ביקורת ספרותית על החור שברעש - עטיפה חדשה - כאוס מהלך #1 מאת פטריק נס
ספר מעולה

---

הם רודפים אותנו
יש כאלה שלוקח להם
אני רואה אותה הולכת
רעש
שרה היקרה שלי
הם עברו בין השדות
אני לא יכול
רעש
אני מותש
אין דרך לחזור
צריך לברוח
אני רץ הכי מהר שאפשר
הוא ישלם על זה
אני חייב לסלק את זה מהראש
רעש
הציפורים מצייצות והשמים כהים
הם לא כמו שהם נראים
אני טוב הוא רע
לברוח זה אסור
אני מתגעגע אליה
אני הולך למות
הגבינה תתקלקל מחר
רעש


רעש!!!




זה הרעש שטוד שומע כל יום.
זה הרעש שיש בפרינסטאון ועולם חדש כל הזמן.
זה הרעש שעובר ביני.
הרעש בעובר ביניכם.
רעש שעוטף אותנו כל הזמן; עוטף את העולם.
כולנו עשויים מרעש.
אבל למזלנו, אנחנו לא יכולים לשמוע אותו.

טוד חי בעיר בכוכב חדש שכולו גברים. כל הנשים נהרגו במלחמה שהם הגיעו ל"עולמחדש" עם גזע החייזרים ששלט בו. בעיר הזו, יש רעש תמידי שלא נפסק אף פעם שבו המחשבות של כל הגברים וכולם יכולים לשמוע אותן. יום אחד, כשטוד מטייל עם כלבו מנצ'י, הוא מבחין במקום בלי הרעש התמידי שעוטף אותו-חור ברעש. מסיבה זו, הוריו המאמצים (ששניהם גברים) שולחים אותו למסע שסיבותיו אינן ברורות לנו בהתחלה חוץ מדבר אחד-העיר שלו מסוכנת. במהלך המסע הזה טוד מגלה על עצמו ועל כל מה שסיבבו. חלקם הם אמת וחלקם הם שקר.
אומנם התקציר שלי לא הכי טוב בעולם, אבל תאמינו לי ששווה לקרוא.

אני גאה לקרוא לפטריק נס מטורף.
לא סתם מטורף, גאון מטורף. כבר סיפרתי פעם כמה אני אוהבת גאונים מטורפים? כנראה שלא. אבל הנה, אתם יודעים שנוסף לי גאון נוסף לרשימה, שמאוד קשה להיכנס אליה. אבל לפטריק נס (למרות שהוא באמת נס בפני עצמו) מגיע הכבוד.

לפני שהגעתי לספר כבר שמעתי על הרעש סביבו (הא? משחק מילים). הרבה מהנוער הקורא בארץ כבר קרא אותו וקרא לו "ספר מדהים במדהימותו." אני זוכרת שנתקלתי בתקציר, הוא לא נשמע הכי מקורי בעולם אבל קניתי אותו בכל אופן (אחרי פדיחה שהייתי צריכה לקפוץ בחנות הספרים כדי להגיע למדף שהוא נמצא בו עד שאיש גבוה בא והוריד לי אותו. אני לא נמוכה, אני מטר שישים!)
בכל אופן, שהתחלתי לקרוא עדין לא הבנתי את ההתלהבות. אבל אחר כך הבנתי שטעיתי בהכל. טעיתי שחשבתי שזה לא מקורי- זה הספר הכי מקורי שראיתי בזמן האחרון וגם גיליתי את ההתלהבות.
הספר הזה שבר אותי. ולא רק במובן נפשי; כשאני מגיעה לספר אני מההתחלה כבר מחשבת קונספירציות וסיכויי התרחשות וברובם צדקתי. בייחוד לאחרונה. אבל בספר הזה כל קונספירציה ורעיון שהיה לי לא היה נכון. וזה באמת עוד לא קרה. אז אני פשוט התרסקתי כי הייתי רגילה לזה שאצליח להיות במוח של הסופר. טעות.


הייתי רוצה שסופרים שרוצים להצליח פשוט יקראו את הספר הזה כדוגמה. כן, אולי הוא פחות מוכר, אבל הוא מצליח מבחניתי בכל הבחינות.
מצליח לרגש, לשמח, להצחיק, להכאיב, לטלטל-כן ממש לטלטל וגורם לי להתחרט שלא קראתי את הספר קודם.
הספר הזה לא מתאפיין בשפה מיוחדת, הוא כתוב כמעט בשפת יום-יום עם הרבה ו' שבזכותו באמת אפשר להרגיש את המהירות, את חוסר המחשבה שיש בניסוח של משפטים בזמן קרב. כי בואו נודה באמת, בקרב אנשים לא יסחו בראש מה קורה עם מילים גבוהות, נקודות או סימני פיסוק כמו שאני עושה כאן. לא. בקרב יש רק עוד ועוד ועוד ו', עד שהדם שרצית שישפך נשפך.
ולכן הספר הזה אמין. וטוד אמין (טוד היה שם יפה בעיני כבר לפני הספר הזה. אני ממש אוהבת את השם הזה).
כל היחס של טוד לעולם, זה שהוא נתקל בייאוש ודיכאון פרק אחד, הזיות, לחץ, חשד, שנאה, פחד, תעוזה, הכל. יש משפט, לא ידוע לי אם המצאתי או ששמעתי אותו איפשהו אבל הוא הולך ככה: "הדמויות המושלמות הן אלו שהכי רחוקות משלמות."
וטוד מוכיח שהמשפט הזה נכון.


טוד מתאר את הרעש בצבעים לפעמים. ועל הכריכה המקורית הרעש אדום.
גם אני מתארת ספרים כצבעים. יש סגולים שהם סיפורי אהבה נחמדים במיוחד, יש צהובים- קלילים ומשמחים, יש שחורים-אפלים, יש יש מתוקים עד כדי בחילה והם צבע וורוד בהיר חיוור ומגעיל (כן דמדומים התכוונתי אליך), יש ירוקים- שבהם אני מרגישה שאני דורכת בעולם חדש ואני לא יכולה לעזוב אותו, יש כחולים שמצד אחד הם מדכאים ומצד שני הם חודרים לתוך תוכי, יש חומים שהם פשוט הנאה אחת גדולה (חום בגלל שזה מזכיר לי את העטיפה של ארטמיס פאול שהיא חומה והוא ספר מהנה וגם כי חום אצלי זה משהו שיפה מטבעו מסיבה לא ברורה).
והספר הזה? הספר הזה הוא אדום.
אדום לא רק בגלל הדם והאלימות, אלא כי הוא ספר כואב. לא כואב בקריאתו אבל הוא מכאיב לי וגורם לי לחשוב. ספר כואב במהותו, ספר מטלטל.
אני אוהבת ספרים אדומים מאוד.
והייתי רוצה עוד אדומים כמו זה.

לאהוב את הספר הזה זה אדום, זה טוד יואיט וזה אמת, שיגעון, טירוף וכאב. ונהניתי מכל אלו בלי סוף (איזה מזל שיש עוד ספר שאפשר עוד ליהנות ממנו :) ותודה שסבלתם את הפיסקאה הראשונה באומץ).



--


אני רוצה להודות בביקורת זו למטריקס ומומו הנהדרים שבזכותם הצלחתי לעשות את הפסקאה הראשונה ולמדתי איך עושים דברים במחשב לשם שינוי. תודות רבות לכם.

» ביקורות נוספות של snow fox
» ביקורות נוספות על החור שברעש - עטיפה חדשה - כאוס מהלך #1