ביקורות ספרים על הספר החור שברעש - עטיפה חדשה - כאוס מהלך #1

אעז לדבר בשם הרבים ואומר שכל מי שקרא את הספר- כשהחזיק בו לראשונה, קפא על מקומו אחרי קריאת התקציר המסקרן וחשב-לקחת את הסיכון עם העלילה המקורית והמגניבה הזאת למרות הסגנון המעורר פלצות (?) - ידע , בתוך תוכו , שזה אחד מהרגעים האלה, המיוחדים, שבהם לספר יש השפעה הרסנית. או שתתאהב בו חזק או שתתאכזב מרות. כן, בכל לקיחת ספר יש סיכון , כמו יציאה לדייט ובכל קריאה של ספר חדש מתרחש תהליך היכרות רציני, עם עליות ומורדות.. לפעמים יש לפני ואחרי, לפעמים יש התרגלות והסתגלות ואפילו יש את הנחמדים האלה, הזורמים והמזרימים שכל כך כיף איתם והם אפילו גורמים לנו להתאהב בהם ( רק כשמ... המשך לקרוא

gigi

"בעיר פרנטיסטאון יש רעש תמידי של מחשבות. בתוך ענן המילים והתמונות גדל טוד יואיט, נער יחיד בעיר של גברים. עד שיום אחד טוד מגלה אי של שקט, חור שמישהו פרץ ברעש. טוד נמשך אל השקט האמיתי, המסוכן. הוא לא מצפה למצוא בו יצור שראה רק בזיכרונותיהם של המבוגרים. התגלית המפתיעה הופכת עד מהרה לאיום גדול, וטוד נאלץ לברוח מהמזימות האפלות של בני עירו. מכל מה שהכיר. מעצמו." אהבתי את הספר כי הסופרת הצליחה לכתוב מנקודת המבט של גיבורי הספר: טוד יואיט וויולה, היא כתבה מנקודת מבט של בני נוער ועשתה זאת באופן מצוין,היא הצליחה להעביר לנו הקוראים את רגשותיהם ולהזדהות עם סיפורם, ... המשך לקרוא

lichi

קראתי שלושה עמודים כי חשבתי שזה היה מושלם כמו דמדומים... אבל לא הבנתי כלום... לא שווה שקל. ... המשך לקרוא

הכנה

חזרתי לקרוא אחרי תקופה ארוכה שלא קראתי.. אז כספר חזרה והא זורם לגמרי.. ספר מאוד יפה, האמת קצת מפתיע, לא סגור על זה עם ממשיך כרגע לשני אולי אמצא פה המלצה למדע בידיוני\פנטזיה לגיוון... המשך לקרוא

StarFish

אז בגלל שאני מפגרת ולא השתמשתי באתר הזה לפני חצי שנה אני עושה את זה עכשיו אז כבר קראתי את כל הטריולוגיה ואני מתה על הספרים האלה!! הם מאוד טובים אני פשוט מתה עליהם ואין לי מה להוסיף כי אני לא יכולה לתאר את הספר הזה חובה לקרוא!!... המשך לקרוא

cry baby

הצדיקיפ היחידים שפתחו את הביקורת, אנא קראו קודם את הביקורת הטובה יותר על הסכין והרקיע. הביקורת הנוכחית היא סתם תוספת. טוב, אני את שלי עשיתי. את הביקורת פירסמתי. אבל אני רוצה להוסיף, על הספר הראשון ספציפית, כמה דברים. THERE WILL BE ספוילרים. ♣אהרן, לעזאזל איתך, תמות כבר!!! אני התחרפנתי. הם. הרגו. אותו. בערך. מיליון. פעמים. והוא. חזר. כמו. זומבי. חסר. נשמה. ונקמני. יותר. ממורגנה. פנדרגון. ♣אני לא קראתי את הפסקה שבה מנצ'י מת. זה כזה עצוב. אני שונאת שונאת שונאת שהלב שלי נשבר, וזה כל הזמן קורה. (אף פעם לא מדברים שקורים במציאות P: אולי רק כשחברה שלי התגלתה ככלבה ממדרגה ר... המשך לקרוא

קוראת מגיל צעיר

השלג עדיין יורד. הוא יורד מהבוקר, בגלים, נחלש ומתחזק, פתיתים לבנים מרחפים ומכסים הכל בלבן: הכביש, המדרכות, גגות הרעפים, העצים, המחסן בגינה, השביל, המרפסת, החלון שלנו שפונה מערבה - כולם נבלעים בלבן. ההורים שלי נסעו הבוקר בנסיבות דחופות, ואנחנו כאן לבד: שבעה ילדים, יום שלם יחד בלי לצאת מהבית. אתמול טיפסנו על הקירות וזה על זה; היום, למודת ניסיון, הכנתי תכנית. בשש כבר שלפו אותי מהמיטה: העם דורש שוקו עכשיו. נשפכו רק שתי כוסות, אבל איכשהו הצלחנו לבזבז גליל שלם של נייר מגבת (!) - תעלומה. התפללנו תפילה משותפת, סותמים אוזניים. הידעתם של"אדון עולם" יש ארבע מנגינות? ... המשך לקרוא

