ביקורת ספרותית על שפחתי בחיקך - רומנים תנ"כיים #6 מאת חוה עציוני-הלוי
ספר מעולה

---

איזה עונג צרוף של ספר!

תוך כדי קריאה סטרתי לעצמי כמה פעמים... איך, איך, אני כן , כן אני "לי יניני", שכל כך אוהבת לקרוא סיפורים מקראים, והיסטוריה, דילגתי על הספרים של הסופרת חוה עציוני-הלוי.

זהו אני מודיעה לכל קבל ועדה שהתאהבת! מי שגרם להתאהבות הזו הוא הספר "שפחתי בחיקך", שהסב לי 3 לילות לבנים ורצופים.

את הסיפור המקראי על שרה, הגר ואברהם אני משוכנעת שכולנו מכירים. זה בדיוק הספר הזה, ברם כאן בעלילה הדמויות מקבלות גוונים נוספים.

לספר הזה התחברתי כמו דבק "3 השניות", המוכר והנמכר גם בסופר השכונתי. אתם יכולים לצחוק עלי כמה שאתם רוצים... אני מודה שלא יכולתי להניחו מהיד.

רותקתי והסתקרנתי כאחד. ברור לכם שתוך כדי קריאה, פניתי מספר פעמים למקורות, והתגלגלתי לי אצל "אחותי הגוגלית החכמה" שלכל שאלה יש תשובה. אין לי מילים... אתם חייבים לעצמכם את הספר הזה!

בכנען יש בצורת קשה, אין מים ולמרעה אין מזון... אברם ושרי (שמם שונה לאברהם ושרה) יורדים מצרימה. שרה טובת המראה, מציגה את אברהם כאחיה ולא כבעלה. המזימה נחשפה והם גורשו ממצרים בליווי שפחתה של שרה, הלוא היא "הגר המצרית".

הגר מתוסכלת, נאלצת לעזוב את אהובה "שלח" בארמונו של פרעה, ולהצטרף לאברהם ושרה במסעם לכנען. ברבות הימים התגלה ששלח עשה חייל בארמונו של פרעה, ולמרות שהקים משפחה, לא שכח את הגר, והותיר להגר פינה בליבו.

שרה מתקשה להרות, ולכן היא מבקשת מאברהם לשאת לו את הגר לאישה כדי שיזכה ליורש. כידוע אברהם נושא לאישה את הגר, המתוארת כאישה יפה, ובעלת עיניים תכולות, נכנסת להריון ויולדת את ישמעאל.

כמו שאתם יודעים כשיש שתי נשים יש צרות...נשים נשים... הגר לא הייתה מוכנה להעביר לשרה את ישמעאל, ולא בדיוק שירתה את שרה, כפי ששירתה אותה לפני נישואיה לאברהם. שיתוף הפעולה בין הנשים עלה על שירטון. על פי דרישתה של שרה, לאברהם לא היה מנוס והוא נאלץ לגרש את הגר מביתו.

לאחר שנות עקרות רבות, שרה מצליחה להרות, ויולדת את יצחק שהופך להיות אהוב ליבו של אברהם.

הגר מצטיירת בסיפור "שפחתי בחיקך" כאישה בעלת עוצמה, ותושייה, ולמרות הבדידות היא הצליחה לצוף מעל המים. הגר מצאה לעצמה מקור מחייה, והתפרנסה מעבודות יד וכך גם ישמעאל.

ברבות הימים אברהם חיפש את הגר, ומצא אותה ואת ישמעאל. ישמעאל לא סלח לאביו על התנהגותו, וכעס ע"כ שאברהם נהג באיפה ואיפה בין בניו.

כשאברהם החל לעשות הפוגות ארוכות בביקוריו אצל הגר, הגר החליטה לעקוב אחר עקבותיו, עד שמצאה אותו בארמונו של מלך גרר. המפגש ביניהם הגשים את חלומה של הגר-סוף סוף היא קיבלה גט. גירושיה מאברהם נתנו לה לגיטימציה לפנות לבחיר ליבה.

הסופרת חוה עציוני-הלוי צירפה את הקורא, למסעם של שלוש דמויות עיקריות: אברהם, שרה והגר.

מכל הדמויות הערצתי במיוחד את דמותה של הגר. למרות כל הקשיים, הגר היתומה הצליחה להתגבר, ולמעשה הייתה אם חד הורית לישמעאל. זכרו שהגר הייתה שפחה, חסרת ניסיון חיים. הגר לא היססה להילחם על עקרונותיה, ובוודאי שלא לוותר על בנה-ישמעאל.

תוך כדי קריאה לא יכולתי להימנע מלכעוס על שרה. עם כל הכבוד לשרה, היא נהגה בחוסר אנושית! איך שהיא הצליחה לשכנע את אברהם, לגרש את הגר ובנה מביתה למדבר? למה? הכול בגלל קנאת נשים, צרות עין, וחלוקת הירושה בין הבנים: יצחק וישמעאל.

בנוסף שרה מצטיירת כאישה מזימתית, ערמומית, נרקיסית ואגואיסטית. מה שרה אמרה להגר, כאשר נפלה ההחלטה שהגר תינשא לאברהם? ציטוט עמוד 130: "באמצעותך אבנה גם אני את חיי."

אברהם בסיפור הזה מעצבן קצת. פודל של שרה, רכרוכי, ועל פי דברי שרה יישק דבר. לא אהבתי! כאשר שרה ואברהם יורדים למצרים, אברהם ביקש משרה שתציג אותו כאחיה. ציטוט עמוד 32: "הנה נא ידעתי כי אשה יפה מראה את. והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו את והרגו אתי ואתך יחיו. אמרי נא אחתי את למען ייטב-לי בעבורך..."

מעט מאוד המקרים בהם אברהם עמד על שלו מול שרה...באחת הסצנות, כאשר שרה רצתה למנוע מאברהם לגשת להגר, אברהם ענה לה ציטוט עמוד 158: "היא אשתי, ולא אוכל לנער חוצני ממנה. שומה עליי לגשת גם אליה ולא להחסיר ממנה את המגיע לה."

מלבד גירושה של הגר וישמעאל מכנען, מצטרפת לעלילה משפחה נוספת: לוט ועירית. לוט היה בן אחיו של אברהם. לזוג ארבע בנות שכידוע במנוסתם מסדום עירית הפכה לנציב מלח.

הסצנה הקשה בסיפור היא "עקדת יצחק". על פי מצוותו של אלוהים, אברהם נוטל יצחק בנו ומתכוון לשוחטו ולשרפו כקורבן, אך רגע לפני הנפת החרב, אברהם נקרא על ידי מלאך האלוהים לא לעשות זאת. "אברהם נשא את עיניו וראה אייל אחוז בקרניו בסבך העצים והקריב את האיל על המזבח תחת בנו." זה היה הניסיון הקשה ביותר, מבין כל הניסיונות, שנתנסה אברהם על ידי האל ועמד בו.

זהו סיפור מקראי, קולח, מטלטל שכתוב מנקודת מבטה של הגר בשפה משובחת, עם תוספות מותאמות לימינו, ולמרות התוספות הוא נאמן למקור.

אהבתי מאוד מאוד! איזה יופי של ספר! ממתק של ספר עם סוף כיפי ומפתיע.
מובטחת לכם קריאה מהנה.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על שפחתי בחיקך - רומנים תנ"כיים #6