“איסטנבול תמיד היוותה עבורי יעד תיירותי נחשק. אבל מעבר לכל ההוד, הפאר, האקזוטיקה והגודל הבלתי ייאמן של העיר, חשקה יותר מכל נפשי להיות בצד האירופי של העיר, ואז, בתזוזה קלה של כמה סנטימטרים מזרחה, להיות בצד האסיאתי שלה - כמו לשחק משחק "ים-יבשה", רק שלמשחק הזה יקראו "אסיה-אירופה" או "מזרח-מערב".
קמאל, הדמות הראשית של ספר זה, חי באיסטנבול - דבר המאפשר לו לשחק מתי שרק ירצה במשחק שעליו דיברתי בפיסקה ה”