את הביקורת אחלק לשני חלקים, חווית הקריאה והסיפור עצמו.
חווית הקריאה , הייתה ממש לא משהו, שיממון. כמו הליכה בשדה קוצים תחת השמש היוקדת והקופחת על ראשי. אסביר, הספר מתואר בפרטים את העבודה, המלכות אשר העבד עבר. אם לקצור כותנה, אזי מתואר לפרטי פרטים, תהליך הזריעה , עונות השנה והאיסוף.
הייתה חסרה לי האווירה הספרותית, עומק המחשבות בנפשו של האדם. קטעים מהסיפור נראו לי לא אמינים.
היות והספר מתאר בפרוטרוט את ההתעללות שעבר הבחור, לא יכולתי לגמוע אותו במהירות.
הסיפור עצמו:
אני בדמיוני, זכרתי את ה"עבדים" מהסרט חלף עם הרוח. הספר ניפץ את הזיכרון הזה. לא ניתן להכיל כי במאה ה19 התייחסו בדרום ארה"ב לשחורי העור, ביחס הגרוע מזה המתייחסים לבהמות. לדעתי חמור אינו עובר את אותה התעללות אשר עברו העבדים בדרום ארה"ב. לא היה הבדל בין נשים לגברים. גם הן עברו את אותה התעללות, ועבדו בשדה באותן עבודות קשות כשל הגברים. חטבו עצים, קטפו כותנה, וקיבלו מנה הגונה של "מלקות" אם לא השביעו את רצון אדונן. מזעזע.
הספר גרם לי, לא לשכוח את האנושיות שבאדם בכל מצב, ללא קשר לדת, גזע ומין.









![ענוג הוא הלילה [מחודש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/966157.jpg)

![אחרי עשרים שנה [מהדורת 2005 / ספריה לעם - קלאסיקה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/4803.jpg)





![ולא נותר אף אחד [מהדורת 2018]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers99/991642.jpg)