שהפריע לי הוא שהרגשתי שהסופר לא הלך עד הסוף...המחלה ,לטעמי , היתה מיותרת ופגעה בביקורתיות של הספר כלפי החברה המערבית. טוב שלפחות נשארו האמהות ללא תירוץ....
המבצר הלבןאורהאן פאמוק4ספר לא משהו...לא קראתי ספרים אחרים של הסופר זוכה פרס הנובל , אבל אני מניחה ומקווה שספרים אחרים שלו יותר טובים.
מוכר האתמוליםז'וזה אדוארדו אגואלוזה6תמיד אחרי שאני מסיימת לקרוא אני קוראת את הביקורות על הספר שסיימתי בסימניה. התאור "מפוזר" חזר על עצמו גם בביקורות הטובות יותר וגם בפחות טובות. ואני חייבת להסכים. העלילה מפוזרת , הפרקים מאוד קצרים , לעיתים נראים לא ממצים אבל לדעתי – כמו שסיכם רמי סערי באחרית דבר על ספר – על כל מילה ומילה היתה מחשבה מעמיקה. הסופר מצליח להעביר את תחושת החלום בעלילה שמתרחשת במציאות ודווקא רוב האינפורציה ה"אמיתית" מתקבלת דרך החלומות . הספר מספר על אדם שבונה ומוכר לך ביוגרפיה שתעזור לך להצליח בעתיד. האנשים המפוקפקים ברובם שמשלמים על שרותיו מעמידים אותו במצב לא נעים כשהם פועלים על סמך העבר הבדוי. השממית, שמתגוררת בבית והיא גלגול של סופר , משתתפת בעלילה בעיקר דרך החלומות. כמה מן הקטעים, חזרתי וקראתי שוב, דרך המחשבה של הסופר הפליאה אותי.
סמוראי בוגיפיטר טאסקר6ספר המשך ל"נשיקת הבודהה" -תעלומה חדשה שמגיעה לבלש היפאני. למרות שיש תעלומה, בלש והמון אקשן , לא מדובר על ספר מתח בכלל. העלילה היא שולית , יש כאן את החוויה של מפגש עם הדמויות המיוחדות כל כך שפיטר טאסקר מכיר לנו. כמו בספר הקודם הוא חושף פנים שונות של יפן. הוא מגלה לנו את התנגשות התרבויות שחווה יפן עקב הגלובליזציה מצד אחד והתרבות השמרנית מצד שני. הכיף הוא שזה נעשה בלי שנרגיש, "על הדרך" .... ספר ממש מומלץ!!
אמנות ההקשבה לפעימות הלביאן-פיליפ סנדקר6איך זה יכול להיות שהספר הזה מקבל בסימניה 4 כוכבים ?איך הוא מומלץ בסטימצקי ? בתור סיפור חיים הוא לא אמין ובתור אגדה או משל הוא לא משיג את המטרה. כל דמות ודמות יותר מעצבנת מהשניה. אם הכוונה של הסופר היתה ללמד קצת על פילוסופית החיים הבורמזית אז הוא פספס ובגדול!! מצד אחד בשביל לרצות דוד רחוק אפשר לוותר על להיות עם אהבת חייך ומצד שני כדי להגשים את החלום שלך מותר לך לזרוק את המשפחה שלך.... לא הבנתי מה הוא רוצה!
בלעדיהאנטוניו מוניוס מולינה11במקרה של ספר הזה אני חוששת שיהיו ספוילרים.... אני כבר עמוק בקריאת ספר אחר ועדיין המחשבות שלי נודדות לספר "בלעדיה". מה תפס אותי כל כך חזק? חשבתי על זה הרבה השבוע , וכנראה שהתשובה היא ההזדהות. אני אסביר בסיפור אמיתי: אצלנו בעבודה התחילו בימי חמישי למכור פרחים. בשבוע הראשון שזה קרה עמית לעבודה, הנשוי מעל 20 שנה, קנה לאישתו זר פרחים. כשהוא הגיע ביום ראשון הוא סיפר שכל הסוף שבוע סבל קשות כי אישתו היתה משוכנעת שמשהו קרה כי "הוא לא היה קונה לה פרחים ככה סתם, זה לא הוא". ככה , אני מניחה שמרגיש כל אחד שנמצא במערכת יחסים ארוכה : שיש איזשהי חלוקת תפקידים שידועה מראש: אני יושבת לקרוא ספר והוא ממשיך לעבוד, אני אופטימית והוא פסימי וכו' מה יקרה אם משהו יטרוף את הקלפים, לאו דווקא לרעתנו, כמו בסיפור שלעיל? בספר הזה אישתו של הגיבור, אשר התחתנה איתו בשפל של חייה , כאשר יש ברירות בידיה , היא מקבלת החלטה , מתוך עמדה של כח, להישאר איתו וזה משנה את כל התנהגותה כלפיו. מה זה עושה לו? הוא מרגיש שהוא חי בלעדיה...
המתנקש העיוורמרגרט אטווד17ספר ראשון של הסופרת שאני קוראת והופתעתי. לקחתי אותו אך ורק כי ראיתי שזכה בפרס בוקר . מבחינתי שם הספר, הכריכה שלו עם הבחורה והתאור בגב הספר הזכירו לי רומן רומנטי שגם אחרי שקניתי את הספר לא יכלתי להביא את עצמי לקרוא אותו. כנראה גם שהכי טוב לספר זה להגיע אליו בציפיות נמוכות. הספר הוא כמו פאזל, יש לך את התמונה על הקופסא, אתה יודע שזה מה שצריך לצאת לך בסוף ויש לך המוני חלקים ועכשיו צריך למקם כל חלק במקומו, בסבלנות, כדי שתוכל לקבל באמת את כל התמונה. בכל שלב אתה רואה את ההתקדמות. כשהתמונה היא חלקית, אתה כבר יודע גם לחפש את החלק החסר. בדימיונך אתה יודע כבר איך החלק הזה נראה, ויודע לגלות אותו בערמת החלקים שעדיין לא ממוקמים. לכתוב ספר בצורה כזו זה גאוני. קניתי השבוע עוד שני ספרים של הסופרת ואני מצפה להם.
הטמפלר האחרוןריימונד חורי7הספר הזה עשיר, מעניין, ואפילו ציורי, אבל באמת..הלוואי שמתישהו מישהו ירים את הכפפה ויפסיק עם הספרים הויקיפדיים האלה, לא יכול להיות שכל ספר מתח הופך להיות לאחרונה מפוצץ בעובדות סתומות של סטודנטים לתואר ראשון באומנות, זה פשוט ממלא דפים, מה קרה? אין יותר סיפרי ביוגרפיה והיסטוריה? לא יכול להיות שכל ספר מאז צופן דה וינצ'י שאפילו מתקרב לז'אנר הזה הופך להיות תכנית פופולארית של ערוץ 8. בסדר, זה מעניין, זה הופך את התוכן ואת המידע לקרוב יותר, וזה אפילו, ובאמת אני הולך להצטער שאני אומר את זה, זה אפילו מעשיר את הידע, אבל באמת, זה לא יכול להיות גוף העלילה, חברים, מתישהו ניעלם מהעולם זה ונשאיר מאחורינו ספרים שהם כולם FOOT NOTES , חבל, אפשר להעביר תקופה היסטורית בעלילה בלי לזרוק ערכים לקסיקוניים, זה פשוט לפחד מציוריות ותיאור.
הטמפלר האחרוןריימונד חורי7לכל חובבי הרומנים ההיסטוריים - סאגה אדירה המחברת את קורות הטמפלרים האחרונים שנסו מפני המוסלמים השוטפים את מרחבי ארץ הקודש לקראת סוף המאה ה -13 אל ניו יורק של ימינו אנו. חיבור נפלא ועוצר נשימה הנכתב בקצב של דהירת סוסי האבירים ומביא את הקורא לידי הנאה מרובה. כתוב מאד קולח מאד זורם ומרתק. מומלץ ביותר.
הטמפלר האחרוןריימונד חורי4ספר מצויין. קולח, מעניין. מזכיר את צופן דה וינצ'י של דן בראון. נמשכתי לקרוא אותו משתי סיבות: 1. הנושא של הטמפלרים וימי הביניים מעניין אותי למרות שעיקר הסיפור מתרחש בימינו 2. זהו ספר הביכורים של המחבר. ואם ספר ביכורים הופך לרב מכר, אז מבחינתי זה כנראה ספר טוב. לא התאכזבתי
הטמפלר האחרוןריימונד חורי3ספר נחמד המשלב את ההיסטוריה של הטמפלרים עם הרפתקאות ואקשן במסע אחר האוצר האבוד ! סופסוף ספר עם ארכיאולוגיה שלא "חופר" ! הספר אומנם נקרא המטפלר האחרון אבל הגיע למקום הראשון כרב מכר עולמי !
הטמפלר האחרוןריימונד חורי3אז נכון שיש לו סוף אמריקאי נדוש, אבל הספר מעולה! בעיניי הוא מוצלח יותר מהספרים של דן בראון... לפחות הסופר לא מתיימר להציג את כל הנתונים כ"עובדות מדעיות" כפי שעושה דן בראון (כל העובדות, לכאורה, הופרכו).
הטמפלר האחרוןריימונד חורי2סוג של צופן דה וינצ'י, מסדר העצמות, מלאכים ושדים... דן בראון, סטיב ברי ושות' - כולם מתערבבים ביחד. סה"כ ספר מאוד נחמד לקריאה. ממתין לסרט.
הטמפלר האחרוןריימונד חורי2סיפור יפה מאוד . כתוב בצורה קולחת מעניינת ומהירה אהבתי מאוד את השיח אודות הכנסיה מעמדה ואיך נתפסת הדת אצל חלק מהאנשיםץ דבר המביא אותי שוב ושוב להודות לבורא עולם שנתן לי את אלוהותו והיהדות האחת והיחידה בעולם כולו.
הטמפלר האחרוןריימונד חורי1סיפור חיקוי לצופן דוונצי. יומן של ישו שהכנסיה עושה הכל שלא ימצאו כיוון שזה ימית עליה שואה. ספר מתח שבא לקרוא אך לא משאיר אחריו כלום
הטמפלר האחרוןריימונד חורי1ספר מהנה ומרתק ... אהבתי מאד את התיאורים המדויקים כל הפרטים הקטנים אכן מזכיר מאד את צופן דה וינצ'י