פֶּפֶּר

הם רודפים אותנו יש כאלה שלוקח להם אני רואה אותה הולכת רעש שרה היקרה שלי הם עברו בין השדות אני לא יכול רעש אני מותש אין דרך לחזור צריך לברוח אני רץ הכי מהר שאפשר הוא ישלם על זה אני חייב לסלק את זה מהראש רעש הציפורים מצייצות והשמים כהים הם לא כמו שהם נראים אני טוב הוא רע לברוח זה א... המשך לקרוא

בעקבות 21 הימים האחרונים הבנתי משהו חשוב מאוד: אני. שונאת. את. החטיבה. אז אתם בטח לא מבינים איך לעזאזל העובדה שעליתי לכיתה ז' והגעתי לחטיבה (לצערי) קשורה לספר הזה. אני אסביר: אז לפניי 21 יום הגעתי לכיתה מלאה בילדים שבחיים שלי לא הכרתי, וגם לא ממש רציתי להכיר. אבל אז ~ תופיםתופים ~ הכרתי מישהי נורמלית שמודעת לקיומם של ספרים (!!!) אז אחרי מלא חפירות שלי על כל הספרים שאני אוהבת, היא שאלה אותי אם אני מכירה את החור שברעש. טוב, שמעתי על הספר. נו, ההוא עם הכריכה של הפנים הסדוקות. אז היא הציעה לי לקרוא אותו. טוב, לפחות יצא משהו טוב אחד מהחטיבה. אז בעקרון ממש ממש... המשך לקרוא

LiveTheDream

ספויילרים. הרבה מאוד ספויילרים. אהרון, תמות. רציני, תמות כבר. אין לך לחי ואין לך אוזן. מזל שאתה מת. ויולה, מתה עלייך. תמשיכי לצעוק על טוד. טוד, תמשיך בחוכמה הלא חכמה והמזוגזגת שלך. ראש העיר, לך תזדגזג. דייבי, אממ.... תפסיק. פשוט תפסיק. למה לירות בויולה? למה? מנצ'י, לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אל תמות לאאאאאאאא תחזור תחזוררררררררררר אתה הכלב הכי טוב בעולםםםם לאאאאא זה ספר חובה. חובה. לא אכ... המשך לקרוא

מישהי עם כנפיים-מע''ך

מהרגע שהתחלתי לקרוא את החור שברעש לא יכולתי להפסיק. הייתי אומרת שהוא בין הספרים הכי טובים שקראתי. אבל לפני הכל, הייתי רוצה להבהיר משהו: הוא אלים. לפעמים בלי שום הצדקה. לי זה לא מפריע במיוחד, אבל אם קשה לכם עם תיאורים של אלימות, דם, פציעות וכ׳ו- אל תקראו אותו. טוד יואיט הוא דמות שקל לי להתחבר אליה. קורבן אומלל למציאות קשה מדי. הוא די מסכן ואתה מקווה שהוא לא יסבול מדי. זה מעורר אמפתיה, וטוב, ברור שהוא סובל. (ככה זה). העולם שפטריק נס בנה נותן תשובות לכל השאלות שלך. הוא מושלם. לכל דבר יש הסבר, לכל הדמויות יש נפח והן משתנות מתחילת הסיפור לסופו. יש בספר מגון רחב ... המשך לקרוא

מר טומנוס

וואו. הרבה זמן לא שקעתי בספר ככה. נראה לי מאז יצורים יפהפיים או משחקי הרעב 1. הזמנתי אותו מהאינטרנט מסיבה אחת ויחידה: "סוחף לא פחות מטרילוגית משחקי הרעב". (סתמו.) (המבין יבין)..... אני רק אזהיר אתכם שביקורת זו עלולה להכיל ספוילרים. על אחריותכם. * אז ככה, הספר מתחיל כל כך מוזר. זה פשוט כמו לשמוע מחשבות של ילד, מין ערס מתבגר כזה. (מה שבהמשך מתגלה כלא נכון, אבל עזבו...) אחד הדברים הכי מדהימים בספר הזה (אני כמעט בטוח בכבר אמרו את זה), שהוא יוצר רעש בתוך הראש שלך. ממש -חשים- את מה שהם מרגישים. כאב ראש. אין אקמול. בואו נודה, עד עמוד ארבע מאות כמעט ולא מבינים כלום מהס... המשך לקרוא

אור

ספר מדהים! מיוחד במינו, מהיר, מותח סוחף ואנושי. התאהבתי בדמות הראשית, ובכתיבה המשונה של הספר שבהתחלה לא הבנתי ממנה כלום (באמת שחשבתי שיש למתרגם בעיות..)ורק אחרי שקראתי את הספר בפעם השניה הבנתי כמה הוא גאוני. המחבר באמת הקדיש מחשבה ליצירת הדמויות והספר כולו. אההה! ספר מושלם (הלוואי שהיה לו איזה שבע סיפרי המשך) אחד מהספרים שבאמת נחקק בזכרוני. (לצד הארי פוטר, משחקי הרעב ומפוצלים...) חובה לקרוא!!!... המשך לקרוא

סיגל לי

היי זשל״ב... המשך לקרוא

נדי לימונדי

קראתי את הספר... והתוצאה: רעש של אכזבה!... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו