ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 ביולי, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
השם הלא מפתה של הנובלה הזו הוא האחראי לזה שהתעכבתי בקריאתה, וחבל. צ'יאנג הוא סופר מדע בדיוני עכשווי ומוצלח המייצר רעיונות יוצאי דופן בקצב מדהים, ויודע איך להלביש את רעיונותיו ולהמחיש אותם בסיפוריו - גם את המופשטים והיצירתיים שבהם - לקוראים המוגבלים ממנו. השם שנבחר לנובלה הזו רימז לי על סוג של עיון - מה שאינו רחוק מאד מהאמת, ועדיין הוא סיפורי ונפלא.
בני האדם - אולי בעתיד הקרוב אולי כבר - עונדים מצלמות ומנהלים "יומן חיים" מצולם. כל הקורה להם נהפך לסרטונים שהם יכולים לשלוף ולבחון, לאשר או לשלול עובדות שבויכוח ובכלל - חיים עם עובדות. אבל כמו שיודע כל מי שמחזיק אלפי תמונות, נעשה קשה מאד למצוא את הסרטון או התמונה שאתה רוצה לראות בדיוק ברגע זה. לכן המציאו אפליקציה שימושית - זיכ שמה - היודעת לשלוף את הסרטון הנתון ברגע שבעל האפליקציה חושב על התמונה או חושב על מלים שיתארו אותה. מה יעשו האמצעים האלה לזיכרון האנושי? המספר הוא עתונאי שקיבל על עצמו לכתוב כתבת עומק על האפליקציה הזו, הוא חשדני לגבי תוצאתה ובוחן אותה על חייו ורגשותיו.
הזיכרון האנושי מחולק לשניים: עובדתי ואפיזודי. כדי לזכור עובדות משתמשים בידע כתוב, במנועי חיפוש וספרים. לעומת זאת החלק האפיזודי הוא רגשי - הוא "זוכר" את החוויות ומלווה את הזיכרון ברגש - כמו כשאתה נזכר ברגע מסויים ומריח את ריח הדשא הקצור שליווה את החווייה ההיא - והניסיון מוכיח שהוא הרבה פחות מדוייק מהזיכרון העובדתי. מה יקרה כשהזיכרון החווייתי הזה יהפוך להיות זיכרון עובדתי? אפשר יהיה להתנהג כבלשים ולהתייחס לחיים כאל זירת פשע. יש ויכוח? האפליקצייה תשלוף את הסרטון המתאים, וכל מה שחשבת שקרה - בעצם בכלל לא קרה... אבל מהי "אמת" ו"עובדה" כשמדובר באנשים וברגשות?
בצד הסיפור על העיתונאי המגיע לתובנות משלו כשמדובר בעובדות ורגשות, צומח עוד סיפור - בלתי קשור לכאורה - על ילידי שבט בעל תרבות של סיפור בעל פה הנתקלים בארופאים הבאים עם תרבותם ועם מילותיהם הכתובות. היתקלות ראשונה של בן השבט הזה שלמד לכתוב עם הפער שבין "האמת" כפי שסופרה על ידי מספרי השבט לבין "האמת" האובייקטיבית(?) והנזק העלול להיגרם מאימוץ האמת הזו.
זה סיפור קטן וחכם שגרם לי לחשוב המון על מה שמקובל אצלנו כאמיתות ועל הנזק בהפיכת זכרונות לעובדות. הוא גרם לי לחשוב על מקומה של המילה - הכתובה והנאמרת בחיינו ועל כך שהפכנו מכשיר טכנולוגי - קריאה וכתיבה - לגורם משפיע על הדרך בה אנו תופסים את העולם. הסיפור הזה פשוט נפלא, ואני חוששת שעשיתי לו עוול בדרך בה כתבתי עליו. בעיקר כי הביקורת הזו כמעט יותר ארוכה ממנו...
אהבתי והחכמתי.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, ברק!
צ'יאנג הוא אנליטי, כמעט עיוני. אפשר להבין שלא אוהבים אותו. אבל הרעיונות שלו יצירתיים וחדשניים. ובאמת רעיון הזיכרון והחווייה ככלי לתיעוד מעניין פה מאד. |
|
ברק
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מסקרנת...אמנם לא מאוד אהבתי את ֿ"סיפורי חייך ואחרים" אבל נשמע שווה קריאה ועוסק בנושא שמאוד מעניין אותי - הפיכת החווייה האנושית לקונספט של "אם זה לא מתועד זה לא קרה", עניין שהולך וצובר תאוצה עם ההשתעבדות שלנו לסמרטפונים ורשתות חברתיות למיניהן.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
שונרא - זה נכון לגבי אלה שמקליטים הרצאות ובבית משכתבים אותם לרשימות. הם משתתפים פעמיים בשיעור.
במקרה הזה מדובר ברצון לאתר אירוע מסויים - וזה יכול היה לארוך מספר דקות או פחות. אבל כמו שאת בטח יודעת - הזיכרון החווייתי לוקה. אנחנו מביימים אותו, מוסיפים ומורידים ממנו והופכים אותו למשהו אחר ממה שהתרחש בפועל. |
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כן, אבל ביומן כתוב הזמן ש"יורד לטימיון" הוא הזמן של הכתיבה עצמה.
אתה כותב על מאורעותיך, ובזמן הזה לא קורה לך כלום. אלא שלכתוב על כל מה שקרה לך במהלך יום שלם לא אורך יום שלם.
לעומת זאת, כשאתה צופה במה שקרה לך, כל דקה היא דקה וכל שעה היא שעה וכל יממה היא יממה. איכשהו, זה מקצר את החיים. מימד הזמן מסתבך לי. מבוי סתום לולאתי. |
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
שונרא - חן חן לך!
זה נכון גם לגבי יומנים כתובים, לא? הרעיון הוא לצפות בקטע מסויים, במיוחד כדי להדגיש נקודה או לנצח בויכוח. וכשמדובר באנשים נשואים, נניח, הרבה פעמים הויכוחים הם "אמרת!" "לא אמרתי, את אמרת" מה שיכול לקטוע את הויכוח ולפעמים גם לסיים את הנישואים... |
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אני מהרהרת לפעמים בנושא הזה של יומן חיים מצולם ותמיד מגיעה למבוי סתום לולאתי:
נניח שאתה צופה ביום רביעי בסרטון של כל מה שקרה לך ביום שני. הרי במהלך זמן הצפייה בסרטון, החיים שלך נמצאים בפאוזה. אתה רק צופה. אז מה בעצם קרה לך ביום רביעי? כלום. אבל גם הכלום הזה מצולם. ואם ביום שישי תרצה לצפות ביומן של יום רביעי, אז גם יום שישי הלך. אבל גם הוא מצולם... |
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו!
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אלון!
אני חושבת שראיתי את הפרק שאתה מדבר עליו. מסכימה שהסידרה הזו נהדרת בדרך כלל, אם כי קשה לקרוא לה "בידור" מה שעלול להרתיע מלצפות בה. |
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, cujo !
זו הוצאה חדשה שמתרגמת ומוציאה מדע בדיוני חדש. אני לא יודעת אם הם מוציאים ספרים רגילים, קראתי כמה מהסיפורים שהוציאו כספרים אלקטרוניים. |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מעניין.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אחד הפרקים העגומים והנפלאים ב"מראה שחורה" עוסק בזה בדיוק.
|
|
cujo
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מעולה
לא שמעתי על הספר הזה.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת